בערב ה-27 במאי 2018, השתתפתי בערב קבלת פנים, שנערכה על המשחתת האנגלית "דנקן" – H.M.S. DUNCAN D37
קבלת הפנים התקיימה בהשתתפות אורחים רבים, ביניהם שגרירים, נספחים צבאיים וימיים, קציני חיל הים בראשם תא"ל גיל אגינסקי מפקד בסיס חיפה, גדי ססובר ידידי הסוכן בישראל והמטפל בענייני האניה, הרבה אנשי עסקים חיפאים מוכרים ואחרים, אנחנו כשלושים "משייטי כרמל", בראשות תא"ל במיל', שלמה (מומו) כהן, הקומודור ומנהיג הקהילה.
"הדנקן" H.M.S DUNKEN היא המשחתת השישית והאחרונה מסוגה שנבנתה עבור הצי הבריטי המלכותי, המתקדמת ביותר ללוחמת שטח, לוחמה בצוללות והגנה אווירית. היא נקראת על שם האדמירל הרוזן אדם דנקן (Adam Duncan1.7.1731 – 4.8.1804) שניצח את הצי של ההולנדים, בקרב "קמפרדאונון" Camperdownon ב 11 לאוקטובר 1797.
בשני למרץ 2015 יצאה את נמל הבית פורטסמוט Portsmouth למשימתה "הבתולית" הראשונה בים התיכון, במזרח התיכון ונכנסה כאן לפעולה. ב 7 ליולי 2015 השתתפה "הדנקן" במלחמה נגד המדינה האיסלאמית של "דאעש" בעיראק, יחד עם מספר כלי שייט אמריקאיים, כנראה באמצעות טילי השיוט ארוכי הטווח והמונחים. באפריל 2016 המשחתת "דנקן" השתתפה, עם עוד כלי שייט של "הוד מלכותה" בתרגיל משותף עם הצי הצרפתי שנקרא "גריפין סטרייק", Griffin Strike (מעין מבצע).
מהירותה כשלושים קשרים, (כ – 56 ק"מ לשעה) וטווח פעולה של כ-7000 מיילים ימיים, (כ 13,000 קילומטרים). אורכה 152.4 מטרים, רוחבה 21.2 מטרים. היא בעלת ארבעים וחמישה טילים, חמישה עשר מהטילים מסוג "אסטר" Aster
לטווח שבין 1.7 ועד 30 קילומטרים ועוד שלושים טילים מאותו סוג לטווח של 3 עד 120 קילומטרים.
בתחתית הספינה טילי טורפידו לתקיפת כלי שייט אחרים ועוד הרבה כלי נשק מתוחכמים ומגוונים.
הקצין שליווה אותי במשחתת, האחראי לאנשי הצי בספינה ולרווחה, שמו מרטין ווטסון – Martin Watson ממנצ'סטר בצפון אנגליה, עשרים ושש שנים משרת בצי האנגלי שלוש שנים על "הדנקן" וזה לא סופי, הסביר לי שיש 264 מיטות שינה, ומאתיים שבעים ואחד אנשים על סיפון האוניה. חשבתי לעצמי, שכנראה חלקם נהנים משיטת המיטה החמה אלא שיש גם מיטות מתקפלות, לתוספת תפוסה.
בשעה שש וחצי עליתי לאוניה, לא לפני שצלמתי אותה לאורכה ולרוחבה. למטה ברציף פגשתי מספר קצינים במדים לבנים חולפים, את השגריר היווני ביקאס, שלחץ את ידי והכרתי בארועים קודמים, שלושה נושאי דגלים ובפתח הסיפון להפתעתי פגשתי אישה גבוהה תמירה במדים לבנים צחורים, עם פנים יפות וחיוך מקסים בעלת דרגות זהובות – עיגול ושלושה פסים ומסתבר שזו לא אחרת מאשר המפקדת של משחתת המלחמה הגדולה, אלינור סטאק שמה, Comander Eleanor Stack וביודעי את שמה הצדעתי לה לחצתי את ידה באומרי "You are Stuck here with us, Mrs Comnder Stack"… "סטאק" מלשון תקועה והיא הנידה בראשה וצחקה.
משם ליוותה אותי אחר כבוד, קצינה חייכנית וצעירה, היישר אל הבר בתוך המשחתת הגדולה, בצד על הסיפון הבחנתי במסוק סיור קטן ובפנים החלו להאסף אורחים מכאן ומשם.
הקצינה המלווה הכירה לי את קצין העיתונות ויחסי הציבור של האוניה, שנתן לי קצת ציוני דרך ומידע ומשם פניתי לבר שנית, למלא עוד כוס יין לבן ולהנות מקבלת הפנים הצבעונית והנאה, שם גם הכרתי את מרטין הקצין האחראי לרווחה.
האחרון סיפר שעל המשחתת מספר רב של אנשי צי מלאומים שונים שאת נאט"ו ואת הצי הבריטי משרתים, יוונים, טורקים, רומנים, בולגרים, אנגלים, גרמנים וספרדים ובתוכם כחמישים נשים ואני שאלתי את עצמי "בספינת בבל" הזאת כיצד הם מסתדרים.
