"למצוא את הרוצח!"
באחת משכונותיה של חיפה הודבקה לפני 17 שנים מודעה שכותרתה: "פנייה נרגשת לתושבי השכונה". סופר בה על אדם שאותו כינו רוצח ומטורף, שלפי המודעה פיזר רעל זרחני אורגני רעיל במיוחד ברחובות ובחצרות פרטיות בשכונה, ככל הנראה כדי להרעיל בעלי חיים גדולים. חזירים, למשל. אבל מי שגססו בייסורים רבים היו דווקא כלבים. "עזרו לנו למצוא את הרוצח, אם לא למען חיות המחמד שלכם, עשו זאת למען ילדיכם" – הודגש במודעה עם שלושה סימני קריאה. מפיצי המודעה ציינו כתובת מייל שבה מופיע צמד המילים בלועזית: "כלבים מתים". איזו מקוריות…
ציפורים: "ירצו – יאכלו!"
הזמן: שלהי שנות ה-50 במאה שעברה. סיפורו של איש החברה והעיתונאי הידוע דן בן-אמוץ ז"ל, בתוכנית הרדיו המיתולוגית ב"קול ישראל": "שלושה בסירה אחת". הנושא: האם ציפורים אוכלות קפה?
בקצרה: ימאי ישראלי הגיע באונייתו לנמל חיפה ובבדיקת שני שקים גדושים בגרגירי קפה שהביא עימו, אמר למוכס שהקפה מיועד למאכל … ציפורים. היקשה איש המכס: "ממתי ציפורים אוכלות קפה?". השיב הימאי: "ירצו – יאכלו. לא ירצו – לא יאכלו!". תשובת הימאי הפכה למטבע לשון.
הזמר שלמה ארצי כתב פעם במדורו במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" שאת "סיפור הקפה למאכל ציפורים" נהג לספר הבדרן אורי זוהר.
שנים רבות נדמה היה שמדובר בבדיחה מומצאת, אבל התברר שסיפור הציפורים, התרחש גם התרחש במציאות! חבר קרוב שלי, קצין ימאי, היה עד לתרחיש שהתרחש בנמל חיפה, ואפילו התנהל בשפת אידיש, מה שהוסיף נופך מחוייך.
מביא הקפה שירת באוניה "הרצל" או "ירושלים". האונייה הגיעה לנמל חיפה ועליה תיירים מברזיל. בגלל תדירות ההפלגות הרבה באותן שנים, המוכסים והימאים הכירו לרוב אלה את אלה בשמותיהם. באותה תקופה, נשות הימאים שהגיעו מבתיהן, נהגו להיכנס לאולם המכס ולהמתין להם. דבר שבשגרה.
השיחה בנושא מאכל הקפה בפי ציפורים התנהלה באידיש עסיסית. הימאי היה יוצא פולניה, אדם גבוה וכבד מאוד!
שיחזור השיחה באילוסטרציה התנהל כעבור שנים רבות באחת מתוכניותיו של איש הרדיו המנוח משה טימור: "שישי אישי" בתאגיד השידור הישראלי. את תפקיד הימאי והמוכס מילאו משה טימור וכותב שורות אלה. משפט בעברית ותרגומו לאידיש. הימאי קיבל את הכינוי "פישל'ה".
הימאי כבד הגוף מתקרב אל המוכס כשהוא סוחב שק כבד על גבו. אשתו של הימאי עומדת לא רחוק משם.
המוכס: "שלום עליכם, פישל'ה. אני רואה שהבאת שק".
פישל'ה: "עליכם שלום. כן, הבאתי שק. אבל תדע לך: כל זמן שאני באוניה, אני אחראי על השק. כאן בנמל, האישה שלי אחראית על השק. תדבר איתה!".
המוכס: "תעזוב עכשיו את האישה. מה יש לך בשק?".
פישל'ה: "בשק יש לי אוכל".
המוכס: "אוכל למי?".
פישל'ה: "אוכל לציפורים".
המוכס: "תפתח את השק".
פישל'ה פותח את השק והמוכס רואה שבפנים ישנם גרגרי קפה.
המוכס: "תגיד לי, פישל'ה: ממתי ציפורים אוכלות קפה?".
פישל'ה: "אנא עארף? ירצו – יאכלו; לא ירצו – לא יאכלו!".
אני מבין שפישל'ה ענה למוכס, שבשק יש אוכל לציפורים, כדי להימנע מתשלום מס, שהיה עליו לשלם אם היה מצהיר שבשק יש פולי קפה לבית הקפה שלו, או למכירה בבית העסק שלו