שגריר בריטניה בהרצאה באוניברסיטת חיפה:
"אני מאמין שהסנקציות הכלכליות על איראן יביאו לעצירת פרויקט הגרעין, אבל לא פסלנו אף אפשרות אחרת"
*במסגרת "יום בריטניה" באוניברסיטת חיפה, שנערך בשיתוף אגודת הסטודנטים, הוסיף השגריר: "אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי התפתחות תוכנית הגרעין, כדי לא להתעורר יום אחד בבוקר ולראות שאיחרנו את המועד. ממשלת בריטניה תעשה הכל כדי שזה לא יקרה"*
"אני מאמין שהסנקציות הכלכליות על איראן יביאו לעצירת פרויקט הגרעין, ואני בטוח שעוד נהדק אותן יותר ויותר. זהו הסיכוי הטוב ביותר למנוע גרעין איראני, אבל לא פסלנו אף אפשרות אחרת", כך אמר שגריר בריטניה בישראל מתיו גולד במסגרת "יום בריטניה" שנערך באוניברסיטת חיפה על ידי בית הספר למדעי המדינה, אגודת הסטודנטים ומועדון מודל האו"ם ובשיתוף המועצה הבריטית.
השגריר גולד הציג קו ברור אל מול תוכנית הגרעין האיראנית: "אנחנו חולקים את הדאגה העמוקה מהניסיון של איראן להשיג נשק גרעיני, אנחנו רואים אותם משקרים לקהילה הבינלאומית ואנו רואים באיראן גרעינית איום על ישראל, על המזרח התיכון ועל העולם כולו. לכן פעלנו בשיתוף ישראל ומדינות אחרות בהטלת סנקציות קשות ביותר, שכבר נותנות את אותותיהן", אמר והוסיף כי הוא מודע לכך שהסנקציות עדיין לא הביאו לתוצאה הרצויה – הפסקת פרויקט הגרעין – אולם בריטניה מאמינה כי המשך הסנקציות ואף החרפתן הן האפשרות הטובה ביותר שיכולה להביא לעצירת פרויקט הגרעין. הוא עוד הוסיף, כאמור, כי בריטניה לא פסלה אף אפשרות אחרת וכי ממשלת בריטניה מאמינה שבשלב זה, אופציה צבאית לא תועיל ואף תסייע למשטר האיראני. כשנשאל מה יקרה אם איראן תגיע לפצצה גרעינית לפני שהסנקציות יעבדו הוא ענה, "אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי התפתחות תוכנית הגרעין, כדי לא להתעורר יום אחד בבוקר ולראות שאיחרנו את המועד. ממשלת בריטניה תעשה הכל כדי שזה לא יקרה".
בהתייחס למצב הביטחוני בדרום אמר השגריר כי בריטניה מגנה את ירי הטילים מרצועת עזה וכי הם תומכים במאמצים של מצרים להרגעת השטח ומכירים בזכותה – ואף בחובתה – של ישראל להגן על עצמה, אולם הוסיף כי השאלה היא איך עושים זאת תוך הנמכת הסיכוי לעימות. השגריר גולד אף התייחס לכוונה של הפלסטינים לפנות לאו"ם כדי לקבל מעמד של מדינה משקיפה ואמר כי ממשלת בריטניה מתנגדת נחרצות לפנייה כזו וכי הדרך היחידה להניע את המשא ומתן היא דרך שיחות בין ישראל והפלסטינים, "אולם אם תהייה פנייה כזו", אמר, "אני שומע את הקולות בישראל לתגובה תקיפה ואני הייתי נזהר מצעדים שיגרמו למצב להיות גרוע יותר".
השגריר, שפתח את דבריו בציון הידידות הגדולה בין ישראל ומצרים אמר כי היעד הברור שהוטל עליו בתפקידו הוא חיזוק הקשרים בין ישראל ובריטניה, תוך שהוא מציין בעיקר את חיזוק הקשרים ברמה האקדמית והמחקרית. "יש תפיסה שהקמפוסים בבריטניה עוינים כלפי מדינת ישראל. אני נמצא בבריטניה כל חודש ובכל פעם כזו אני הולך לאוניברסיטה אחרת ואני רוצה לומר לכם שהמצב בפועל הוא הפוך לחלוטין וכי יש אהדה גדולה כלפי ישראל בקמפוסים". בפגישה שנערכה לפני הרצאתו עם נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא אמר האחרון כי הוא רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשרים האקדמיים בין המדינות, מכיוון שחיזוק המחקר וההשכלה הגבוהה הוא צורך קיומי של מדינת ישראל.
מטרת היום הבריטי שהתקיים בשיתוף המועצה הבריטית בישראל, היה בין היתר לקדם לימודים בבריטניה, כחלק מחיזוק הקשרים האקדמיים בין בריטניה וישראל. ג'וליה טוביאס, מנהלת תחום השכלה גבוהה במועצה הבריטית, אמרה, "אנו בקשר עם סטודנטים ישראלים שבוחרים ללמוד בבריטניה ויודעים שהם חוזרים לישראל שבעי רצון ומלאי חוויות חיוביות. הם מרוצים מהעושר התרבותי שבריטניה מציעה, מאיכות האוניברסיטאות ומהזדמנויות התעסוקה שנפתחות בפניהן עם חזרתם ארצה".
שגריר בריטניה ונשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא