יקירי העיר חיפה קיבלו את העיטור הזה עבור מעורבות ותרומה לחברה בחיפה, בהתנדבות.
מעל לאלף צופים חלקו כבוד ליקירי העיר ואולם האודיטוריום התמלא עד אפס מקום. הצופים חזו במצגת אשר הוקדשה לכל אחד ממקבלי העיטורים. דן כנר הקריא את הטקסטים המצורפים בהמשך הכתבה, בהתייחסות לכל אחד ואחת ממקבלי העיטורים.
הזמרת שלומית אהרון הנעימה במחרוזת משיריה
נימוקי הוועדה לבחירת יקירי חיפה:
גב' רחל עזריה
פועלת רבות למען זכויות הזקנים הגמלאים. היא פועלת מתוך נכונות, מסירות ונחישות כדי לקדם את זכויות הזקנים ולסייע להם בפתרון בעיות אישיות ובבעיות קהילתיות עירוניות שונות. רבים מהם זכו לקבל את זכויותיהם והטבות שונות בזכות הפעילות הנמרצת רבת השנים של רחל. במהלך השנים בלטה דמותה של הגב' עזריה כפעילה רבת תושייה בהקמתה ובהפעלתה של המועצה הציונית בחיפה, לא רק כחברה מן השורה, אלא גם כאחראית לנושא התרבות, להזמנת אורחים מבחוץ ולשילובם המוצלח בדיוניה של המועצה הציונית. בהופעותיה הציבוריות השונות, מיטיבה רחל להביע תמיכתה הנלהבת בהקניית השכלה גבוהה לאזרחים הוותיקים של חיפה ולאדם העובד בכלל. זה שנים אחדות שהיא מעבירה בהתנדבות ובהתמדה סדרות של שירי ארץ ישראל, מאז העלייה הראשונה ועד היום, במגמה להמחיש באמצעות השיר את ההיסטוריה של העם והארץ. היא מצליחה לרכז חומר היסטורי רב-ערך ולהעבירו בלשון רהוטה בריכוזים של דיור מוגן, במכללה לתרבות יהודית ועוד. הגב' רחל עזריה הייתה שותפה במערכה לקדום תיקוני חוק שונים לביטול עיוותים בחוק הביטוח הלאומי, בעיות שבהם נתקלים ניצולי השואה ועוד.
מר שמואל אדלשטיין
חבר בעמותת תל"י (תושבים למען ילדים) בקריית חיים, מזה עשר שנים. יזם והקים את חדר המוסיקה ברווחה שבקריית חיים, התנדב בבית איילה במשך שנים רבות ובתוך כך יזם, כתב והפעיל את "תכנית מעברים", שהינה תכנית חדשנית המכינה את תלמידי כיתה ו' לקראת מעברם לחטיבת הביניים באנגלית, מתמטיקה, כישורי חיים ועוד. מר אדלשטיין מתנדב במסגרת מל"ל (מלידה לבגרות) ושותף פעיל בקהילות התנדבות רבות בקריית חיים במסגרתה מגויסים מתנדבים, תושבי הקריה למען מוסדות הקריה.
כמו-כן מר אדלשטיין מתנדב בבית יד לבנים ולהגנה שבקריית חיים. במסגרת זו, הוא שותף פעיל ביוזמות להפקת אירועים שונים הקשורים למורשתה של קריית חיים ולהנצחתם של חללי מערכות ישראל בני קריה, וכל זאת בנפש חפצה מתוך רצון כן לתת ולתרום לקהילה על כל קשת גווניה.
פרופ' יצחק אפלויג
נשיא הטכניון בין השנים 2001 – 2009. שימש מנהיג אקדמי של הטכניון שהתמקד בהקמת מכוני מחקר אינטר-דיסציפלינריים בהם המכון לגנוטכנולוגיה שהוקם בעזרת איגום משאבים מקרן ראסל ברי שבארה"ב, מכספי מדינת ישראל וממקורות הטכניון. מכון עתיר משאבים זה היה הראשון מסוגו בארץ, העלה את הטכניון לשיאים אקדמיים, ושימש מודל לחיקוי בשאר האוניברסיטאות בארץ.
