הדיבייט האקדמי הראשון בישראל בנושא הרחבת בתי הזיקוק במפרץ חיפה
- הודעה מטעם איגוד ערים חיפה
- קישור לדבריה של עינת קליש רותם בדיבייט
- דבריו של שמואל גלבהרט בדיבייט
- מספר הדגשות של יחזקאל ורשאי אודות התכנית חפאג/1200/ב
אז מה זה דיבייט?
זהו ויכוח פורמלי בעל- פה, הנהוג במוסדות להשכלה גבוהה, סביב נושא מוסכם מראש, אשר המתנגדים והתומכים מציגים את עמדותיהם עפ"י כללים המסדירים את אורך הנאום, המבנה והרצף וכמובן את האפשרות להתנגד ולהעלות שאלות.
הדיבייט, הראשון מסוגו בארץ, נערך היום בנושא תוכנית ההרחבה של בז"ן בשל חשיבותו בימים אלו לציבור של חיפה והצפון. כפי שהצהיר שלמה כץ, מנהל המשרד להגנת הסביבה מחוז צפון, על החשיבות של בניית תהליכים שקופים ולשם כך השתתפות הציבור קריטית גם בשימוע הציבורי, שאגב הגיעו אליו פחות אנשים מלדיבייט בנושא.
בז"ן חיפה הרחבה או הסדרה?
נקודה מרכזית שעלתה בויכוח בין המתנגדים לתומכים בתוכנית המשקפת את העימות כולו מתעסקת בהגדרה המילולית של מה היא התוכנית. התומכים בתוכנית טוענים שזו תוכנית הסדרה– שמטרתה להסדיר את התוהו ובוהו שנותר עוד מהימים שבז"ן הייתה תחת בעלות המדינה (עד לשנת 2007) ושהיא בעלת חשיבות לא רק לבז"ן עצמה אלה גם לציבור. המתנגדים לעומתם קוראים לה תוכנית הרחבה – לא מכיוון שהיא מתרחבת בשטח אלה מכיוון שהיא הרחבה בנפח- כך שניתן יהיה להגדיל את אחוזי הבניה בשטחם בכ- 40% ותנתן להם אפשרות לבנות לגובה.
ד"ר עינת קלוש-רותם טענה שמדובר בהרחבה שתבוא לידי ביטוי בחופש של בז"ן לעשות כרצונם למשך 20 שנה בהן הציבור לא יוכל להביע את דעתו ועל כך ששלומי בסון (המייצג את התומכים בתוכנית- סמנכ"ל איכות הסביבה, בטיחות ובטחון מקבוצת בז"ן ) קורא לה תוכנית להסדרה, עינת טוענת: הסדרה זה אומר שעובדים על הסטטוס הקיים אבל האם זה אומר שכל מה שהיה אכן ראויי להגיע להסדרה?
לטענתו של שלומי בסון, סמנכ"ל איכות הסביבה, בטיחות ובטחון מקבוצת בז"ן, יש חשיבות בהסדרה (והוא מתעקש – הסדרה) כיוון שהצפיפות בשטח בז"ן כעת גדולה מידיי ויש צורך למפעל להקים מחסנים ומשרדים. על הצהרה זו , עפ"י חוקי הדיבייט, נעמד שמואל גלבהרט ושאל: איך אפשר לקרוא בשם הסדרה למיליון מטר רבוע שיתווספו לבז"ן? ובסון משיב: "אנחנו לא נממש את זה לדעתי, זה לא למתקן, זה למחסנים ולמשרדים". כהערת אגב ציינה ד"ר עינת עוד בהצגת התנגדותה ששטח בסדר גודל כזה המיועד למשרדים עולה על כל שטחי המשרדים הקיימים בעיר התחתית וזה המון לדעתה.
עורכת הדין דורית קורן אשר עמדה לצד התומכים בתוכנית סרבה להביע תמיכה בתוכנית כלשעצמה אבל כן ציינה שלא ניתן לטעון שהדברים לא נעשו כדין.
שמואל גלבהרט, יו"ר הירוקים של חיפה, הביע את התנגדותו כיוון שמדובר "בתוכנית שאינה כוללת כלום מלבד מספרים", כוונתו להגדלת זכויות בנייה. מבחינתו זו תוכנית שמשמעותה שבז"ן רשאים לגדול כרצונם – מבלי להגביל גובה, רוחב, צבע, ארובות, מייכלים וכל אלמנט של יצור. לדעתו אין זה אחראי לאשר תוכנית שהיא במצב בוסר – כאשר הרבה פרטים חסרים ולא ברורים, גם אם באמת בז"ן עוד לא יודעים מה יהיה בעתיד זה משאיר פתח מסוכן בעיקר שהתקנים בארץ הם במצב "לייט" והגישה הכללית לא מניחה את בריאות הציבור וטובת הציבור בראש סדר העדיפויות כמו באירופה.
