האם אחרי למעלה מעשרים שנה, הגיע הסוף לעידן שידורי הטלוויזיה של הקהילה?

קרב על התקציב: בחוק התקשורת שנוסח מחדש ואושר בתקציב המדינה הבא, לא הוזכרו השידורים הקהילתיים אף לא במילה (ויש גם התפתחות של הרגע האחרון...)

תאטרון חיפה – רחב

לפני מספר חודשים מועטים התכנסנו  בסינמטק ת”א, מאות מתנדבים של הטלוויזיה הקהילתית בישראל,      המייצגים אלפים, בחסות האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, שבראשה עומד מזה שנים יוחאי רוטנברג,      ערוץ 98 “נתיב תקשורת” בראשות נועם אדרי – העלים והמנכ”ל של הזכיינית החדשה, חברי כנסת מירב בן ארי,    איציק שמולי וגילה גמליאל – השרה לשוויון חברתי בממשלת ישראל. היו שם אנשי מדיה וחברה ועיתונאים מהשורה הראשונה. כל אלה נשאו דברי ברכה. השרה גילה גמליאל וחברי הכנסת כל אחד בתורו שיבח את  תרומתנו לקהילה ודברי עידוד הורעפו על כל העוסקים במלאכה.

 יוחאי רוטנברג יו”ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, בנאום פתיחה, בפני באי הכנס בסינמטק ת”א, של כל המעורבים בטלוויזיה של הקהילה.

| עם הפנים קדימה:

הפאנל המרכזי עסק  “בכוחה של קהילה בהובלת שינוי בחברה” בהנחיית העיתונאית גל גבאי, לאחר מכן עלה       הנושא השני:  “היחיד כמוביל שינוי חברתי” הופיעה מיקי חיימוביץ המריצה את קמפיין “מיטלס מנדיי”                (יום שני ללא בשר) ועינת פישביין על הקמה וניהול של  “מקום הכי חם בגהנום” עיתונות אינטרנטית עצמאית.    לסיום הכנס היו ארבע כיתות  אומן במקביל, בנושאים מגוונים ויצאנו מיום העיון נשכרים, מעודדים ומלאי אנרגיה לעשייה חדשה בשנת 2018 וקבלנו כוח לעוד הרבה שנים.

אונ’ חיפה – לימודי חוץ – רחב

 

גל גבאי מנחה, ח”כ איציק שמולי, ח”כ מירב בן ארי, איתי דנקנר,סיון קלינגבייל ואביב בושינסקי.

 

“היחיד כמוביל שינוי חברתי”, מיקי חיימוביץ’ בהרצאה מאלפת על התנועה העולמית לאי אכילת בשר ביום שני.

| מעידוד ועשייה – לאכזבה

לא עברו כמה חודשים ומצאנו עצמנו עירומים ומרומים. הצעת התקציב אושרה לשנת 2019 ואנחנו בחוק התקשורת שנוסח מחדש, אף לא במילה מוזכרים. ח”כ יואב קיש שעמד בראש הוועדה לשינויים, החליט על ביטול הרגולציה למען תחרות חופשית בין “המפיקים העשירים” מה שלמעשה מבטל את הטלוויזיה הקהילתית ומביאה אותנו למצב של חיזור על הפתחים.

| יוחאי רוטנברג כתב לי:

“אנו משקפים חברה שהטלוויזיה המסחרית לא מתעניינת או מעוניינת בה.

תקציב תמיכות ארצי מ 1996-2011 כ – שלושה מיליון שקל בממוצע, מ- 2012 עד היום אחד וחצי מליון שקל לשנה (תוספת שלי, בערוץ המסחרי מספיק להפקה אחת קטנה) , דבר שפוגע בשידור הציבורי, דמוקרטי, עממי, הפועל מכוח חוק התקשורת, שאלינו לא יותר מידי ידידותי.  מסקנות ועדת פילבר להפחתת רגולציה על YES ו- HOT = סגירת שידורים קהילתיים”.