פרופ' אפלויג הינו מהחוקרים המובילים בעולם בחקר הכימיה של תרכובות סיליקון וביישומים של שיטות חישוביות קוונטומכניות להבנת המבנה, הפעילות ומנגנון הפעולה של תרכובות כימיות. פרסם כ-230 מאמרים מדעיים בעיתונים בינלאומיים מובילים וערך 7 ספרים. פרופ' אפלויג זכה בהוקרה בינלאומית ובפרסים רבים בישראל ובחו"ל על עבודתו המדעית ופעילותו הציבורית. בין הפרסים הרבים אותם קיבל פרס החברה האמריקאית לכימיה ע"ש קיפינג, תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה הטכנית של ברלין, חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית למדעים ואומנויות, חבר כבוד באקדמיה האירופית למדעים. בשנת 2012 הוענק לפרופ' אפלויג אות הכבוד הגבוה ביותר Medal of Merit מטעם נשיא גרמניה, כהוקרה על תרומתו המרכזית לקידום המדע בין גרמניה לישראל.
השופט סלים ג'ובראן
ידוע בפעילותו לקרוב לבבות, לשיתוף חברתי ולידידות בין יהודים וערבים בכלל ובעיר חיפה בפרט. פעילותו המשותפת ליהודים וערבים ניכרת לא רק בחיפה אלא בארץ כולה. בשנת 1982 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום בחיפה. בשנת 1993 מונה לכהונת שופט בבית משפט מחוזי בחיפה. בשנת 2004 מונה לכהן כשופט בבית המשפט העליון ובשנת 2017 מונה לכהונת המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.
במהלך כהונתו הפגין השופט ג'ובראן אנושיות ושיקול דעת מופתי שבאו לידי ביטוי בהתנהלותו האישית, המקצועית והציבורית. במהלך השנים נשא בתפקידים ציבוריים רבים ובהם: נשיא העמותה למשפט ציבורי בישראל, יו"ר קרן צלטנר למחקר משפטי של תנועת "רוטרי ישראל" ואוניברסיטת תל-אביב, נגיד תנועת "רוטרי ישראל", ממייסדי "בית קדם" – מרכז תרבות ערבי-יהודי בעכו, חבר ההנהלה הציבורית של עמותת "בית הגפן" – מרכז ערבי-יהודי חיפה, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, חתן פרס "הלורד מרקס זיו" עבור יוזמה לשיפור היחסים בין יהודים וערבים בישראל, חבר הוועדה לבחירת שופטים בין השנים 2015 – 2017, יו"ר ועדת החירות המרכזית לכנסת ה-20, זוכה פרס איכות ומצוינות מטעם אגודת עורכי דין שיקאגו ארה"ב, חבר – חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה ועוד. השופט סלים ג'ובראן הפגין בכל שנות כהונתו סבלנות, סובלנות ומזג-שיפוטי ראויים לציון. בעלי דין ובאי כוחם הרבו לדבר בשבחו של השופט ג'ובראן, שידע להקדיש להם תמיד את מלוא הזמן ותשומת הלב הדרושים, והכל ברוגע ובנועם הליכות.
גב' חוה גונן
מבכירות המחנכות למוסיקה בישראל. חינכה דורות של תלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה וליוותה במשך למעלה מחמישים שנה מוסיקאים צעירים בקריירה האומנותית שלהם. העמידה דורות רבים של תלמידים, אשר נחשפו בזכותה לעולם המופלא של המוסיקה הקלאסית על כל גווניה. בזכות הידע העצום שלה למדו להכיר את יסודות המוסיקה, תולדותיה ועוד. מפעלה המוזיקלי של הגב' גונן בביה"ס הריאלי יצר הערכה, התפעלות וגאווה בעיר, גם מקרב אזרחים שמחוץ למעגל "משפחת הריאלי". הגב' גונן פעילה שנים רבות במסגרות חברתיות רבות בעיר חיפה ותרומתה הינה רב-גונית בכל רבדי החברה. פעילותה ההתנדבותית בבית החולים רמב"ם, באגודת הידידים מזה שנים רבות, הינה בעלת משקל רב.
