שמה של בת גלים עלה באחרונה לכותרות בגלל הדיבורים על האפשרות לבניית מלון בוטיק על חורבות הקזינו המיטולוגי תוך כדי שיקומו ו/או הרחבתו. כמו כן, עלו לאוויר דיבורים על ״חזית הים״ של חיפה, נושא ששנים מדברים עליו. כל אלה, מזמנים הזדמנות טובה להביא לידיעת הקוראים חזון ״האופציה הימית״ של פרופ׳ מיכאל בורט, חיפאי וותיק וחוזה ללא לאות.
איים מלאכותיים מול ראש הכרמל
״האופציה הימית״ של פרופ׳ מיכאל בורט, אדריכל ומתכנן ערים, החלה להתרקם לפני כ-60 שנה, במסגרת פרויקט הגמר שלו בסיום לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון.
הפרויקט הציע ב-1963 ״פתוח אורבני על איים מלאכותיים מול ראש הכרמל״. הוא היה שאפתני, אך נולד מתוך הכרה בצורך לפיתוח עתודות קרקע נוכח מצוקת הקרקע של ישראל לעומת הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה. לנוכח החוף הארוך של ישראל נראה הגיוני לחפש פתרונות לפתוח קרקע מלאכותית במים הטריטוריאליים של המדינה.
הפרויקט הציע בניית מספר איים מלאכותיים אל מול ראש הכרמל, מול בת גלים, איים שעליהם ייבנו סביבות מגורים לרבות מכלול השרותים הדרושים.
״השדרה הכחולה״
פרופ׳ בורט המשיך לפתח את פרויקט הגמר של רעיון האיים המלאכותיים ע״י סדרת מחקרים נוספים, תוך חיפוש פתרונות לבעיות הסביבתיות ולעלות הגבוהה של בנייתם בשיטות המקובלות כפי שנעשה ביפן, הונג קונג או דובאי. בהמשך למחקרים הללו נולד חזון ״השדרה הכחולה״.
לפי חזון זה, מוצעת שרשרת של איים מלאכותיים כמתואר בתרשים 2 לעיל. האיים ייבנו במספר מקומות לאורך החוף, מול ריכוזים אורבניים קיימים כמו תל אביב, אשדוד, אשקלון, נתניה, חיפה, עכו ונהריה. שרשרת זו לפתוח אורבני ימי במרחק של כ- 2.0 -1.5 ק״מ מהחוף מכונה בפי פרופ׳ מ. בורט ״השדרה הכחולה״. פתרון זה עשוי, לדבריו, לספק קרקע לבניית דיור לכ-3 מיליון תושבים בעלות סבירה עקב שיפור והוזלת שיטת הבנייה של האיים.
המקטע החיפאי של ״השדרה הכחולה״
בהתאם לחזונו של פרופ׳ בורט, המקטע החיפאי ישתרע מחיפה עד עכו. החיבור לרקמה האורבנית של חיפה יתבצע באזור בת גלים, בסביבת הקזינו, ובמושבה הגרמנית, בהמשך לשדרות בן גוריון (תרשים 3). המקטע כולל אלמנטים נוספים כגון ריביירה בין חיפה לעכו.
החיבורים בין השדרה הכחולה ליבשת ִיתבצעו ע״י גשרי- שדרה״. החיבור באזור המושבה הגרמנית עשוי להתבצע באמצעות ״גשר- שדרה״ שימשיך את שדרות בן גוריון, ידלג מעל רציף הנמל ויתחבר בקצהו אל אי מלאכותי במרחק של כ-1 ק״מ מקו החוף. האי שבקצה יהיה מוקד פעילות מגורים, עסקים ובלוי ימי.
המערכת של ״גשר- השדרה״ תתחבר אל האי בגובה של מספר עשרות מטרים, תוך ריחוף מעל המפרץ, מה שיאפשר פעילות ימית מתחתיה. הגשר ישמש לא רק לתעבורה אלא יהיה זה ״גשר חי״ (כדוגמת גשר Ponte Vecchio בפירנצה) המשלב תעבורה מסחר ומגורים.
פרופ׳ מיכאל בורט
מיכאל בורט נולד ב-1937 באוקראינה, בעיירה קריביי ריח, העיירה בה נולד גם ו. זלנסקי, נשיא אוקראינה דהיום. עלה לישראל ב-1948 במסגרת עליית הנוער. ב-1963 קיבל תואר ראשון באדריכלות בטכניון וב-1967 קיבל תואר דוקטור. משנת 1963 נימנה עם סגל הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים של הטכניון, בה אף שימש כדיקן במשך 2 קדנציות.
נלחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור וזכה פעמיים ב״עיטור המופת״. בשנת 2006 פרש לגימלאות ומאז הינו פרופסור אמריטוס.
פרופ׳ מ. בורט תכנן את מחלף ארלוזורוב ואת גשר בר יהודה בתל אביב (ביחד עם פרופ׳ דוד יצחקי) ואף קיבל את פרס רוקח של עיריית תל אביב על עיצוב הגשר. הוא פועל בהתמדה לקידום רעיון הקמת האיים מלאכותיים מול חופי ישראל – ״השדרה הכחולה״ -כפתרון למצוקת הקרקע ומשבר עלויות הדיור בישראל.
ב-2022 הוענק לפרופ׳ מיכאל בורט פרס על ״מפעל חיים״ מטעם התאחדות האדריכלים בישראל. פרופ׳ מיכה בורט ממשיך במרץ להשתתף בכנסים בינלאומיים, בהם הוא מרצה בלהט על פתרונות עתידניים לבעיות שהאנושות נתקלת בהם היום בתחומי האדריכלות ותכנון הערים.
תודתי נתונה בזאת לפרופ׳ מ. בורט על השיחה המאלפת שקיים אתי בביתו בנושא חזון ״השדרה הכחולה״ והחומרים הגרפיים שהעמיד לרשותי ואשר מתפרסמים כאן באדיבותו. בזכות שיחה זו נתאפשרה כתיבת הכתבה הנוכחית.