 

| חוק בזק הקודם כולל במפורש את המילים קיום שידורים קהילתיים

חוק בזק הקודם – הגדרת תקציב לטלוויזיה הקהילתית

 

| בחוק החדש אין טלוויזיה קהילתית

ואילו החוק החדש כפי שתוקן בוועדה מדבר על מחיקת סעיפים המקנים סמכויות לרגולטורים הרלבנטיים לקבוע הוראות שונות וכו’ ובמקום המילים “לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות ” יבוא “לעידוד הפקות מקומיות”.


| מעט היסטוריה

הערוץ הקהילתי הוקם בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת ונבע מהכרת מדינת ישראל כי השידורים בעולם      שעסקו בחדשות (ברודקאסטינג) מקבלים ביטוי חזק בתחום (הנירוקאסטינג), הקהילתי ולכן חוקק חוק התקשורת    (בזק ושידורים) התשמ”ב ב- 1982.                                                                                                               בתחילה, במשך עשר שנים חולקה הארץ למספר אזורי שידורים, בהם הייתה חברת הפקה שריכזה חומרים מהמתנדבים וכך מה שראו הצפוניים לא ראו הדרומיים.   חברות ההפקות קובצו יחדיו לחברת “ערוצי זהב”  ובהמשך הפכו לחברת HOT ששידרה בנפרד מחברת YES.

במשך כ- ארבע שנים, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית ארזה את החומרים וחב’ ההפקה כמו זו של “נתיב תקשורת” שידרה רק ללוויין עד שנת 2006.  הערוץ הקהילתי נדד במספר ערוצים החל מ- 9, 45, 25 ולבסוף, עד עצם היום הזה, השידור הקהילתי ממוקם בערוץ 98.                                                                                      בשנת 2006 קיבלה את הרישיון להפקת השידור הקהילתי חברת “מכאן ערוץ 98” וכיום חברת “נתיב תקשורת”. לפני כ-ארבע שנים נשלחו קבצי הפקה דרך המחשב ותם עידן הקלטות.

מפגש קבוצות הטלוויזיה “רמות” “וזמן חיפה”, עם מנהלת ערוץ 98, רונית סלניקיו גפן

| תקציבים

החל משנת 2006, פלטפורמות השידור hot ו- yes חויבו להעביר מאתיים אלף דולר כל אחת לחברת ההפקה, לצורכי בדיקת החומרים אריזתם ושידורם, פרסום שווק ועוד. בכסף הזה נקנה, בתחילת הדרך, ציוד חומרה ותוכנה להסדרת  השידור. חברת נתיב תקשורת שלחה את הכתבות ל- HOT ואלה העבירו את החומר בסיב אופטי ל- YES והשידור נעשה בו זמנית בכל הארץ.

המועצה לשידורי כבלים ולוויין מחוייבת, עד היום, לקיים את השידור הקהילתי והפרשנות הנובעת מהחוק היא שיש להקצות כסף לתמיכות אלו, בתנאי שלעמותות המבקשות יש ניהול תקין.

בשנת 2006 נעזר יו”ר האגודה, יוחאי רוטנברג, בעזרת ח”כ ויותר מאוחר בעזרת השרה לשעבר, אורית נוקד, שהגיעה לנוסח הצעת חוק, שעברה בקריאה טרומית, אלא שבסיכום בין השרה לאוצר ולקואליציה, הומרה הבקשה לסכום קבוע, במשך ארבע שנים, של שלושה מיליון שקלים.

מאחר שהיו כמה שנות תקציב דו – שנתי, התמיכה הזו נמשכה עד 2012, כאשר משרד האוצר לבדו הקצה את התמיכה הכספית. החל משנת 2013, הוקצה סכום של מליון וחצי שקלים לשידור הקהילתי.  מחציתו של הסכום הגיעה ממשרד האוצר ומחציתו השנייה ממועצת הכבלים, קרי, משרד התקשורת.

 

| מכאן ברור לכולנו למה יגרום החוק החדש, אם לא ישונה:

האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית קיימת משנת 1994. כיום עומד בראש האגודה, כאמור, יוחאי רוטנברג, שעושה עבודתו נאמנה במשך שנים למען התקשורת בקהילה. האגודה היא ארגון גג ארצי ומקצועי. היא מקיימת השתלמויות, קורסים, ימי שידור, ימי עיון לשיפור השידור הקהילתי .  האגודה מייצגת אלפי פעילי שכונות, מתנדבים, המאוגדים באמצעות 130 עמותות (מלכ”רים) שיש להן אישור שידור ממועצת הכבלים והלוויין. הפעילים משדרים עשרים וארבע שבע, כל השנה, בערוץ 98 בלווין ובכבלים למעט ביום הכיפורים.