חווה גונן "אימצה" לעצמה את המחלקה הנוירולוגית ובמשך שנים הגיעה לימי עבודה ארוכים תוך שהיא מסייעת בכל מה שצריך: שיחות עם חולים, עזרה לצוות, ארגון וביצוע משימות מנהלתיות ועוד. חוה רתמה לפעילות גם את חבריה מעבר לים, וארגנה למחלקה תרומה שאפשרה בניית בסיס למעבדת מחקר בנוירופיזיולוגיה של כאב. בפעילותה ההתנדבותית סייעה הגב' גונן רבות למרכז הרפואי רמב"ם בחומר וברוח לרווחתם של החולים והצוות, ובכך השפיעה מיוזמתה ומהמרץ הבלתי נדלה שלה. במהלך 32 השנים האחרונות הקימה הגב' גונן חוג אוהבי האופרה הישראלית בחיפה. פעילות זו כללה מכירת מנויים וכן את כל הקשור לסידורי ההסעה מחיפה לבית האופרה בתל-אביב.
גב' שלומית גור
מייצגת דור של מחנכים ומחנכות ש"מסר נפשו" למען הדורות הצעירים, מתוך תקוה לעתיד טוב יותר ולבניית תשתית חינוכית שתהיה דוגמא ומופת לאידיאל של מערכת החינוך בישראל. הערך והעיקרון המוסרי עמדו בראש מעייניה של שלומית מיום הכשרתה למורה בישראל ולאחר מכן במהלך 48 שנות עבודתה במערכת החינוך כמורה, כמנהלת בי"ס תיכון, כמדריכה ומפקחת במחוז הצפון ומזה כ-30 שנים כמרצה במכללה להכשרת מורים, כמדריכה פדגוגית ומנהלת היחידה להתמחות וכניסה להוראה בשנים האחרונות ועד היום. ייחודה של הגב' גור מתבטא בראייתה את הכשרת פרחי ההוראה והליווי האישי בראשית דרכם בשדה החינוך וההוראה, כמנוף להטמעת הוראה מגוונת וכל זאת כדי לענות על הצרכים השונים של מגוון האוכלוסייה.
הגב' גור מעבירה מזה שנים רבות שיעורי תורה קבועים לנשות קריית שמואל וקריית מוצקין. שעורים אלה זוכים להשתתפות ערה ביותר ולהתעניינות רבה. כמו-כן פועלת שלומית בהדרכת זוגות לפני הנישואים, בהדרכת עולים חדשים ועוד. היא ומשפחתה מלווים במשך שנים רבות, זוגות ויחידים הנמצאים בתהליך גיור. משפחת גור פותחת בפני המתגיירים את ביתה, הם מתארחים אצלם בשבתות ובחגים, זוכים שם להדרכה ולימוד ועוד.
במהלך השנים זכתה הגב' שלומית גור בפרסים הבאים: "הישראלית היפה" בתחום החינוך מטעם משרד החינוך, "אשת מופת" שכונת קריית שמואל, מטעם עיריית חיפה, "יקיר החינוך הדתי", מטעם משרד החינוך וארגון המורים הדתיים, "פרס חינוך חיפה", מטעם עיריית חיפה.
ד"ר איזבלה גרינברג
רופאה פסיכיאטרית ופסיכו-גריאטרית בכירה, העובדת מעל 20 שנה בקריה הרפואית רמב"ם בתפקיד מנהלת שירות פסיכו-גריאטרי וסגנית מנהלת מרפאה פסיכיאטרית. ד"ר גרינברג מתנדבת מזה 15 שנים בעמותת "יד עזר לחבר" ובמסגרת זו הקימה מרפאה מיוחדת לניצולי שואה ואף התמחתה בתחום זה. שמה יוצא לפניה בכל הקשור לסיוע הייחודי שהיא מעניקה לאוכלוסיית ניצולי השואה, למסירותה הבלתי מסויגת וליוזמותיה הברוכות לשיפור מצבם של ניצולי השואה, חלקם עריריים החיים בבדידות וללא כל סיוע מגוף תומך אחר. ד"ר גרינברג פעילה מאד בחיפה ואף יזמה בניית הוסטלים לניצולי שואה בחסות השגרירות הנוצרית-גרמנית. כמו-כן, ד"ר גרינברג יזמה פרויקטים חברתיים תרבותיים ייחודיים לניצולי השואה בחיפה. דוגמה לכך היא תחרות "מלכת היופי לניצולות השואה" שנערכת זו השנה החמישית בעיר וזוכה להצלחה רבה ואף לפרסום בינלאומי. במהלך השנים רכשה ד"ר גרינברג ידע מקצועי בתחום הפסיכו-גריאטרי והיא מרצה בהתנדבות בפני קהלים רבים בנושאים הקשורים בתחום זה. ד"ר גרינברג מסייעת גם לעמותת ער"ן במתן כלים מקצועיים בהתמודדות עם בעיות נפשיות מורכבות. מעבר לכך מטפלת ד"ר גרינברג במקצועיות ובמסירות אין קץ במקרים קשים של חסרי בית, אנשים דיכאוניים וכל מי שנזקק לסיוע נפשי, והכל מתוך סבר פנים טובות ורצון אמיתי לסייע.
פרופ' יהודה חיות
פרופ' יהודה חיות כיהן כנשיא אוניברסיטת חיפה בין השנים 1994 – 2004. בתקופת כהונתו רשמה האוניברסיטה הישגים משמעותיים בתחומי המחקר, הפיתוח והבינוי ובכללם ייסוד פקולטות ומגמות בתחומים הנושקים לחיים הכלכליים והאקדמיים של העיר חיפה. פרופ' חיות ייסד באוניברסיטה מגמות מחקר בתחום הספנות והנמלים, עמד בראש מכון וידרא לחקר הספנות והנמלים וכן בקתדרה לספנות ע"ש רקנאטי. בתקופת כהונתו כנשיא האוניברסיטה, נבנה החלק השני של מוזיאון הכט, מוזיאון הספינה והאודיטוריום. בחלק השני של האוניברסיטה נבנו שני הבניינים לפקולטה למשפטים, הבניין לאומנויות ו"מעונות טליה ". פרופ' חיות כיהן במשך עשר שנים כיו"ר אגודת ידידי המרכז הרפואי רמב"ם חיפה. בתקופת כהונתו היקפי הבינוי והפיתוח של המרכז הרפואי הגיעו להיקפים משמעותיים שרובם ככולם פרי עבודתה של אגודת הידידים שהוא עמד בראשה. בנוסף, פרופ' חיות חבר בוועדות שונות בתחומי הים והספנות כמו גם בעמותות ציבוריות שנועדו לסייע לצרכים הקהילתיים השונים של העיר חיפה.
פרופ' אליאס טובי
המנהל הרפואי של בית החולים "האיטלקי" בחיפה, ומנהל המכון לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז הרפואי "בני ציון" ומרצה בביה"ס לרפואה בטכניון. פרופ' טובי הינו אדם נעים הליכות הנוהג בדרך ארץ כלפי כלל המטופלים, ללא הבדלי דת או לאום, נוח לבריות, בולט בסבלנותו, בחריצותו ופועל לאורך שנים רבות להידוק הקשרים בין יהודים וערבים בעיר חיפה. פרופ' טובי הגיע להישגים מרשימים מאד מבחינה מקצועית במישור הארצי והבינלאומי, ומהווה מודל לחיקוי.
בסגרת עבודתו בבית החולים "האיטלקי", פרט לעבודה ארגונית לקידום בית החולים, מקדיש פרופ' טובי מזמנו לעזרת חולים כרוניים המתקשים למצוא מענה לבעיותיהם ומלווה אותם ואת משפחותיהם בזמנים הקשים שהם עוברים.
פרופ' טובי מכהן כפרופסור מלא קליני בפקולטה לרפואה בטכניון, מלמד סטודנטים לרפואה וסטודנטים לתארים מתקדמים. כמו-כן משתתף פרופ' טובי בחוגי בית רבים בהם מעביר הרצאות בנושאי בריאות שונים. בנוסף תורם מזמנו בתוכניות העשרה לנוער צעיר במגזר הערבי בתחומים שונים. פרופ' טובי ליווה את קידום הרעיון של בית הספר הדו-לשוני בחיפה, מתוך אמונה שאין דרך טובה יותר מקידום דו-קיום בין שני העמים החל מהגיל הרך. פרופ' טובי מארגן כנסים מדעיים לרופאים צעירים בנושאי אלרגיה ואימונולוגיה. פרופ' אליאס טובי הינו דמות מופת לרופא קליני מעולה ואכפתי, לחוקר מעולה ולאדם המקיים לתפארת דו-קיום בין העדות בפעילותו המקצועית והציבורית ובחייו האישיים.
גב' שרה לבנשטיין
מתנדבת בעמותת איל"ן החל משנת 1980 ומכהנת ב – 25 השנים האחרונות כיו"ר הנהלת סניף איל"ן חיפה. סניף זה הינו מהמרכזיים והגדולים בעמותה ומשמש כסניף מרחבי אשר חולש על כל אזור חיפה והקריות ומעניק שירותים לאלפי נכים. בהובלתה של הגב' לבנשטיין, מפעיל הסניף מגוון רחב של שירותים הכוללים הסעות הנכים לפעילויות השיקומיות, ועדת עזרה פרטנית למשפחות ולנכים, פעילויות חברתיות להעשרת שעות הפנאי, ליווי סוציאלי ועוד. סניף חיפה, מצטיין בפעילות חדשנית ויוזמות מיוחדות למען הנכים, וזאת במידה רבה תודות לאישיותה המיוחדת של שרה המאופיינת בנועם הליכות ובמאור פנים. ימים רבים היא מקדישה לפעילותה ההתנדבותית למען הציבור, דלתה תמיד פתוחה ואזנה קשובה לבעיות הזולת ובמיוחד למצוקת הילדים הנכים. במהלך שנות ההתנדבות הרבות, יזמה הגב' לבנשטיין הקמת מסגרות לרווחתם של הילדים ובוגרי איל"ן, ופיתחה שירותים מגוונים על מנת לסייע להם. כמו-כן היא פעלה ללא לאות להעניק להם חיים של כבוד, עצמאות ושיקום בקהילה, כדי להביא את הנכים לעולמנו וכדי להביא לנכים עולם טוב יותר המותאם לצורכיהם. בנוסף לפעילותה הנמרצת בסניף המקומי, גב' לבנשטיין חברה בהנהלת איל"ן הארצית ובוועדותיה השונות, שם היא תורמת מניסיונה העשיר ולוקחת חלק פעיל ומשמעותי בקביעת מדיניות ובהתוויית דרכה של העמותה. בזכות המודל שהציבה יש בסניף איל"ן חיפה כ – 200 מתנדבים מסורים המסייעים בפעילויות השונות.
פרופ' עמוס עציוני
נמנה על הבוגרים הראשונים של הפקולטה לרפואה בטכניון. את כל הקריירה העשירה שלו ברפואה עשה בבית החולים רמב"ם: התמחות במחלקת הילדים, רופא ילדים בכיר, מנהל מחלקת ילדים ומנהל בתי החולים לילדים בקמפוס רמב"ם.
