פרויקט ניקוי קרקעית נחל הקישון יוצא לדרך – סיקור מפגש עם תושבי חיפה שהתקיים ב-15/3/2012
כללי:
הקישון זוהם משנות ה-30 של המאה הקודמת בעיקר בדלקים אך גם בסוגים שונים של מתכות כבדות.
המשקע שהצטבר על קרקעית הנחל הוא תערובת שחורה רעילה ומסוכנת בשכבה ממוצעת של כ-250 ס"מ.
התערובת הזאת מהווה מפגע אקולוגי מסוכן.
המשרד להגנת הסביבה ושותפיו לפרויקט הציגו בכנס שנערך היום, 15/3/2012, את פרויקט ניקוי קרקעית הנחל.
תמצית סטטוס הפרויקט:
בפרויקט יושקעו כ-220 מש"ח
משך הפרויקט: כשלוש שנים
ניהול הפרויקט: המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הקישון והרשות לניקוז קישון
פרסום המכרז: אפריל 2012
דרישות קדם לזכייה במכרז: חברה עם ניסיון בטיהור בוצה (ככל הנראה בינלאומית).
עד כה נעשה: תכנון מפורט לפרויקט, מבחן במעבדה באנגליה, סקרים רבים של השפעה סביבתית, סקר הערכת סיכונים לנחל עצמו ותכנון הפארק שיוקם על גבי הר הבוצה המטוהרת.
שטח הפארק החדש
עיקרי הדברים שנאמרו על ידי הדוברים בכנס:
השר להגנת הסביבה – גלעד ארדן
"הפרויקט הוא חלק מתכנית לאומית לפארקים לאורך נחלים למען רווחתם של בני האדם בישראל"
מטרת הפרויקט: "נחל שוקק חיים מאזור יגור ועד לים וסביבו פארק ירוק.
מיקי שרן – יו"ר התאחדות התעשיינים בחיפה
האשמת התעשיינית בזיהום אינה הוגנת, היות שהמזהם העיקרי של הנחל הייתה המדינה. מפעל בז"ן שהיה בבעלות המדינה זיהם כל השנים את הקישון. המפעלים השכנים ראו כי טוב והצטרפו גם הם למזהמים, בחסות המדינה. התעשיינים היום נושאים בהוצאה שוטפת כבדה שהיא טיהור השפכים. המפעלים ישקיעו בפרויקט 120 מש"ח. זהו סכום סמלי לעומת ההשקעה השוטפת בטיהור השפכים.
בנושא אחר – חישמול מסילת הרכבת: מיקי קורא למשרד להגנת הסביבה לעצור את חשמול הרכבת מעל לפני הנוף על מנת למנוע "זיהום נופי" קשה ובלתי הפיך לחיפה.
מיקי קורא למינהור המסילה דרך הכרמל.
יונה יהב, התומך בשיקוע המסילה ולא במינהור ישב בקהל ולא הגיב לקריאה.
ד"ר ישעיהו בר-אור – המשרד להגנת הסביבה
להערכת המומחים, כ-1% מסך כל הנפח של קרקעית הקישון הוא זיהום (דלקים ומתכות כבדות)
זהו נתון חמור ביותר.
היום המים הזורמים בקישון הם באיכות טובה, אך הקרקעית גורמת לזיהום מתמשך של עמודת המים.
בפרויקט הטיהור נבחנו מספר חלופות וביניהן: פינוי לאתר פסולת, שריפה, טיפול כימי ועוד.
החלופה שנבחרה היא תהליך השבחת חומר ביולוגי באתר הקישון עצמו.
שרון נסים – מנכ"לית רשות נחל הקישון
אנו שואפים לשיקום שיביא למערכת אקולוגית בת קיימא ולהשבת הקישון לציבור לקייט, דייג ושייט.
כבר היום אנו עדים למהלך משמעותי של שיקום הנחל ומזהים חזרה הדרגתית של הציבור לגדותיו.
