כזכור בחודש יוני השנה נחשפה פרשת "והדרת" במסגרת חקירה מאומצת של הרשות להגנת הפרטיות ע"י יחידת החקירות הפליליות, שבה מעורבים עובדים בבתי-חולים ובקופות חולים, אשר העבירו לשני מתווכים מידע רפואי אישי רב על אודות המטופלים במוסדות הבריאות בהם הם עובדים, והאחרונים סחרו במידע זה עם חברות שירותי סיעוד ושירותי טלרפואה, וזאת ללא ידיעתם או הסכמתם של המטופלים לכך שהמידע הפרטי יועבר לחברות. חברות שירותי הסיעוד ושירותי טלרפואה פנו לאותם מטופלים בכדי לשווק להם את שירותיהן, תוך ניצול המידע הפרטי והרגיש שהועבר אליהן שלא כדין. המעורבים בפרשה פעלו במשך כשלוש שנים עד לגילוי המעשים מהחקירה שנערכה ע”י הרשות למשפט, טכנולוגיה, ומידע רמו”ט, ובמהלך תקופת זמן זו היו שותפים לסחר במידע רפואי אישי ורגיש של אלפי מטופלים בבית החולים ובקופת החולים.
באחרונה כאמור כאמור מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בחיפה באמצעות עורכי הדין אפרת פאר-גרונדלנד ואיתי גוהר ארבעה כתבי אישום נגד שבעה נאשמים בפרשה:
נגד עובד בכיר לשעבר בקופת חולים לאומית, שביהמ"ש אסר לבקשתו לפרסם כל פרט מזהה אודותיו, ואשר היה אחראי להוצאת מידע רפואי על המטופלים ממאגרי קופת החולים לחברות הסיעוד, הוגש כתב אישום במסגרת הסדר טיעון, שבמסגרתו מתבקש בית המשפט בהסכמה להטיל עליו מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, קנס כספי ומאסר על-תנאי.
כתב אישום שני הוגש נגד וואיל ברכה (48) משפרעם, ששימש כאח בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה, ואשר נאשם אף הוא בפגיעה בפרטיות בכך שהוציא מידע רפואי על מאושפזים, ללא ידיעתם.
כתב אישום נוסף הוגש נגד פאריד אבו נאג'י (62) ובת זוגו לשעבר אמתיאז אבו נאג'י (54) שניהם מנצרת, הנאשמים בפגיעה בפרטיות לאחר שסחרו במידע הרפואי ושימשו למעשה כציר המרכזי לביצוע פעולות הסחר במידע.
כתב אישום רביעי הוגש נגד חברת "מ.ס.ד חיפה" העוסקת בהשמה סיעודית, מנהלה לירון בזק (42) מרגבה וקרין בוכובזה (36) מרגבה, הנאשמים בעבירות של פגיעה בפרטיות לאחר שקיבלו מידע על מאות מטופלים ופנו אליהם כדי להציע להם שירותי סיעוד.
מלבד ארבעת כתבי האישום שהוגשו נגד שבעה נאשמים, על חברת שי לשירותי סיעוד בע"מ הוחלט להטיל קנס מינהלי בסך 400 אלף שקל, וזאת על סמך הקביעה כי החברה השתמשה בפרטי מידע אישיים על אודות מאושפזים, שמקורו במאגרי המידע של בתי החולים בהם אושפזו, וזאת לצרכיה העסקיים, ללא ידיעתם או הסכמתם של המאושפזים. הקנס שולם זה לא מכבר בידי החברה. בעניינם של שני חשודים נוספים החליטה הפרקליטות להגיע להסדרים מותנים, במסגרתם הם ישלמו לאוצר המדינה עשרות אלפי שקלים.
מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי: "בפרשה זו נחשפה תופעה של סחר במידע אישי למטרות רווח כלכלי ויצירת יתרון מסחרי, תוך ניצול מצוקתם האישית של המטופלים ומשפחותיהם. סברנו שהכרחי לעלות מדרגה מבחינת מדיניות האכיפה שלנו בתחום זה ולהשריש את התפיסה כי הוצאת מידע אישי ושימוש במידע אישי הן עבירות פליליות, שגוררות העמדה לדין פלילי וענישה במקרה של הרשעה. המוטיבציה לביצוען של עבירות מידע הולכת וגוברת והמידע שווה כסף, ואין לנקוט בגישה סלחנית כלפי מי שמבצעים עבירות מידע, בוודאי כאשר הדבר נעשה באופן שיטתי".
האם הכתבה עניינה אותך?ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר: "הרשות רואה בחומרה רבה סחר במידע אישי רגיש כמידע רפואי. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי היא מהחשובות שישנן. נוכח חוזק הראיות שבוססו בחקירתנו, הנאשמים הודו וקיבלו על עצמם – במסגרת הסדרים – עונשים משמעותיים. נמשיך לבצע אכיפה תקיפה כנגד גורמים שמבצעים עבירות במידע אישי רגיש, כמידע רפואי, בדגש על ניצול מצבם של אוכלוסיות פגיעות, המתקשות להגן על עצמן, כגון חולים ומשפחותיהם".