הקצין התותח(ן)
הצוער גיא נתן מחיפה יעמוד בשבוע הבא על רחבת המסדרים המפורסמת בבית הספר לקצינים – בה"ד 1, יקבל את דרגות הקצונה וימשיך את המסורת המשפחתית – להיות קצין קרבי.
גיא למד בבית ספר הרצל בחיפה והיה חניך בצופים מכיתה ד' ועד כיתה ו'. כשהיה בכיתה ו' החל לשחק כדורסל, תחילה בתור תחביב ובהמשך באופן מקצועי, עד שהיה בכיתה י"ב: "בשלב הזה הבנתי שאני לא מספיק טוב כדי להמשיך בזה והעדפתי את הצבא, ואז התחלתי להתכונן".
חוץ מהצופים ומהכדורסל, גיא לא ויתר גם על תרומה לקהילה: "מכיתה ט' התנדבתי בחניכה של בעל מוגבלויות מבית ספר רגבים בחיפה במסגרת המחויבות האישית, וכשנגמר הבנתי שאני לא יכול לעזוב אותו, אז המשכתי איתו מכיתה י' עד י"ב, וגם עכשיו כשאני בצבא אני מנסה כל פעם שיש לי חופש לבוא לבקר אותו, התחברנו מאוד".
גיא מגיע מבית צבאי, כאשר גם אביו וגם סבו היו קצינים קרביים: "בחלק האחורי של הכומתה שלי אני שם את סיכת המ"מ של סבא שלי. הוא עשה קורס קצינים לפני הרבה שנים, כשהסיכה הייתה שונה מזו של היום, ואני הולך איתה. זה זיכרון יפה בעיני, סוג של דור המשך – סבא, אבא ואני, ואני מקווה שגם הילדים שלי ימשיכו את המסורת הזו".
הזיקה לחיל התותחנים החלה אצל גיא דווקא בגלל אחותו הגדולה שהייתה מדריכה בחיל, שם היא גם הכירה את בן זוגה שמשרת עד היום כקצין. "גם הם וגם הרבה חברים קצינים של המשפחה אמרו לי לבא לתותחנים. הם הסבירו לי למה כדאי לי לבוא. קיבלתי הרה זימונים, ימי סיירות וגיבושים ולא התעניינתי בהם. אני מעריך מאוד את בן זוגה של אחותי בחיים האישיים אז ככה שהוא מספר לי על החיל אני נדלק. חיל התותחנים שונה לגמרי ממה שהמיועדים לשירות יודעים עליו, ואם אני שומע כל כך הרבה דברים טובים למה שלא אהיה שם. בשיחת פלגה הראשונה שלי שהמ"מ עשה בטירונות הוא שאל אותנו מי רצה לבוא לחיל ואף אחד לא הרים את היד חוץ ממני ומעוד מישהו. בסוף המסלול שאלו בפעם השנייה מי רוצה להיות בחיל וכולם הרימו את היד, כולם הבינו למה החיל טוב. כל הזדמנות שיש לי, כל מקום שאני מגיע אליו אני מדבר עם מלשב"ים על התפקיד שיכירו אותו, שידעו מה זה אומר ושזה החיל הכי עוצמתי".
ברגע שהתאהב בחיל, היציאה לקצונה הייתה טבעית לגיא: "יש הרבה סיבות למה רציתי לצאת לקצונה, והסיבה העיקרית היא האנשים – תמיד אהבתי עבודה מול אנשים, תראו מה זה – חייל בן 19 שמקבל אחריות על אנשים ועל תותחים. ההשפעה שלך בתור קצין זה משהו משמעותי שאנשים חווים במובן החיובי. בראש ובראשונה באתי לפה בגלל האנשים, וכל אחד יכול להגיד 'אני לא אצא מישהו אחר יצא במקומי', תהיה אתה האיש הזה. תראו כמה המדינה שלנו קטנה וצעירה ומה עשינו פה ב-70 שנה. זו המדינה שלי למה שלא אשמור עליה".
לסיום, גיא נותן כמה טיפים למתגייסים מהניסיון שלו: "אל תקשיבו למה שאומרים, תחוו את החוויה כמו שאתם חווים אותה, תהיו גאים באיפה שאתם נמצאים ותתנו את ה-100 אחוז שלכם".