כולם מכירים את האמרה שלפיה הסקרנות הרגה את החתול. אבל בעולם התת־ימי, הסקרנות יכולה להוביל לתוצאות אחרות לגמרי: לפעמים היא מספקת רגעים משעשעים ומרתקים, לפעמים היא חושפת התנהגויות מפתיעות של בעלי חיים, ולעיתים היא מסתיימת בנזק לציוד צילום יקר. מניסיוני כצלם תת־ימי, למדתי שלא כדאי לזלזל בסקרנותם של בעלי החיים וגם לא בחוכמתם ובדפוסי ההתנהגות שלהם.
האדם ידע תמיד לנצל את סקרנותם של בעלי החיים
מאז ומעולם ידע האדם לנצל את סקרנותם של בעלי החיים לצרכיו. דייגים, ציידים ואוספי בעלי חיים השתמשו בהתנהגות הזאת כדי ללכוד חיות או לקרב אותן אליהם. במקרים רבים נעשה הדבר לתועלתו הפרטית של האדם, בלי להתחשב בהשלכות על בעלי החיים עצמם.
אבל הסקרנות אינה תכונה אנושית בלבד. גם בעלי חיים מגלים עניין בסביבתם, בוחנים עצמים חדשים ומגיבים לתופעות שאינן מוכרות להם. אצל יונקים ימיים, למשל, אפשר לזהות לא פעם התנהגות סקרנית ומפותחת, הקשורה בין היתר ליכולות הקוגניטיביות שלהם. עם זאת, גם בעלי חיים אחרים, ובהם דגים, מפגינים סקרנות בדרכים שונות.
כשהסקרנות מובילה למפגש עם צוללנים
חוקרים ותיקים, צוללנים, דייגים תת־ימיים וצלמים מכירים היטב מפגשים שבהם בעלי חיים מתקרבים לאדם או לציוד שלו מתוך סקרנות.
דוגמה מוכרת היא התנהגותם של דגי הברקן האדום, המכונים בפי הדייגים "אדמונד", היוצאים ממחבואם וחוזרים אליו, וכן של דגי הדקר, הלוקוסים המוכרים לכולנו. מי שמכיר את סביבת המחיה שלהם יודע עד כמה הם עשויים להיות סקרנים ולבחון את המתרחש סביבם. אלא שלסקרנות הזאת יש גם מחיר: לא פעם היא שמאפשרת לדייגים לאתר אותם וללכוד אותם.
המצלמה הופכת לאובייקט מסקרן
אחת התופעות המעניינות שבהן נתקלתי בעולם הצילום התת־ימי קשורה להשתקפות של בעלי חיים בבבואה שלהם עצמם. ישנם בעלי חיים שמגיבים להשתקפות במראה, ולעיתים אף מנסים לתקוף אותה, כאילו מדובר בבעל חיים אחר.
בעידן הטכנולוגי הנוכחי, שבו מצלמות האקסטרים והציוד לצילום תת־ימי מאפשרים לנו לתעד את הטבע מקרוב, נוצרה גם סיטואציה מעניינת נוספת: בעל החיים מבחין בבבואתו המשתקפת על גוף המצלמה, מתקרב אליה ולעיתים אף תוקף אותה.
בצילומים תת־ימיים רבים של כרישים ובעלי חיים ימיים אחרים, המצלמה הופכת בעצמה לחלק מהסיטואציה. מעבר לאנרגיה החשמלית שמערכות מסוימות בציוד עשויות לייצר ולתגובות שהיא עלולה לעורר אצל בעלי החיים, גם ההשתקפות על פני המצלמה יכולה למשוך את תשומת לבם.
כשהכריש מתעניין במצלמה – והחשבון מגיע לצלם
בקרב צלמים תת־ימיים ישנם דיווחים על מקרים שבהם מצלמות סטטיות שהונחו על קרקעית הים ננשכו, ניזוקו ולעיתים אף נעלמו בעקבות מפגש עם כריש. מדובר בשיטה מצוינת לתיעוד בעלי חיים מבלי להפריע להם באופן ישיר: מניחים את המצלמה, מתרחקים ומאפשרים לטבע להתרחש מול העדשה.
אלא שלפעמים בעל החיים מחליט להתקרב ולבדוק את האורח החדש שהופיע בסביבתו. אם המצלמה מעוררת את סקרנותו, הוא עשוי לגעת בה, לנשוך אותה או לנסות לברר מהו אותו עצם זר. מבחינת הצלם, התוצאה עלולה להיות פחות משעשעת: ציוד שניזוק או מצלמה שנעלמה במעמקי הים.
במקרה כזה אפשר לומר שהסקרנות הרגה את המצלמה ולא את החתול.
לא לזלזל בחוכמתם של בעלי החיים
הטבע תמים ויפהפה, והמפגשים עם בעלי החיים בסביבתם הטבעית הם מהחוויות המרתקות ביותר שיש לצלם תת־ימי. אבל לצד ההתלהבות מהתיעוד, חשוב לזכור שאנחנו אורחים בעולמם. בעלי החיים אינם תפאורה לצילום, וההתנהגות שלהם אינה תמיד צפויה או מובנת לנו.
יש עוד מקרים רבים שצלמי טבע תת־ימיים מכירים היטב, כאלה שמסתיימים בתמונה יוצאת דופן, באירוע משעשע או דווקא בנזק לא קטן לכיס. הניסיון מלמד אותי שצריך להכיר את בעלי החיים, להבין את דפוסי ההתנהגות שלהם ולשמור על מרחק וכבוד לסביבתם.
כי לפעמים, דווקא כשנדמה לנו שאנחנו רק מצלמים את הטבע, הטבע מחליט לבדוק אותנו בחזרה.
הכתבה חמודה, מעניינת והצילומים משגעים. השפמנונים מאוד חמודים וכשהם דוחפים את עצמם למצלמה שלך רואים כל פרט וזה מדהים כי אנחנו בדרך כלל לא מבחינים בכל הפרטים שלהם… הכתבה הקודמת שלך על מאגרי המים חשובה ביותר. כבר שמענו על טביעות במאגרים וחשוב להזכיר כמה זה מסוכן (למרות הפיתוי, ממש ממש לא להכנס למאגרים). תודה מוטי על כתבות מעניינות ביותר.