בכנס Mare Med שנערך בתל אביב הציג קפטן סומיט צ׳אוהן, נשיא נמל חיפה, את הפוטנציאל הכלכלי והלוגיסטי של מסדרון IMEC — המסדרון ההודו–המזרח התיכון–אירופה ואת תפקידו האפשרי של נמל חיפה כציר מרכזי בתנועת הסחורות בין הודו, אירופה וצפון אמריקה.
קיצור זמני הובלה והפחתת עלויות
על פי ההערכות שהציג צ׳אוהן, מסדרון IMEC עשוי לקצר את זמני ההובלה בכ־40% ולהפחית עלויות לוגיסטיות בשיעור של עד 30% ביחס לנתיב הסחר דרך תעלת סואץ. זאת בכפוף לפיתוח תשתיות ולהסדרת הפעילות לאורך המסדרון.
פוטנציאל תנועת המטענים
צ׳אוהן הציג תרחישים שלפיהם למסדרון פוטנציאל ראשוני להעברת כ־1.5 מיליון TEU בשנה, עם אפשרות להתרחבות לכ־3 מיליון TEU בשנה באמצעות הגדלת קיבולת ותיאום בין מערכי הרכבת והנמלים. TEU היא יחידת מדידה המקבילה למכולה באורך 20 רגל.
חיבור לוגיסטי בין הודו לישראל
לדברי צ׳אוהן, רשת הנמלים של קבוצת אדאני בהודו וההשקעה בנמל חיפה יוצרים בסיס לחיבור לוגיסטי מתואם בין שני קצות המסדרון. חיבור זה עשוי לתמוך במעקב דיגיטלי אחר מטענים, בתיאום מועדי פקידה ובשיפור תהליכי שרשרת ההובלה.
שיתופי פעולה אזוריים
נדבך נוסף בחזון שהציג הוא פיתוח שותפויות עם נמלים במזרח הים התיכון. שירותי הזנה ימיים בין חיפה לנמלים באזור, לצד חיבורים יבשתיים, עשויים להרחיב את הגישה לשווקים בבלקן ובמרכז אירופה.
חיפה כנקודת מעבר לארה״ב
צ׳אוהן הציג גם אפשרות לשימוש בנמל חיפה כנקודת מעבר למטענים המיועדים לחוף המזרחי של ארצות הברית, באמצעות קווים טרנס־אטלנטיים ישירים או דרך נמלי המשך.
חיזוק שיתוף הפעולה האזורי
לצד תנועת המטענים, צ׳אוהן התייחס להזדמנויות להשקעות בתשתיות מימן ירוק, מרכזי נתונים וכבלי תקשורת בין־יבשתיים.
בנמל חיפה רואים בקידום המסדרון הזדמנות לחיזוק שיתוף הפעולה האזורי, להרחבת הסחר וליצירת ערך כלכלי ארוך טווח לישראל ולשותפותיה.
כנס Mare Med
כנס Mare Med נועד לחזק ולקדם את השותפות הכלכלית, האסטרטגית, הביטחונית והטכנולוגית בין ישראל, יוון וקפריסין ובכלל זה את קידום יוזמת IMEC ושיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, חדשנות וחקלאות. השתתפו בו משלחות בכירות ומובילי עסקים משלוש המדינות. הכנס התקיים בשיתוף משרדי החוץ של ישראל, קפריסין ויוון.
האם הכתבה עניינה אותך?

בעיה מהותית בתפיסת המסדרון: IMEC אמור לספק חלופה לנתיבי סחר פגיעים, אך הוא עצמו עובר באזור החשוף לאיום איראני.
אמנם קיימת אפשרות לפרוק מטענים בנמלי האמירויות שמחוץ למצר הורמוז, אך הדבר אינו מבטל את האיום על הנמלים, על הרכבות ועל תשתיות התפעול.
מכאן נובעת מסקנה הנדסית: הערכת ההיתכנות של IMEC אינה יכולה להסתפק בזמן הובלה ובעלות לטון או למכולה. עליה לכלול גם זמינות בזמן עימות, יכולת התאוששות, מסלולים חלופיים וריכוז נקודות כשל קריטיות.
השאלה האסטרטגית היא האם IMEC מתוכנן לפעול רק בתנאי יציבות אזורית, או גם בתנאי עימות עם איראן. ההבדל הזה עשוי לקבוע את ערכו האמיתי כחלופה לתעלת סואץ.
מאוחרר מידי!!! כתוצאה מכך שאין כמעט מעבר בגשר שייח חוסיין.. פיספסנו את הסיכוי להוביל ועוקפים אותנו דרך סוריה טורקיה ומצרים
נמל אילת מופרט ומוחזק בידי ג'ורדש. נמלי חיפה הפכו פרטיים ומוחזקים בידי סינים, הודים ושלומי פוגל וכך ויתרה מדינת ישראל על הגשר היבשתי, עוקף תעלת סואץ, לטובת בעלי הון.