נכתב בעקבות זיהום הים, שהיה אחת מהסיבות להשבתת מכוני הטיהור.
ביום השלישי לבריאת העולם,
הבדיל אלוהים בין יבשה לים,
וציווה לעולם:
"אם אין יבשה, אין ים."
הים והמים הם סוד היקום,
וחובה עלינו עוד מבראשית
להגן על הים והתשתית,
"כי אם אין ים, אתה לא קיים."
הים על גליו, אי אפשר בלעדיו,
הוא עוצמתי, הוא מהפנט,
בכל עונה ובכל עת.
וכל עולם המים, הדגים והאצות,
שולחים לנו מסר ומשיאים לנו עצות.
כל דג ומדוזה דוחקים בנו: "זוזה!"
כי אם לא תמהרו, אתם ואחרים,
ייגמר לכם הים וייגמרו בו החיים.
הדברים נאמרים בשם אומרם,
בשם כל אוכלוסיית הים.
כל עולם הים הקסום והיפה
אינו מסוגל לפצות פה,
אך זעקתו עולה מן המצולה,
חזקה ועצומה.
המילים רצות ומרתיחות את הדם:
"אם אין ים, אתה לא קיים."
אז בואו נתעשת, נשלב כוחות,
נלמד לבאות ולא נרפה,
עד שאת הים נשקם ונרפא.
נוכיח לעצמנו את היכולת
לעשות ולשפר,
כי אין לנו ים אחר.
חייבים פיקוח מתמיד בהווה ובעתיד,
פיקוח המתמשך לאורך כל העונות,
כדי שהדורות הבאים
יוכלו גם הם מהים ליהנות.
נקפיד על ניקיון הים,
שכל אחד מכיר ובקי,
ובכך נאפשר לים ולנו
לנשום אוויר נקי.
הכתובת חייבת להישאר על הקיר,
שכל אחד ישנן ויכיר,
והציווי חייב לעבור מדור לדור
ומאדם לאדם:
"אם אין ים – אתה לא קיים."