(חי פה) – כבר שבועיים שהורים לילדים בגילאי 0–3 מוצאים את עצמם משלמים אלפי שקלים למעונות יום, למרות שהמעונות סגורים לחלוטין וללא כל צפי לחזרה לשגרה. בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה, הורים רבים מתמודדים עם ירידה בהכנסות, עלייה בהוצאות, ימים ארוכים בבית עם ילדים ללא מסגרות, ובמקביל חיוב מלא על שירות שאינו ניתן. לטענתם, בעוד שעיריית חיפה והחברה למתנ"סים בעיר בחרו שלא לגבות תשלום על צהרונים, דווקא המעונות המפוקחים ממשיכים לחייב כרגיל, ללא שקיפות וללא פתרון. ההורים מתארים תחושת נטישה מצד המדינה, חוסר אכפתיות מצד הגורמים המוסמכים, ומנגנון בירוקרטי שמותיר אותם חסרי אונים.
תשלום מלא על מעונות סגורים: “זה לא מתקבל על הדעת”
הורים רבים מספרים כי הם נדרשים לשלם בין 2,500 ל־3,500 שקלים בחודש עבור מעונות יום, למרות שהמעונות סגורים מאז תחילת הלחימה. לטענתם, בעוד גני עירייה, צהרונים ומסגרות אחרות בעירייה או במתנ"סים, בחרו שלא לגבות תשלום, דווקא המעונות המפוקחים ממשיכים לחייב באופן מלא.
ההורים מציינים כי מי שאמור לדווח למשרד האוצר על סגירת המעונות הם מנהלי המעונות עצמם, אך לדבריהם אין להם כל אינטרס להזדרז, משום שהכסף כבר נמצא בידיהם. התוצאה: ההורים ממשיכים לשלם, המדינה לא מעבירה החזרים, והמשפחות נותרות להתמודד לבד.
“אני מוכן להיות בממ"ד כמה שצריך — אבל לא לשלם על שירות שלא קיים”
אופיר, תושב נאות פרס ואב לפעוט בן שנתיים, מתאר מציאות בלתי אפשרית: “אין לי שום תלונה כלפי הגן של הבן שלי. הטענה שלי היא כלפי העירייה או המדינה. לא יכול להיות מצב שאני משלם 3,000 שקלים על מעון סגור. אני מבין את המלחמה, אני מבין את התפקיד שלי בעורף, אבל איך מצפים ממני גם לא לעבוד, גם לפרנס את המשפחה וגם לשלם על שירות שלא קיים?”
לדבריו, התחושה היא של ניתוק מוחלט מצד מקבלי ההחלטות: “האם פקידי האוצר שמחזיקים את הכסף מקבלים משכורת? אם כן, למה הם לא מבצעים את העבודה שלהם? למה הממשלה מרשה לעצמה לפגוע בציבור ההורים ועוד בשנת בחירות? יש הורים שלא קיבלו החזר על 12 יום בחודש יוני ואני אמור לסבסד את המדינה?”
אופיר מדגיש כי יש משפחות חזקות שיכולות לספוג את המצב, אך רבות אחרות קורסות: “משפחות צעירות עם פחות יציבות כלכלית נכנסות לחובות, לוקחות אשראי יקר והאיכות החיים שלהן נפגעת. עצוב לראות את חוסר האכפתיות”.
הבעיה מרוכזת בגילאי 0–3: המעונות המפוקחים ממשיכים לחייב
הורים מסבירים כי הבעיה מתמקדת בגילאי 0–3, הגיל שבו הילדים נמצאים במעונות של ויצו, נעמת, דובדבן ורשתות מפוקחות אחרות, או בגנים פרטיים. בניגוד למסגרות עירוניות, המעונות המפוקחים ממשיכים לחייב תשלום מלא, ללא קשר למצב הביטחוני.
הורים מציינים כי גני עירייה וצהרונים לא גבו תשלום מראש, או החזירו את הכסף תוך ימים ספורים. לעומת זאת, המעונות המפוקחים טוענים כי הם ממתינים להנחיות משרד האוצר, בעוד משרד האוצר טוען כי הוא ממתין לדיווחי המעונות. התוצאה היא סחבת שמותירה את ההורים ללא פתרון.
“הכסף כבר בכיסם — למה שיזדרזו?”
הילה, תושבת חיפה ואימא לשלושה ילדים , מתארת תסכול עמוק: “המאבק הוא של כולם: מפוקחים, פרטיים, כולם ביחד. על הצהרונים לא גבו החודש, גם לא בבתי הספר. אבל המעונות? הם גבו תשלום מלא מראש. הכסף אצלם. איזה אינטרס יש להם להיות חלק מהמאבק שלנו?”
הילה מסבירה כי משפחות רבות נמצאות במצוקה אמיתית: “יש משפחות ששני בני הזוג הוצאו לחל"ת. ההוצאות על אוכל עלו משמעותית כי הילדים בבית כל היום. מדובר כבר על הרבה יותר ימים ממה שהיה במבצע הקודם. מי אמור לקחת אחריות?”
לדבריה, המנגנון הנוכחי פוגע בהורים: “השיטה הזו, שבה מנהלי המעונות צריכים לדרוש את הכסף בשבילי, היא אבסורד. ההורים מותשים. אין להם כוחות להילחם. ממלחמה למלחמה אני רואה איך יש להם פחות כוח להיאבק על הכסף, וזה עצוב”.
הגנים הפרטיים: חוזים שונים, מציאות שונה
בגנים הפרטיים המצב מורכב יותר. כל גן פועל לפי חוזה שונה מול ההורים. יש גנים שבהם נקבע מראש כי התשלום הוא שנתי וקבוע, גם אם הגן סגור. במקרים כאלה, קשה לדרוש החזר. בגנים אחרים בעלי הגן בוחרים להחזיר חלק מהתשלום או להציע פתרונות כמו מפגשי זום.
עם זאת, גם בעלי הגנים הפרטיים מתמודדים עם הוצאות קבועות: שכירות, ארנונה, ביטוחים, שלא ניתן להפסיק גם כשהגן סגור. לכן, חלקם מתקשים להחזיר כספים להורים.
“עיריית חיפה והמתנ"סים הוכיחו שאפשר אחרת”
הורים רבים מציינים לטובה את עיריית חיפה ואת מתנ"ס נווה יוסף, שמפעיל את הצהרונים בעיר, שהחזירו כספים על צהרונים בתוך ימים ספורים במבצע הקודם. לטענתם, זה מוכיח שאפשר לפעול במהירות ובשקיפות, אם רק רוצים.
הילה מסבירה: “הצהרונים עולים 1,000 שקלים בחודש לילד, הרבה פחות מהמעונות. ובכל זאת, העירייה החזירה את הכסף מיד. זה ההבדל בהתנהלות. כשיש רצון, יש פתרון”.
הורים קורסים: “אין לנו כבר כוחות”
מעבר לנטל הכלכלי, ההורים מתארים עומס נפשי כבד. ימים ארוכים בבית עם ילדים קטנים, אזעקות, חוסר שגרה, היעדר תמיכה וכל זה בזמן שהם נדרשים להמשיך לשלם על מסגרות שאינן פועלות.
“ההורים כנועים”, אומרת הילה. “אין להם כוחות. הם מותשים מהמצב הביטחוני, מהאזעקות, מהימים בלי מסגרות. הם לא מסוגלים להילחם על הכסף שמגיע להם”.נכון לעכשיו, משרד האוצר טוען כי הוא ממתין לדיווחי המעונות כדי לבחון החזרים. המעונות טוענים כי הם ממתינים להנחיות משרד האוצר. ההורים מרגישים כי הם נופלים בין הכיסאות, ללא גורם אחד שמוכן לקחת אחריות.
תגובת משרד האוצר: “החזרי תשלום ייכללו במסגרת מתווה הפיצויים”
ממשרד האוצר נמסר כי בשבוע שעבר פורסם מתווה פיצוי לעסקים על אובדן הכנסות בתקופת מבצע "שאגת הארי", וכי גנים פרטיים ומעונות יום נחשבים לכל דבר ועניין כעסקים פרטיים הזכאים לפיצוי. במשרד מבהירים כי החזר תשלום להורים עבור שירות שלא ניתן, נחשב כחלק מאובדן ההכנסות של בעל העסק, ולכן הוא יוכל לקבל פיצוי בהתאם לכללים שנקבעו במתווה. עוד ציינו כי במערכות קודמות המדינה העבירה את התשלומים במהירות וביעילות, וכי הכנסת צפויה לאשר את המתווה בחקיקה בימים הקרובים.
האם הכתבה עניינה אותך?
צודקים לגמרי ההורים. לא מקבלים שירות, אז למה לשלם על משהו שלא מקבלים?? הזוי!
פספסתם את הנקודה שאנחנו ממתינים לנציגי משרד העבודה לתת לנו פיצוי שלא ניתן על המערכה הקודמת מול איראן.