בי"ס לבעיות התנהגות. בן 13.
בקבלתו:
לא לומד, מסתובב ולא עושה כלום, אלימות קשה, לא מסוגל לראות את האחר.
אני אמורה לעבוד איתו שעתיים בשבוע, ללמד אותו לקרוא ולכתוב. הוא יעבוד עלייך, אמרו, ייראה לך מתוק כזה.
צדקו. באמת שובה לב.
וכך נראית אחת ההתהפכויות איתי:
תני לי רגע את הטלפון, אני רק מראה לך משהו ומחזיר.
אני נותנת, הוא מחייך, חוטף ובורח. הסייע רודף אחריו בכל בית ספר.
אח"כ אומרת לי המחנכת, לא למדת שאסור להאמין לו?
אז את האסור הזה אני פוגשת.
קיבלנו חדר נעים לשבת בו.
תגיד רגע, מה תרצה להיות כשתהייה גדול?
הוא לא מתייחס לשאלה ואומר, אפשר רגע להראות לך משהו בטלפון?
אממממ… ככה אני.
מה את דואגת אני מבטיח לא לחטוף.
תודה, ככה אני, פשוט בפעם הקודמת גם האמנתי, אבל חשוב לי להמשיך להאמין.
כן כן אל תדאגי, תאמיני לי.
נתתי. הוא לקח הקליד כמה אותיות וביקש שאקרא.
אעעחחטטטווןןן
טוב, אני אומרת בחיוך, שוב אתה עם השטויות שלך. הנה אני מקריאה לך.
הוא צוחק.
אתה זוכר שסיפרתי לך על הילד שלמד לקרוא דרך ספר תהילים, נכון?
כן כן זוכר זוכר.
אז תדע לך שאני מסתובבת עם המחשבה שאם היית מסכים ללמוד איתי, איך הייתי שמחה שתקרא. אבל ישר אח"כ אני אומרת לעצמי, אתה זה לא הוא.
צודקת, הוא אומר. עיניים שחורות חודרות יש לו.
איך אתה מסתכל עלי בעיניים שלך. אתה יודע שאני אוהבת אותך נכון?
כן אני מרגיש.
אז אם אני שואלת אותך מה תרצה לעשות שאתה אוהב, נגיד ממחר, או כשתהייה גדול…
כלום, הוא אומר.
ואפשר להציע לך דברים?
סבבה.
גנן? לא.
איש מחשבים? לא.
מורה? לא.
מורה לרכיבה על סוסים? לא.
די, התייאשתי.
אוקיי, אני אגיד לך. אני אוהב קסמים.
וואי תודה לאל!
הנה אני אראה לך.
בעדינות הוא לוקח עפרון. אפשר? שוב המבט החודר.
תהיי מרוכזת. הנה העפרון נהייה גמיש.
יפה!!!
עכשיו אותו דבר, 'סתכלי. מכניס את העיפרון לאף ומוציא מהפה. אבל את הקסם הזה לילדים אני לא מראה, זה קסם שיכול להיות לא נעים להסתכל עליו.
וואי נכון, די דוחה ככה עם האף, נראה שזה נכנס לך עמוק למוח, ככה אני.
צוחק.
נכון?
זה קסם אדיר!! עכשיו תביאי לי שטר ומטבע.
אני מוציאה מהארנק.
הוא מקפל בעדינות. המטבע נעלם שמת לב?
וואלה.
את יכולה רגע ללכת לחדר מורים להביא לי כוס זכוכית? אל תדאגי אני רק בא איתך, לא נכנס.
בא, מחכה.
מראה לי איך מטבע חודרת פנימה.
עכשיו את, בלי תנועות הרבה, ואל תגעי בשולחן.
סגור, לא נושמת.
אני מראה לך איך זה קורה. הוא מקער את היד, מטמין בה מטבע ומראה שכאילו הוא רק אוחז בכוס מלמעלה.
אף אחד עכשיו לא יודע שיש לך שם משהו, הוא מסביר, את רק מראה את המטבע שביד השנייה, מתחת לכוס זכוכית. עכשיו, שמה לב?
פלאק המטבע חודרת (בכאילו) את הכוס מלמטה, כשבעצם הוא משחרר את זו שביד הקעורה שלמעלה.
וואו, ענק!!
אם את עושה את הקסם הזה תיראי רגועה כמוני ומרוכזת רק בקסם.
בקסמים אתה חייב להיות מרוכז ולעבוד לאט וגם לחזור הרבה פעמים, להתאמן עד שמצליח.
וואלה? גם במה שנתנו לי לעשות איתך בקריאה וכתיבה זה ב ד י ו ק ככה.
אה, צודקת. אז תרצי שאני אראה לך עוד קסמים? או שנוציא מהיוטיוב?
אני אשמח, אבל!!
אבל מה?
המטרה של המפגשים שלנו זה קריאה וכתיבה. דיברנו על זה לפני שהתחלנו. הסכמת. משלמים לי על זה. ואני הבטחתי לך שנמצא דרך.
סבבה, את יודעת שאני כבר קורא רק אין לי עצבים עם הספרים של הקטנים.
ברור, אין ספרים של קטנים, רק מה ש מ מ ש מעניין אותך. יש אתר אאוריקה, סיפרו לי עליו, קצת כתוב ואז יוטיובים של קסמים. מה אומר?
תאמיני לי זה רעיון מצוין. בפעם הבאה תביאי מחשב? וכל פעם נעשה רשימה של דברים שצריך בשביל הקסמים!
א ת ה תעשה.
סבבה, אני עושה.
זו המחברת. אני מגישה לו. תכתוב עליה: מחברת הקסמים שלי.
את תגידי לי את האותיות.
הכתבתי והוא כתב באותיות יפות.
עוד ילד עם הפרעות התנהגות שהתהפך, שהתעדן.
שמעדן א ו ת י.