חלק מתכנית הפארק החדש המתוכנן, מתוכננים אזורי הצפה – wet land בדומה לסגנון הקיים באגמון החולה. אזור זה יהווה משכן לבעלי חיים רבים ולעופות מים. אנו שואפים ליצירת רצף ומסדרון אקולוגי לאורך כל הנחל עד למוצאו לים.
שרון מוטרדת מתהליך ה"הרחפה" שנוצר בעת החפירה (Dredging). תהליך זה מזהם את גוף המים ויוצר פגיעה משמעותית בבתי הגידול במהלך הפרויקט – 3 שנים. המענה לבעיה זו הוא וילונות חוסמים וניסיון ליצור מינימום הרחפה בתהליך ה-Dredging
חיים חמי – מנכ"ל רשות הניקוז קישון
תכנית האב למניעת הצפות קובעת כי אפיק הקישון חייב לעבור הרחבה על מנת למנוע הצפות בקריות (בעיקר מנחל גדורה).
אפיק הקישון יועמק. באזור בז"ן יבוצע נפתול חדש לנחל בשטח של כ-250 דונם של קרקע חקלאית המעובדת היום על ידי קיבוץ יגור.
בתוך ה"בטן" של הנפתול יוקם שטח הטיפול בבוצה. בגמר הטיפול ייערם החומר, יהודק, יכוסה באדמה ויהפוך לפארק.
הדמייה: שטח הנפתול החדש, בצמוד לבתי הזיקוק ובתוכו אזור השבחת הקרקע שיוסב לפארק
דני שרבן – מנכ"ל יודפת מהנדסים – מתכנן פרויקט הניקוי
הדרדג'ר הוא ספינה שחופרת בקרקעית הנחל ומזרימה את החומר בצינור לאתר ההשבחה שימוקם בסמוך לבז"ן.
ככל שמתרחקים למורד הנחל, יתארך הצינור עד כדי 3.5 ק"מ.
על מנת לאפשר זרימה בצינור ימוקמו בוסטרים (מגברי זרימה) במספר תחנות לאורך גדת הנחל.
דני הציג את הסרטון הזה הממחיש את עבודת ה-Dredger
ד"ר יעל מייסון – ראש אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה
יעל הסבירה כי המשרד בוחן את כל היבטי השבחת הבוצה – הן במהלך הפרויקט והן בסיומו.
נקבעו ערכים ומדדים לאיכות המים לאחר הסחיטה באתר ההשבחה וכן מדדים לאיכות האוויר הנפלט בתהליך הטיפול הביולוגי הקרקע.
בוצע פיילוט מעבדתי, המחקה את התהליך המתוכנן. הפיילוט בוצע במעבדה באנגליה. בפיילוט נלקחו 50 ק"ג חומר מאזור מחלף ידין הנחשב לאזור המזוהם ביותר בנחל. החומרים טופלו ביולוגית ועברו ערבוב עם חומר יבש ביחס של 1 חומר רטוב ל-3 חומר יבש.
בתום 10 שבועות נראה שהחומר מגיע בקירוב לערכים הנדרשים. זוהתה פליטה של אמוניה במהלך הייבוש ולכן הוגדר במכרז כי הקבלן יידרש לשאוב את האוויר והגזים הנפלטים מערימות החומר המתייבש ולטהר את האוויר בטרם שחרורו.
על מנת למנוע סכנה לאנשים העובדים ומטיילים בקרבת אתר ההשבחה, ינוטר האוויר בסביבות האתר באופן קבוע במשך כל תקופת הפרויקט.
בגמר התהליך יהודק החומר ויכוסה במטר אחד של אדמת גינה. החומר המושבח יונח על יריעות פלסטיק, על מנת למנוע חלחול חומרים למי התהום.
גדי סוקניק – מנחה הערב ובעל עבר עשיר ועצוב של צלילה בבוצת הקישון.
