מרינה בסקין‑קיבריק, אחות בכירה במחלקה הקרדיולוגית של המרכז הרפואי כרמל, רגילה להיות זו שמחזיקה לבבות פצועים, תרתי משמע. במשך 16 שנים היא מלווה מטופלים ברגעים השבריריים ביותר של חייהם. אבל השבוע, כשהמלחמה בצפון התקרבה עד דלת ביתה בקיבוץ שומרת, מצאה את עצמה מרינה בצד השני של המשוואה: לא המטפלת, אלא זו שזקוקה לחיבוק, לעזרה, ולנס קטן.
פגיעה ישירה בבית: “הרגשתי את כל הבית זז”
בערב אחד, סמוך לשעה 19:00, לאחר רצף אזעקות בלתי פוסק, פגע כטב"ם שנורה מלבנון ישירות בביתם של מרינה ובעלה זהר.
מרינה הייתה בממ"ד עם שלוש בנותיה: טליה (19), מאיה (16) ונועה (7) ושתי הכלבות המשפחתיות.
“פתאום היה פיצוץ שלא דומה לשום דבר ששמעתי,” היא מספרת. “הבית רעד מהיסודות, החשמל נפל, וגלאי העשן התחיל לצפצף בחושך. ידעתי שמשהו נורא קרה.”
בעלה, שהיה בעבודה, קיבל את השיחה שממנה חשש כל הורה בעורף: “אמרתי לו, אני חושבת שהבית נפגע.”

חילוץ דרך החלון: “ההנחיות הצילו אותנו”
צוותי החירום של היישוב הגיעו במהירות. בשל חשש מקריסה, הם חילצו את מרינה והבנות דרך חלון הממ"ד.
“הם קראו לנו לפתוח, והוציאו אותנו בזהירות. רק כשיצאנו הבנתי כמה המצב היה מסוכן. אם לא היינו בממ"ד, זה היה נגמר אחרת.”
בין מחלקת הלב להריסות הבית
למחרת נחשפה התמונה המלאה: הקומה השנייה של הבית נהרסה כמעט לחלוטין. המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים.
האישה שמלווה מטופלים ברגעים הקשים ביותר של חייהם, מצאה את עצמה מול הריסות חייה הפרטיים.
“יש שמחה עצומה שאנחנו בחיים, אבל גם אבל עמוק,” היא משתפת. “אנחנו במלון, מחפשים פתרון זמני, מנסים להבין איך ממשיכים.”
“רכוש אפשר לשקם – חיים לא”
מרינה מבקשת להעביר מסר חד וברור: “העובדה שנכנסנו לממ"ד בזמן היא הסיבה היחידה שאני מדברת היום. ההקשבה להנחיות פיקוד העורף הצילה את חיינו. אנשים חייבים להבין, זה לא משחק.”
משפחת כרמל מחבקת בחזרה
במרכז הרפואי כרמל, שם מרינה מוכרת כאישה של נתינה אינסופית, עטפו אותה בחום מהרגע הראשון.
עמיתיה מספרים על אחות שמקדישה את חייה להצלת אחרים ועכשיו כולם מתגייסים כדי להחזיר לה מעט מהאהבה שהיא מעניקה.
“הלב שלי נפגע, אבל הוא עוד יתחזק”
למרות ההלם, מרינה מנסה להביט קדימה: “אנחנו מחפשים בית זמני, מקווים לחזור הביתה בעוד כמה חודשים. זה קשה, אבל אנחנו ביחד. זה מה שמחזיק אותי.”
הלב של מרינה אולי ספג הדף, אבל הוא ממשיך לפעום, למען בנותיה, למען משפחתה, ולמען המטופלים שמחכים לאחות שמרפאה לבבות, ושעכשיו זקוקה גם היא ליד שתעזור לרפא את הלב שלה.


😍נאחל ל"אחות הרחמנייה" שתחזור במהרה לביתה בקיבוץ "שומרת" כשומרת "הלבבות" פועמים משמחה גם בעתיד…🙏🙏🙏