(חי פה) – ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מפרסם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות דו"ח מקיף החושף תמונת מצב חריפה של התעצמות האנטישמיות בעולם. מהנתונים עולה כי בשנת 2025–2026 נרשמו כמעט אלף תקריות אנטישמיות ב־72 מדינות, ובהן פיגועים קטלניים, תקיפות פיזיות, ונדליזם והסתה מקוונת רחבת היקף. הדו"ח מצביע על קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין אלימות בשטח ועל היעדר תגובה ממשלתית מספקת במדינות רבות.
הפיגוע בחוף בונדי: האירוע הקטלני ביותר של 2025
הפיגוע בחוף בונדי באוסטרליה, שבו נרצחו 15 יהודים במהלך חג החנוכה, מוגדר בדו"ח כאירוע החמור ביותר של השנה.
לפי הממצאים, הפיגוע משקף דפוס פעולה חוזר:
- הסתה מתמשכת ברשת
- פגיעה ברכוש יהודי
- הצתות של מבני ציבור
- הידרדרות מהירה לפיגוע קטלני
הדו"ח מציין כי לאורך כל התקופה נרשם חוסר מעש מצד הממשלה האוסטרלית, שאפשר את התפתחות האיום.
המרחב המקוון: אנטישמיות כמרכיב קבוע בשיח הגלובלי
הדו"ח מצביע על התעצמות דרמטית של אנטישמיות ברשתות החברתיות מאז 7 באוקטובר 2023. בשנת 2025 נמדדו רמות גבוהות במיוחד של תוכן אנטישמי בפלטפורמות מבוססות טקסט כמו Meta ו־X, לצד תכנים מרומזים בפלטפורמות וידיאו כמו TikTok ו־YouTube.
הביטויים כללו:
- רטוריקה גלויה
- שימוש בסמלים
- עריכה חזותית מגמתית
- שילוב אודיו מסית
- הצגת נרטיבים מסולפים באריזה "חדשותית"
הדו"ח קובע כי האנטישמיות ברשת הפכה למרכיב מבני, לא אירוע נקודתי.
זינוקים חדים לאחר אירועים גיאופוליטיים
בשנת 2025 נרשמו דפוסים מחזוריים של עלייה חדה בתוכן אנטישמי לאחר אירועים ביטחוניים.
הדו"ח מדגיש את תפקידם של מנגנוני דיסאינפורמציה:
- טענות בדויות
- טקסטים מטעים
- חומר ויזואלי שעבר מניפולציה
- הפצת נרטיבים מעוותים על ישראל ועל יהודים
תכנים אלו שימשו להצדקת האשמות קולקטיביות והעצימו את השיח העוין.
מהרשת לשטח: השפעה ישירה על אלימות פיזית
לפי הדו"ח, המרחב המקוון אינו רק זירה של ביטוי, אלא מנגנון המשפיע על המציאות.
היקפי העוינות ברשת יצרו:
- מקרי חיקוי
- הטרדות אופורטוניסטיות
- הפיכת טרנדים אנטי־יהודיים לשיח גלובלי
משפיענים מרכזיים שילבו נרטיבים אנטי־ציוניים ואנטישמיים בתוך מסגרות תוכן רחבות יותר, והפכו אותם ל"נורמליים" במרחב הדיגיטלי.
המשך מדיניות אנטישמית ללא רפורמות
הדו"ח מציין כי בשנת 2025 הובטחו 214 מיליון דולר למשפחות מחבלים שביצעו פיגועים נגד יהודים.
בנוסף, לא בוצעו שינויים בספרי הלימוד, למרות התחייבויות בינלאומיות.
בספרי הלימוד נמשכים:
- הצגת יהודים כקולקטיב שלילי
- הכחשת הקשר ההיסטורי לישראל ולירושלים
- תיאורים של יהודים כמחללי קודש
- מוטיבים של שליטה כלכלית ו"השפעה ציונית"
- טקסטים לילדים הכוללים שפה אלימה
לפי הדו"ח, ספרים קיימים אף הודפסו מחדש ללא תיקון.
חיבור בין טרור, תודעה ומשפט
מאז 7 באוקטובר 2023, חמאס פועל לא רק כארגון טרור צבאי אלא גם כגוף תודעתי־אזרחי.
הדו"ח מציין:
- הפעלת רשת בינלאומית של ארגונים אזרחיים
- קמפיינים משפטיים
- שיתופי פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים
- הטמעת נרטיבים אנטי־ישראליים ואנטישמיים בזירות ציבוריות, אקדמיות ודיגיטליות
ארגון PCPA, שהוגדר כארגון טרור בישראל ובארה"ב, משמש חלק ממערך זה.
פייק ניוז כאמצעי להפצת אנטישמיות
הדו"ח מציג מקרים בולטים של הפצת מידע כוזב:
- "הרעבה בעזה" – תמונת ילד שסבל מבעיה רפואית הוצגה כהוכחה להרעבה מכוונת
- "הצפות בעזה" – סרטון שנוצר בבינה מלאכותית הוצג כתיעוד אמיתי
מקרים אלו מדגימים כיצד מידע כוזב מעצב את השיח הבינלאומי ומגביר עוינות כלפי יהודים.
הקצנה מקוונת שתמשיך להזין אלימות פיזית
הדו"ח מעריך כי בשנת 2026 רמות האנטישמיות יישארו גבוהות.
הסיבות המרכזיות:
- חשיפה של צעירים לתכנים אנטישמיים
- פעילות גוברת של גופים סמי־מדינתיים
- שיתופי פעולה בין גורמים אנטי־ציוניים לארגוני טרור
- חיבור בין פוליטיקה רדיקלית לשנאה כלפי יהודים
המאבק: ניטור, מחקר וחיזוק קהילות יהודיות
משרד התפוצות מפעיל מערך לאומי לניטור אנטישמיות ברשת ובשטח, הכולל:
- איסוף מידע
- ניתוח מגמות
- זיהוי מוקדם של איומים
- חשיפת קשרים בין ארגונים אזרחיים לארגוני טרור
- המלצות רגולטוריות ומדיניות
בנוסף, המשרד מחזק את ביטחון הקהילות היהודיות באמצעות: - הכשרות מקצועיות
- בניית יכולות חירום
- מנגנוני תגובה מהירה
- שיתופי פעולה עם ארגוני חברה אזרחית