גדי הסביר כי מי שצלל על קרקעית הקישון מצא את עצמו עטוף ברפש שחור בגובה של 250 ס"מ
מי שנמצא בתוך הרפש הזה לא יכול אפילו לראות את כף ידו
סרט הסברה על הפרויקט שהפיקה רשות נחל הקישון
כמה תמונות אווירה מהכנס
נאור ירושלמי, מנכ"ל "חיים וסביבה" וירון חנן, חבר מועצת העיר – הירוקים של חיפה
תכנית הפעולה המלאה של ניקוי הקישון
[pdf-embedder url="http://www.cleankishon.co.il/uploads/files/4.pdf"]
תכנית הנפתול החדש בקרבת בתי הזיקוק. שטח הנפתול ישמש לניקוי הבוצה ואחר כך יהפוך לפארק
[pdf-embedder url="http://www.cleankishon.co.il/uploads/files/8.pdf"]
לצערנו מתחת לכל היחצנות על ניקוי הקישון אנחנו יודעים היטב אילו אינטרסים מסתתרים וחוברים יחדיו להרוס את שארית הסיכוי שהקישון יהיה פארק עירוני או נחל עם גדול שמשמשות את הציבור.
בתי הזיקוק ופרויקט הטיית קו הנחל – ומי ישתלט על השטח? הרי המטרה היא הרחבת בתי הזיקוק וגזילת עוד שטחים חקלאיים עבור הפצחן ודלקים.
גדות הנחל נהרסו עם משטחי אספלט למכולות ולייבוא רכבים, לא נותר זכר מהרצועה הירוקה שסבבה את הקישון.
חברת יפה נוף ההזויה הציפה את הקישון בבטון של גשרים ומחלפים נוסח מחלף מבוא כרמל המיותר, 280 מליון שקל שירדו לפח על כלום.
ורשות הקישון מנסה להציג את הכל מטעמיה כפרויקט נהדר של ניקוי/טיהור/טיפול בקישון כאשר כל המפעלים המזהמים ממשיכים לזהם את הקרקעות סביבו ובכל טיפת גשם יש זרימה של ביוב וזיהום מחדש שחודר לקישון.
לצערנו הנמלים והתעשייה השתלטו על הנחל הזה, הוא לעולם לא יהיה פארק. גם את המעגנה רוצים להוציא כמו את הבסיס של בית הספר הטכני שגם אותו גזלו מהציבור והכל יהיה סגור לציבור.
הציבור החיפאי איבד כל אחיזה בנעשה בקישון, בגדות הקישון ובעורף הקישון.
עיריית חיפה היא נגררת שפועלת להרס הקישון עבור אינטרסים של השקשוקה שמממנת את ראש העיר.
בגוש דן לקחו אחיזה מלאה על הירקון ועל פיתוח הפארקים המטרופוליניים והם לא מוקפי תעשייה ושטחי אחסון מכולות אלא מוקפי שכונות מגורים.
לא ברורה ההשקעה "בפארק המטרופוליני המדומה" של הקישון הזה, שהוא מרוחק מכל שאר העיר ומרבית תושבי חיפה לא יכולים כלל להנות מהמקום הזה כי אין אליו לא תחבורה ציבורית ולא שבילי אופניים ולא חיונים מסודרים ולא מסלולים מוגדרים ושטחי פעילות. לכן מתאפשרת גניבת השטח על ידי הנמלים, פיסה אחר פיסה.
שרון נסים, מנכ"ל רשות נחל הקישון: "אנו פועלים לשיקום המערכת האקולוגית בנחל קישון, על מנת להשיבו לציבור לפעילויות פנאי, נופש, שייט ודייג.
עד כה השגנו הישגים רבים בשיקום הנחל ופרויקט ניקוי הקרקעית, מהווה נדבך מרכזי בהשגת יעדים אלה".