ידיעות אחרונות 1.2.2012, עמיר בן דוד: "…ההכרזה על הערים כאזורים
מוכי זיהום אויר עדיין מתעכבת. הסיבות, לדברי גורם שעוסק בנושא, פוליטיות.
עכשיו, כשנכנסנו כנראה לשנת בחירות, ספק אם השר, שזקוק לתמיכת ראשי
ערים, ירצה להתקוטט איתם, אמר הגורם. אני חושש שהדבר עלול להתעכב
עוד תקופה ארוכה. אחד החששות הכבדים של ראשי הרשויות, הוא כי הצעד
עלול לאפשר לתושבים לתבוע אותם בגין נזקים בריאותיים".
זכור לכולנו הדיון הטראומטי בנושא התאגידים העירוניים. הדברים שהוטחו
כלפי ע"י רה"ע, המנכ"ל ואחרים, יידונו במערכות המיועדות לכך. שאילתה זו
נועדה לברר נושא ענייני שניסיתי להעלות בדיון הקודם, בתקוה שהפעם אקבל
עליו גם תשובה עניינית, ולא גידופים וצרחות.
כלבו חיפה 4.5.2012, יגאל חי: "בדו"ח הרבעוני של רה"ע יונה יהב לחברי
מועצת העיריה, צויין כי מתבצעת פעילות קדחתנית למניעת ההכרזה…
עלולות להיות לה משמעויות תדמיתיות בעלות השפעה פוטנציאלית על ערכי
נדל"ן". עוד נכתב במאמר על תכניות איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה
[בראשות מר יהב], להפחתת הזיהום מתחבורה [כאשר לפי נתוני הצוות
להפחתת גזי חממה, 75% מהפליטות הן דווקא מהתעשיות].
דברי מנכ"ל העיריה לרופא המחוזי, בפגישתם 9.5.2012: לא אחזור שוב על
התרשומת הרשמית של פגישתם, לבל יחזור על עצמו מופע האימים מהדיון
הקודם, אך עיקריהם נמצאים בפרוטוכל דיון התאגידים.
לאור כל האמור לעיל, שאלתי פשוטה:
האמנם אין בסיס לטענתי, כי הופעל לחץ פוליטי לסיכול ההכרזה?
כי אם זה לא לחץ פוליטי – מהו לחץ פוליטי?!
ובשולי השאילתה, כחומר למחשבה, מתוך דברי רה"ע מר יהב, בדיון חגיגי
ראשון בקדנציה זו: "אנו שנבחרנו ע"י תושבי העיר, בואו ננהג באורך רוח
ובהגינות איש לרעהו, נראה דוגמה לציבור, במיוחד לצעירים, תרבות שיחה
ונועם הליכות מהם".
ואידך זיל גמור…
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
יונה יהב וניצב (דימ') יעקב בורובסקי, כשהיו מועמדים לראשות עיריית חיפה לפני הקדנציה הנוכחית,
הבטיחו במסגרת הבטחות-הבחירות שלהם לטפל בבעיית מכל-האמוניה,
ובורובסקי אף הציע לפצל את המכל הענק הקיים לכמה מכלים קטנים יותר.
בראיונות לקראת הבחירות הקרובות המתפרסמים מעת לעת במקומוני-חיפה
טרם נתקלתי באזכור מכל האמוניה כחלק מסדר-היום לטיפול דחוף
ע"י המועמדים הרואים עצמם ראויים לאחריות הגלומה בתפקיד ראש העיר (ולא רק "ראש העירייה")
(כיום, הנושאים העדכניים יותר על סדר-היום ה"ירוק" בחיפה הם
"הפצחן המימני", התכנית להרחבת בז"ן, שיקוע /חישמול מסילת-הברזל, ועוד,
כאילו "נס ליחו" של מכל-האמוניה… ).
אך יונה יהב משמיע לעיתים הצהרות מתוקשרות (חלקן נלוות להליכים המשפטיים בנושא)
על "התנגדותו הנחרצת" (שאין לה כיסוי מספיק בשטח או בסחבת המשפטית והמינהלית
המאפיינת את פרשיית האמוניה)
להמשך פעילות המתקן המסוכן (ומה עם דומיו?) בחיפה,
לנוכח האיום הנשקף ממנו לתושבים…
כל משמיעי ההצהרות נבחנו, עודם נבחנים ועוד ייבחנו על מידת רצינותם,
במבחן המעשה הברור לכולם,
ולא רק במבחן הבוחר!
בברכה,
רון אירמאי