ההחלטה לגשת לאבחון הפרעת קשב אינה החלטה קלה, במיוחד עבור מבוגרים .
לאחר מסירת תוצאות האבחון, אנשים אלה חווים לעיתים קרובות תחושה של תסכול וחוסר אונים. הם חשים הקלה על כך שהאבחון אישר את קיומה של הפרעת הקשב, אולם חווים תסכול עקב העובדה שהאבחון לא סיפק להם כל מידע על מאפייני הפרעת הקשב שלהם.
גם אנשי טיפול הוראה ואבחון, שעובדים שנים רבות עם ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז חוזרים ואומרים שאבחון של הפרעת קשב אינו מספק להם את המידע לו הם זקוקים.
התחושה היא שחסרים מדדים להגדרה של הפרעת קשב , מכיוון ש"אין הפרעות קשב דומות", וש"לכל אדם עם הפרעת קשב יש שילוב של קשיים ויכולות ייחודיות משלו".
מחקר עדכני שנערך באוניברסיטת אורגון, ועסק בקושי להגדיר הפרעת קשב, מאשר תחושות אלה.
המחקר מגדיר הפרעת קשב כמשפחה של הפרעות, הכוללת תתי סוגים שונים, ולא כהפרעה אחת. המחקר מדגיש שמכיוון שקיימים תתי סוגים רבים של הפרעת קשב, ושילובים שונים של קשיים.
לא ניתן להגדיר על סוג טיפול אחד המתאים לכל המטופלים.
מכיוון שלא קיים אבחון אחד, חד משמעי, שמגדיר הפרעת קשב, האבחון כיום מתבסס על ה DSM.
זהו ספר האבחנות הפסיכיאטרי, הדורש איסוף מידע מן הסביבה של המטופל, כלומר מידע ממורים, הורים או מעסיקים. השאלונים שמקבלים האנשים בסביבתו של המטופל מתמקדים בקשיי התפקוד שלו, והמידע המתקבל הוא עקיף, כך שלמטפל אין מספיק מידע ישיר המגיע מן המטופל.
כדי ליצור בסיס לכלי אבחון מדויקים יותר המחקר השווה בין ילדים עם הפרעת קשב וילדים ללא הפרעת קשב בתחומים שונים ביניהם זיכרון, יכולת לווסת פעולה, קשב, והבנה.
תוצאות המחקר הראו שלמרות שניתן לראות שבממוצע ילדים עם הפרעת קשב תפקדו ברמה נמוכה יותר מאלה ללא הפרעת קשב, בתחומים מסוימים ילדים עם הפרעת קשב תפקדו ברמה גבוהה יותר מאלה ללא הפרעת קשב.
המסקנה החשובה היא שכדי להגדיר תתי קבוצות של הפרעת קשב יש להתייחס לשילוב של הקשיים והיכולות, ולא לקשיים בלבד, כפי שמקובל כיום.
על פי המחקר, כדי לשפר את האבחון והטיפול יש ליצור כלי אבחון מדויקים יותר, בעזרתם ניתן יהיה להבחין בין סוגי ההפרעה השונים. יש להשתמש בסדרה של מבחנים קוגניטיביים כדי להגדיר את הקשיים והיכולות של אנשים עם הפרעת קשב. כך ניתן יהיה להבין מדוע התופעות השונות מופיעות בדרכים שונות אצל אנשים שונים, ולהתאים לכל אדם את הטיפול המתאים לו.
מחקר זה הוא אולי תחילתו של תהליך שייצור אבחון להפרעת קשב שיספק למאובחן ולאנשים המטפלים בו את המידע לו הם זקוקים כדי להחליט על הטיפול האישי המתאים.
מחקר זה הוא אולי גם עוד הוכחה מדעית למה שאני מדברת עליו כבר שנים רבות:
לכל אחד יש הפרעת קשב ייחודית לו ולכן חשוב ביותר להקשיב להפרעת הקשב.