במהלך שנות עבודתו בבית החולים ומעבר לטיפול בילדים רבים, התמחה פרופ' עציוני בתחום האלרגיה והאימונולוגיה וקנה לו שם עולמי בנושא, בעקבות גילוי מספר תסמונות גנטיות חדשות. פרופ' עציוני חקר בעיקר את המחלות האוטואימוניות הגנטיות וגילה את הגנים האחראים על התסמונת. תגליותיו היכו בהדים את עולם המדע והביאו להבנה מעמיקה יותר ובהמשך לטיפול של המחלות הללו. הוא הוזמן להרצאות בכל רחבי תבל ושימש כנשיא האגודה האירופאית למחלות חסר חיסוני וכיום הינו חבר בוועד של ה –WHO בנושא אימונולוגיה בילדים.
במשך השנים פרסם למעלה מ-300 פרסומים מדעיים והיה הראשון בין בוגרי הפקולטה לרפואה לקבלת תואר פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה בטכניון. פרופ' עציוני היה אחד מעמודי התווך בבניית בית החולים החדש לילדים ע"ש רות רפפורט, כיהן כמתאם הראשי לבנייתו, היה הרוח החיה מאחורי הבנייה, יחד עם הצוותים המקצועיים ואף עמד בראשו עד לפרישתו לגמלאות.
במשך למעלה מ-35 שנים משמש פרופ' עציוני כרופא האחראי במוסד "הלב הקדוש" בעיר, בו חוסים ילדים עם עיכוב התפתחותי קשה ביותר. בזכות יכולתו המקצועית הוא נותן לחוסים את הטיפול המסור בכבוד ושומר על מצבם הבריאותי וכל זאת בנועם ובסבלנות. במקביל יוזם קשר רציף עם ההורים והמטפלים באמצעים שונים, כדי לשפר את המצב ככל שניתן ולמנוע התדרדרות. פרופ' עמוס עציוני משלב בעבודתו, לאורך כל השנים, סבלנות וסובלנות אינסופית לערך האדם. בולט בו הפן האנושי ביחסי אדם לאדם, נתינה ותרומה לזולת ללא הבדל של לאום, דת וכו'.
גב' יוכי פלר
הגב' יוכי פלר הקדישה את חייה הבוגרים לפעילות ציבורית ולרווחתה של הקהילה. מילאה תפקידים בכירים בהתנדבות בתנועת ויצ"ו, הן כיו"ר סניף חיפה, והן כיו"ר ויצ"ו ישראל. יוכי ראתה בתפקידיה אלה, שליחות ציבורית לקידום מעמד האישה ורווחת המשפחה, ופעלה רבות למען רווחת הילד בסיכון.
ביוזמתה של הגב' פלר, נפתחו מחלקות חדשות בסניף ויצ"ו כגון: הלשכה המשפטית, המחלקה למעמד האישה, מועדוניות לנערות במצוקה ועוד. בכל השכונות הנזקקות הוקמו מועדוניות טיפוליות לילדים, לאימהות ולסבים. הפרויקטים של ויצ"ו חיפה ותושבי העיר היו יקרים לליבה. היא קרבה בין יהודים וערבים, פתחה קורס דירקטוריות משותף לנשים ערביות ויהודיות, ארגנה בר/בת מצוות לילדים אשר ללא העזרה לא היו חוגגים, השיגה עבור הילדים מתנות משמעותיות, הוציאה אותם יחד עם משפחותיהם ליום כייף, כדי שיזכרו את יום בר/בת המצווה כיום משמעותי, דאגה לארוחות לקשישים, צהרונים, בתים חמים לנערות במצוקה, הקניית מקצוע לנשים, לימודים לילדים ועוד. פעילותה הברוכה השפיעה רבות על הנוף החיפאי ועל הארץ בכלל אותה "חרשה" ללא לאות, ימים ולילות וכל זאת מתוך אהבה ורגישות.
בתנועת "רוטרי ישראל", שימשה הגב' פלר כנשיאת מועדון רוטרי חיפה, הגדול מבין מועדוני ישראל והשנה משמשת כיו"ר הוועדה הארצית לפעילות אפיק הקהילה.
