88 תאונות קטלניות אירעו בשנת 2017 במעורבות עם רכב כבד – עלייה של 9% מאשר בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס.
עוד עולה כי מבין הרכבים הכבדים שהיו מעורבים בתאונות הקטלניות, למעלה ממחצית המקרים היו במעורבות של משאיות במשקל 3.5 טון ומעלה. המספר מדאיג במיוחד לאור העובדה שמשאיות מהוות רק 3% מתוך סך כלי הרכב בכבישים, מספר נמוך מאד ביחס לאחוז מעורבותן בתאונות קטלניות.
אם לא די בכך, על פי הנתונים, בשנת 2017 אירעו כ-1,800 תאונות דרכים במעורבות משאיות, 243 מהן היו תאונות קשות. בתוך הערים אירעו בשנת 2017 (ינואר-נובמבר) 951 תאונות במעורבות משאיות, 30 מהן היו קטלניות ו- 110 קשות. בעשור האחרון אירעו בערים ובישובים למעלה מ- 15,600 תאונות דרכים במעורבות רכבי משא.
תל אביב מקום ראשון עם הכי הרבה כלי רכב כבדים מעורבים בתאונות דרכים – חיפה מקום שישי:
- בתל אביב אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 2,175 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 31 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- בירושלים אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 1,540 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 22 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- באשדוד אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 444 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 15 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- בבאר שבע אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 654 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן חמש תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- בחולון אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 565 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן שמונה תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
-
בחיפה אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 814 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 14 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- בפתח תקווה אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 564 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 11 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
- בראשון לציון אירעו בעשור האחרון (2008-2017) 436 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 11 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות).
בעמותת אור ירוק מסבירים:
" מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך היישובים היא כי אין להם מקום חניה מסודר בתוך היישובים. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בתוך האוכלוסייה, בין היתר, ליד ילדים".
"בנוסף, להערכת אנשי מקצוע, חסרים כ–4,000 נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות והעסקת נהגים מבלי לבדוק את הרקע התעברותי שלהם. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות. שכר הירוד ותנאי העבודה הפוגעניים יצרו מחסור בנהגי רכב כבד".
"אחד הפתרונות האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטאלי. הטכוגרף הדיגיטאלי מתעד את פעולות הנהג, מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטאלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש לנהג".