| שבע עשרה אלף ארבע מאות עשרים וארבע תכניות במשך השנה:

כולן הפקות מקור ואלף שלוש מאות מתוכן מתחדשות כל שנה. כאמור, מאה ושלושים עמותות עם שידור בעשר שפות שונות, מעל מאה ערים ויישובים מהדרומיים שבהם ועד הצפוניים.

| בחיפה משדרות שלוש קבוצות:

האחת בבית מילר, במרכז הכרמל, השנייה “זמן חיפה” והשלישית קבוצת “רמות”. בעמותות השונות משתתפים, נוער, צעירים, מבוגרים, עולים ומיעוטים, דוברי שפות שונות ואוכלוסיות מיוחדות.

 

| המלחמה בחוק החדש

עם היוודע החוק החדש, שאושר בתקציב 2019  והבשורה המרה, התגייסנו יחד, אנשי הקהילה, לבטל את רוע הגזירה. כל אחד שיכול היה, הפעיל את קשריו בין חברי הכנסת השרים ואנשי השפעה. יוחאי עשה ימים כלילות ושלח לאנשים המשפיעים את המכתב הבא.

| ח”כ נחמן שי מגיב למכתבו של יוחאי:

מכתבים רבים נשלחו והתגובה לא אחרה לבוא, ח”כ נחמן שי היה נחרץ בדעתו. פנה לשר האוצר והתקשורת בבקשה דחופה, להסיר מסדר היום ולשנות את ההחלטה. הוא גם הוא גם פנה אל הוועדה המיוחדת שהוקמה, בראשותו של ח”כ יואב קיש במטרה להסיר את הנושא מהצעת ההחלטה של חוק ההסדרים ואף לדיון במסגרת נפרדת להעבירה.

לדברי ח”כ שי, “הערוץ הקהילתי, מופעל על ידי למעלה מ- 130 עמותות ברחבי הארץ בהן אלפי מתנדבים. עיקרם גמלאים, אשר עבורם הפעילות במסגרת הטלוויזיה הקהילתית היא בעלת משקל משמעותי במגוון תחומים, החל מהיציאה מהבית ושמירה על אורח חיים  שגרתי בקהילה, חיבור בין דורי, גישור על נושאי טכנולוגיה”.

מעבר לכך, ציין ח”כ שי “כי פעילות הערוץ מהווה גשר רב תרבותי המאפשר לקהלים שאינם                          מגיעים לחשיפה במדיה המסחרית, להגיע אל המסכים ולכל בית ישראל. פעילות הערוץ הקהילתי מתקיימת במגוון שפות, בהן פרסית, עירקית, צרפתית, רוסית ועוד.  נחמן שי קרא לבסוף לשר התקשורת ושר האוצר ולוועדה המיוחדת לשנות באופן מידי את ההחלטה  ולתקנן את הערוץ הקהילתי במסגרת הערוצים הייעודיים ולתקצב אותם כהלכה.


לסיום עלי לציין שאני איש בשורה ולפני מספר שעות בעודי כותב את המילים והכתבה הודיע לי  יוחאי רוטנברג על ביטול החוק החדש וניסוח שיחזיר את הטלוויזיה הקהילתית לתפארתה.


מה שנותר לי לבקש מכל אלה שלוחצים 99 בשלט וצופים בערוץ הכנסת בוויכוחים אין סופיים בריב ומדנים, בהשתלחויות אין סופיות בין חברי כנסת ושרים, לעיתים בנאומים חסרי רסן לפעמים בכנסת ריקה  וחסרת מעשים, שילחצו אחד פחות בשלט (98) ויצפו במעשים טובים שנעשים בארצנו היפה על ידי  אנשים רבים וטובים, שיצפו באומנות, בסיפורים על תולדות המדינה מפי המקימים, יוצרים ואחרים  טיולים של אנשי הקהילה בארץ ובחו”ל והרבה שיתופים מרגשים.

(גילוי נאות הכותב הוא אחד מקבוצת אנשי הטלוויזיה הקהילתית רמות)

 

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

תאטרון חיפה – רחב
ספורטן – כללי – רחב
הסטודיו – אירועי החודש
האקדמית גורדון – הרשמה – רחב
הורדת האפליקציה איכות אוויר – איגוד ערים WB
הסטודיו – אירועי החודש
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB

הורדת האפליקציה איכות אוויר – איגוד ערים WB