בהמשך הדיבייט הוסט הדיון לדילמות סביב פיתוח תעשייתי מול אנטי- תעשייה. מר יוסי אריה, מנכ"ל מכון האנרגיה והסביבה טען שהדיון הוא אנטי- תעשייתי והביע דאגה כלפי המצב העתידי באזור ללא פיתוח תעשייתי ומקורות פרנסה. על טענותיו אלו נעמדה ד"ר עינת וטענה: שעבור שטחים עצומים אלו מדובר במשרות מועטות שירוויח הציבור ויתכן שזה לא הכיוון התעסוקתי שהציבור מחפש כעת.
מר מאיר פרומקין, מהנדס תושב חיפה ועובד בז"ן לשעבר, התייחס לפרטים שלדעתו חסרים בתוכנית כמו: הגבלת הלחץ והגבלת עובי הדופי המקסימלי במיתקנים ומעבר לכך התריע שאין שום התייחסות להכנת תסריט למקרי שריפות ורעידות אדמה אפשריות.
גם בשלב העלאת השאלות מצד הקהל נשמע אותה דרישה הולכת וחוזרת שהציגו המתנגדים מלכתחילה והיא מסתכמת: "ברב הנסתר על הנגלה". התוכנית המעורפלת מייצרת רעש סביבה בעיקר כי היא מאפשרת חופש פעולה במפעל רגיש מבחינות כלכליות ובריאותיות והציבור קטן אמונה כלפי בז"ן. הוא אינו סומך על ההצהרות שמעלה שלומי בסון על מה יהיה עם ההסדרה, יש לציבור צורך אמיתי לדעת מה הולך להבנות שם, כמה ובאילו תנאים.
נציגי מגמה ירוקה מלווים בשילוט כנגד התוכנית נתבקשו אם תחילת הדיבייט לצאת מהאולם כיוון שהתנהלות זו לא תואמת את חוקי הדיבייט. הדרישה יצרה מתח ואפילו לא מעט צעקות שלבסוף הוסדרו בקריאות למאבטח. ואין ספק שגם את קריאתם ראוי שנציד:
מספר_נקודות_שלא_הודגשו_די_הצורך_בכתבה_שהעלית.docx
אז אם זה עדיין לא ברור לקבוצת בז"ן רב משתתפי הדיבייט אתמול דרשו שקיפות אמיתית וכנה, ירידה לפרטים ואז אולי הם יבינו מה יצא מזה להם?
עוד באותו עניין:
הדיבייט היה מוצלח מאד. לנציגי התומכים "בהסדרה" שהיא בעצם הרחבה מסיבית של קווי הייצור ומאגרי החומרים המסוכנים, היה קשה מאד לשכנע.
אחת השאלות שהם העלו, כולל מצד תומכיהם (מקרב עובדי בז"ן ) שהגיעו עימם היתה "מדוע לא מאמינים לבז"ן?
ובכן תשובתי להנהלת בז"ן- החשדנות הרבה כלפי בז"ן מוצדקת ובעלי בז"ן יכולים להלין רק על עצמם!
ממה נובעת החשדנות? ובכן לא חסרות סיבות לכך שלא נאמין להם:
1. בתוכנית שהוגשה כעת אין כלל שקיפות ורב הנסתר בה על הנגלה. למעשה הדבר הכי בסיסי לא מופיע בה: מה לעזאזל אתם רוצים להקים שם?
2. כמות התאונות, כמעט תאונות, זיהום האוויר, הקרקע והנחלים באזור רבה ועדיין לא נעלמו הסכנות הללו.
3. עבירות על מספר חוקים, צווים אישיים והפרות בלתי פוסקות של תקנות מצד בתי הזיקוק.
4. חוסר שקיפות וסירוב עקבי למסור נתונים לציבור בנושאים הסביבתיים הבעייתיים, בנוגע למצב התחזוקה השורר באתר ובנוגע למאגרי החומרים המסוכנים במפעלי בז"ן.
5. גם כשבתי הזיקוק השתתפו בפורום דיאלוג מול ארגוני הסביבה, הם סירבו במשך שנה ומעלה למסור נתוני אמת ולענות על שאלות שהופנו אליהם.
6. הפעלת קב"ט בז"ן כדי למנוע העברת מידע לחברי הועדה המקומית חיפה, באמצע תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להקמת הפצחן המימני בבז"ן.
7. ועוד ועוד…
אז מדוע שהציבור יאמין לכם?
דבריו של שמואל גלבהרט בדיבייט:
http://www.youtube.com/watch?v=5iqC5npJFrw
קישור לדבריה של עינת קליש רותם בדיבייט
http://www.youtube.com/watch?v=yP2gxG0N0ug
עבור מי שלא הצליח לפתוח את הקובץ ששלח יחזקאל הנה הוא לפניכם
מספר נקודות שלא הודגשו די הצורך בכתבה שהעלית:
1. התכנית מבקשת להסדיר:
– הגדלת זכויות הבניה בשטח בז"ן פי 37, והגדלת השטח בפועל של המפעלים והמיתקנים פי 3.3.
– הלבנת 315 אלף מ"ר מיתקנים ומפעלים שהוקמו ללא היתרי בניה.
– הגדלת שטח הקרקע המיועדת לתעשיה פי 57.
– ובתוך כך התגלה פרט נוסף:
הועדה המקומית, בראשות יהב, כלל לא התייעצה עם איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה בראשות יהב,
וגם לא עם הועדה העירונית לאיכות סביבה בראשות… יהב!
כעת פירוט טכני שמגבה את התמצית דלעיל:
קודם כל – הבהרה: שטח בדונמים הוא תמיד שטח הקרקע, האדמה בלבד.
שטח במ"ר הוא תמיד שטח רצפות, והוא גם יכול להצטבר בקומות.
עכשיו – לחישובים:
שטח המיתחם שהתכנית חלה עליו – 2633.5 דונם.
שטח הרצפות המותר לבניה היום, לפי התכנית הקיימת והמאושרת – 24,500 מ"ר.
שטח הרצפות המוצע לבניה לפי התכנית החדשה – 924,045.8 מ"ר,
זו הגדלה של זכויות הבניה, לא פי 3 ולא פי 4, אלא פי… 37.7!
שטח הקרקע המותר לתעשיה לפי התכנית הקיימת והמאושרת – 1.5% משטח התכנית.
2633.5 דונם כפול 1.5% = 39.5 דונם.
שטח הקרקע המוצע לתעשיה לפי התכנית החדשה – 86.58% משטח התכנית.
2633.5 דונם כפול 86.58% = 2280 דונם.
זו הגדלת הקרקע המיועדת להקמת תעשיות, לא פי 3 ולא פי 4, אלא פי… 57.7!
כזכור הודיע עורך התכנית, בכנס בז"ן, כי להערכתם שטחי בניה הקיימים בשטח בפועל
מסתכמים בין 250 אלף ל-300 אלף מ"ר, כאשר זכויות הבניה לפי התכנית המאושרת
מסתכמים רק ב-24,500 מ"ר, כלומר חריגה בערך פי… 11!
מציע בינתיים לא להבהל מנתונים אלה, הם יותר משקפים שנים של הזנחה והתעלמות
מהבניה המצטברת בשטח ללא היתרים, מבלי להכין ולאשר תכנית סטטוטורית עדכנית.
בתכנית החדשה מבקשים זכויות בניה של 28% שטח עיקרי, ועוד 12% שטחי שרות,
וביחד 40%. אותם מחשבים מתוך שטח הקרקע המיועד לתעשיה, 2280 דונם.
2,280,000 מ"ר כפול 40% = 912,000 מ"ר, "רק" פי 3.3 בערך מהקיים. האמנם?!
התכנית מאפשרת גם תכסית, כיסוי בבניה, של 80% מ-2280 הדונם המיועדים לתעשיה.
כלומר, גם אם יבנו רק קומה אחת, יגיעו לכאורה ל… 1,824,000 מ"ר!
אולם התכנית מאפשרת גם 6 קומות ויותר!
אמנם כביכול לא יוכלו לנצל את כל התכסית כפול 6 קומות, לאור מגבלת 912,000 מ"ר.
אולם שימו לב למשפט הבא, מתוך הוראות התכנית [מעט מקוצר, ההדגשות שלי]:
"בנוסף לזכויות המפורטות בטבלה לעיל, יותרו מיתקנים ומיכלים הקשורים לתהליך
הייצור, לרבות צנרות, דוודים, ארובות, אלמנטים ומערכות ייצור, וכיו"ב. היתרים
עבורם יוצאו כפוף למיגבלות התכסית, ובאישור הועדה המשותפת".
במילים אחרות – בלי שום מגבלות של ממש! כפוף רק לאישור אותה "ועדה משותפת",
שהציבור אינו משותף בה, רק ראשי הרשויות הנהנות מארנונה ו/או תרומות מבז"ן…
מנסיוני בתכנון מפעלי תעשיה, אסביר עוד: שטחי רצפות במיתקני תעשיה הם לרוב
זניחים – רק כמה סולמות, משטחי דריכה, סבכות וגשרי מעבר. במיתקן ענק של עשרות
דוודים ותנורים ומיכלים, אלפי מ"א צנרת חומ"ס, וארובה בראשו, תמצאו לעיתים רק
עשרות מ"ר של רצפות. והרי אלה בדיוק המיתקנים המסכנים ומזהמים את הסביבה,
ולא בנייני הנהלה או חדרי אוכל לעובדים…
לכן, לפי התכנית המוצעת, בז"ן יכולים לגדול לא רק פי 3 או 4, אלא הרבה הרבה יותר,
ואפשר לתמצת את הוראות התכנית למשפט קצר: בז"ן רשאים לגדול… כרצונם!
מקווה שעכשיו מובנת העמידה על פרטים. זו אינה טרחנות. זו המהות, והיא חשובה,
ואף עשויה להטות את הכף לטובתנו. יתכן שלא הביאו בחשבון שנגיע לרזולוציה כזו.
סכנות ואתגרים לחיפה והצפון
הדיבייט האקדמי הראשון בארץ בנושא הרחבת בתי הזיקוק במפרץ חיפה
השבוע (שני) התקיים, לראשונה בארץ, 'דיבייט' (מעמת) אקדמי בנושא תכנית הרחבת בתי הזיקוק, שהופקדה בוועדת התכנון המחוזית, נמצאת על סדר היום הציבורי וזכתה לכותרות ודיונים רבים. הדיבייט התקיים במסגרת כנס שארגנה אוניברסיטת חיפה, בהשתתפות איגוד ערים להגנת הסביבה באזור מפרץ חיפה, בו נפרשה תכנית הרחבת בתי הזיקוק בהיבטים שונים כגון התפתחות כלכלית, תהליכים סטטוטוריים, בריאות התושבים ואיכות הסביבה. כמו כן נערך דיון פתוח להשתתפות הקהל כאשר בשני צדי המתרס- מצדדי ומתנגדי השינוי בתכנית הפיתוח. הציגו את טענותיהם אנשי תעשייה, כלכלה, תכנון ערים ואיכות סביבה.
במהלך הכנס, הוצגה תכנית הפיתוח התכנוני של מפרץ בדגש על הרחבת בז"ן, תוך התייחסות להיבטים סטטוטוריים כלכליים וסביבתיים על ידי ד"ר עופר דרסלר מנכ"ל איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה, גב' רונית פיסו מנהלת הקואליציה לבריאות הציבור, מר שלומי בסון סמנכ"ל בז"ן לנושאי סביבה והאדריכל רונן סגל סגן מתכננת המחוז.
כמו כן, נשאו דברים מר שלמה כץ מנהל המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה, פרופ' ערן ויגודה-גדות ראש בית הספר למדעי המדינה, פרופ' אופירה אילון ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה ופרופ' דברה שמואלי החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה.
ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה: "כל תכנית שמוגשת לנו בנוגע לשינוי מתאר מפעלים והוספת מבנים, נבחנת לעומק על ידי מחלקת תכנון סביבתי באיגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה, על סמך התסקירים המעודכנים ביותר ובהתאם להנחיות הסביבתיות הרלוונטיות וחוק אוויר נקי. המלצותינו מועברות למשרד להגנת הסביבה להמשך פעילות. הציבור הרחב לא תמיד ער לפעילות המתבצעת מאחורי הקלעים הכוללת בדיקות, בחינות ודיונים ולכך שמידע זמין ונגיש ניתן למצוא באתר האיגוד, ולכן נותר עם הנחות וחששות, שאינם תמיד מבוססים, בדבר ההשלכות הסביבתיות של פרויקטים כאלו. האיגוד מברך על קיום כנס זה באוניברסיטת חיפה, המאפשר לדון לראשונה באופן פומבי בנושא הפיתוח במפרץ חיפה, על מגוון היבטיו."
תוצאות הצבעות הדיבייט מעלות כי הקהל רואה חשיבות גבוהה בשיתוף הציבור בפרטי תכניות מסוג זו, אך רוב הנוכחים עדיין לא חשים כי נחשפו כל הסיכונים הכרוכים בתכנית ההרחבה. ד"ר דרסלר: "אנו באיגוד ערים לא מביעים התנגדות לתכנית, כפי שהוגשה, בכל הנוגע להשלכות סביבתיות. כל בקשה לבניית מתקן ייצור תוגש באופן נפרד ותיבחן לגופה בהתאם לכל ההחמרות הנדרשות. שיקולי האיגוד אינם כלכליים או תעשייתיים אלא סביבתיים גרידא."
העלת קובץ docx
ולא doc
לא כל אחד יכול לפתוח אותו
ראה קובץ וורד מצורף