ככל שעבר הזמן, הגיעו יותר ויותר אורחים ונספחים צבאיים במדיהם הססגוניים, עם סמלי המדינה והאותות השונים, כך ששפע השפות השגורות בפי המשרתים על הספינה, התעצם והתרבה עם האורחים הנוספים, כולל יפנית קוריאנית רוסית ועוד מיני שפות וניבים. מלבד המשקאות שהיו שם בשפע הגיעו גם מתאבנים, מזטים ונשנושים כולל סנדוויצ'ים מיניאטוריים, של סלמון ודגים ואף "פיש אנד צ'יפס" בגביעי נייר קטנים, משהו שלא טעמתי מאז היותי סטודנט בלונדון, לפני עשרות שנים.
מאוחר יותר "באולם הארוח" הפנימי נישאו נאומים אלא שהמייק הקטן סרב לפעול, כנראה בגלל סוללות לקויות ואי אפשר היה לשמוע הדברים.
ראשון הנואמים היה השגריר היווני, קונסטנטינוס ביקאס, Konstantinos Bikas, שמייצג את משרד הקישור לנאט"ו בשגרירות יוון בישראל, שקרא מהנייר ברעש וההמולה וללא מיקרופון אי אפשר היה להבין או לשמוע אף מילה, המעט שקלטתי היה על שיתוף הפעולה, בין הצי של נאט"ו והצי הישראלי באזור זה של הים התיכון שהוא מאוד חשוב לאור מצב המלחמה השורר בסביבה הקרובה.
המיקרופון סוף סוף תוקן והמארח הראשי "קומודור מיכאל אטלי" (Commodore Michael Utley O.B.E) המפקד על הצי השני של נאט"ו בים התיכון
ובעל תואר אצולה מהמלכה, נשא דברי ברכה וגם את מילותיו קהל האורחים הרב בקושי שמע.
אחרון הדוברים היה תא"ל גיל אגינסקי מפקד בסיס חיפה שיצג את ישראל, חיל הים והצבא, נשא דברים מן הכתב וגם הוא דיבר על הצי של נאט"ו וחשיבותו בסביבתנו הקרובה, על חיל הים הישראלי וחשיבות שיתוף הפעולה.
לאחר הנאומים הרימו כוס לחיים, לכבוד האורחים והמארחים, לכבוד שיתוף הפעולה בין חילות הים של נאט"ו והציים והמסיבה המשיכה בשתייה ובמטעמים.
בחוץ פגשתי את השגריר הנורבגי Jon Hanssen Bauer ג'ון הנסן באואר שהחלפתי איתו מספר מילים על מפגש קודם של פרלמנט שלום, שנערך בת"א לא מזמן בין פלסטינים וישראלים והוא היה שם אורח בשולחן המכובדים. לידו היה שגריר בריטניה David Quarrey דויד קוורי שפגשתי לפני כן על נושאת המסוקים וסיפר לי שהוא אוהב את חיפה ובילה עם בן זוגו בחופשה במלון "קולוני" בשד' בן גוריון, ששוחזר כמו בימי העבר בעת שלטון האנגלים.
אחרונה חביבה פגשתי את שגרירת סלובניה בישראל ברברה סוסניק, Barbara Susnik אישה צעירה יחסית, חיננית מלאת שמחת חיים, החליפה איתי כרטיסי ביקור וסיפרה לי עד כמה היא אוהבת את ישראל, בהכירותה אותה ובשרותה כאן מספר שנים.
כל אלה שתיארתי עמדו יחד עם הקומודור אטלי האנגלי, בינהם תא"ל שלמה מומו כהן הקומודור של שייטי כרמל הישראלי כך שיכולתי לצלם את החבורה ביחד באופן חופשי.
בהמשך פגשתי שבע נשים יפות מתגודדות, היו אלה הנשים של הנספחים הצבאיים ממספר ארצות, הכרתי ביניהן את אנה Ana מברזיל שבעלה היה בסביבה הקרובה ואת ריטה Rita אשתו של הנספח הצבאי האנגלי שהתלוננה שאת בעלה בגלל עבודתו היא בקושי רואה ועוד נשים היו שם מפולין גרמניה ספרד, המזרח הרחוק והיה זה יפה את החברותה הזאת ביניהן לראות.
חיכינו עד לשעה 20.45 בירכתיים, כביכול לשקיעה ולהורדת הדגל האנגלי של המשחתת הגדולה, על ידי כיתת משמר שחיכתה בצד לפקודות הקולניות של מפקדם ולהוראה, שאלתי עצמי שקיעה של איזה מדינה, כנראה של זו שנקראה פעם "בריטניה הגדולה", כי אצלנו היתה מזמן חשכה "והשמש ישנה, את שנתה העמוקה".
צילמתי את הטקס המרשים מתחילתו ועד סופו, נפרדתי לשלום מאלינור המפקדת של הספינה ממספר קצינים שהכרתי ומברברה השגרירה הנחמדה,
מכמה מחברי לשייטי כרמל שהיו בסביבה ונסעתי הביתה בהרגשה טובה, שיש לנו שותפים טובים בנאט"ו להגנת המדינה ולמלחמה המשותפת "בכוחות האופל" בסביבה הקרובה, "תחי המלכה" אשתה בבית עוד כוסית לכבודה.
צפו בווידאו מקבלת הפנים: