הספר האדום לפרפרי היום בישראל
פיתוח וניהול מערכות המידע: ישראל פאר
מהו הספר האדום
האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע IUCN הקים ב-1964 פרויקט בשם "הרשימה האדומה",
IUCN Red List of Threatened Species, אשר מכיל את הרשימה המקיפה בעולם למידע על מצב השימור של מיני בעלי חיים, צמחים ופטריות. את הרשימה מלווה האיגוד בסדרת תקנים והנחיות שנועדו לדרג מינים לפי רמות האיום והסיכון להכחדה, באופן אשר יספק נתונים חיוניים לתכנון פעולות שימור והגנה עליהם.
"רשימה אדומה" הוא חלק ממחויבות ישראל למעקב אחר המגוון הביולוגי ולשימורו במסגרת אמנות אזוריות ובין-לאומיות, כדוגמת Aichi Biodiversity Targets 2011-2020 , שלא השלימה את יעדיה לאסוננו.
נאמן למחויבות זו ולטובתנו, הספר האדום של פרפרי היום נועד להעריך ולדרג את מצבם של מיני פרפרי היום החיים ברחבי הארץ. כתיבתו מבוססת על הידע, על נתוני מאגר תצפיות ניטור הפרפרים ובמיוחד על הידע והשיפוט המדעי של קבוצת מומחי פרפרים שנטלו חלק במערך איסוף הנתונים של המיזם ובכתיבת חוות-דעת על אוכלוסיות המינים.
הכנת חוות הדעת
את הניתוח על מצבם של כ- 150 המינים בישראל ערכנו בסדרה ארוכה של פגישות זום אינטנסיביות שנמשכה לאורך יותר משנה. בקבוצה הזו של הצוות המדעי המורחב באו לידי מימוש וביטוי הניסיון, הנתונים ועומק הידע שנצברו ע"י חבריה במהלך עשרות שנות פעילות במגוון תחומי ידע הפרפרים, מחקר רחב ועמוק, עבודת שדה, איסוף נתוני תצפיות, עיבוד מידע , ניתוח מדעי ומאמרים מדעיים. הניתוח נערך בהנחיית חוקר מצוות המוזיאון מומחה לכללי ה-IUCN להערכת סיכון של מינים.
בזכות מיזם מדע אזרחי רב המתנדבים, השנים והמקיף 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' שהחל ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים, בזכות מערכת המידע ומאגר תצפיות הניטור, ובזכות המומחיות והניסיון הרב של חובבי וחוקרי הפרפרים בישראל, קיים בארץ ידע טקסונומי, ביולוגי ואקולוגי מקיף על פרפרי היום יותר מאשר על כל קבוצת חרקים אחרת.
הערה: חלקים מן הטקסט בכתבה זו הן ציטוטים מתוך הדו"ח.
נעים להיזכר
במהלך שנת 2011, כשנתיים לאחר הקמת תכנית ניטור הפרפרים, במסגרת הניסיונות לשכנע את ראשי הגופים לשמירת הטבע על חשיבות הניטור של עולם הפרפרים, נפגשנו, ישראל וגיא פאר, בירושלים עם צוות בכיר במשרד להגנת הסביבה בירושלים, שכלל גם את המדען הראשי של רט"ג. את הפגישה ביקשנו כדי להתמודד ולנסות לשכנע בשאלה "האם הפרפרים נחשבים כסמן אקולוגי למצב הסביבה". נפרדנו בחיוך וללא הסכמה מצידם, אבל מעניין להיזכר בזה לנוכח ההכרה כיום ורבע-מיליון תצפיות הפרפרים שלנו שכיכבו בדו"ח מצב הטבע של המדינה לשנת 2023.
משבר מגוון המינים, זה קורה כל יום
הגידול בהיקף האיומים על מינים בטבע אינו בגדר אמירות והפחדה אלא מימוש בפועל של הכחדה המתרחשת יום יום. משבר מגוון המינים נחשף ומתעצם בשנים האחרונות לממדים עצומים בכל רחבי העולם. גם הערכות מקילות מציגות תחזיות קודרות של הכחדה כדי רבע עד מחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים בתוך עשורים ספורים.
על פי האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע IUCN, נוספו בשנתיים האחרונות עוד 121 מיני בעלי חיים וצמחים לרשימת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. רבע ממיני היונקים בעולם ויותר מעשרה אחוז ממיני הציפורים, נמצאים כיום בסכנת הכחדה ובקצב הנוכחי של הרס בתי גידול ביערות הגשם ושוניות האלמוגים בלבד, צפוי שמחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים ייעלמו עד סוף המאה ה-21.
פרויקט הספר האדום בישראל
הספר האדום בישראל הוא פרויקט משותף של אוניברסיטת תל אביב, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים (רט"ג). בישראל כבר פורסמו הספרים האדומים של מחלקות החולייתנים השונות ושל הצמחים. הרשימה האדומה של פרפרי היום היא החלק הראשון של פרויקט הרשימות האדומות של כלל חסרי החוליות בישראל שנועד להעריך את מצבם של מיני פרפרי היום החיים ברחבי הארץ.
זהו תוצר מעורר השראה של עבודה רבת שנים, שמעורבים בו נאמני פרפרים וטבע ממגוון שכבות ידע וגיל. במהלך השנים מאז הוקם מיזם 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' זרמו ונקלטו אל פורטל/מאגר התצפיות (שהקמתי ופיתחתי ומנהל גם כיום) כחצי מיליון תצפיות פרפרים. כל התצפיות הן עבודת שדה של מדע-אזרחי, על ידי מאות מתנדבים וקהילות-ניטור פרפרים בכל הארץ, על ידי חובבי, מומחי וצלמי פרפרים וטבע אשר מדווחים יום יום, בנאמנות, מכל מקום בארץ ומדיווחי עשרות משתתפים בסקרי פרפרים נדירים שאנו עורכים כל שנה.
את כל אלה ליוונו כל השנים בנאמנות ובשקידה, פעילי מיזם תכנית הניטור ומומחי פרפרים מ- 'אגודת חובבי הפרפרים' (בסיוע ספרי החוקר דובי בנימיני) ובליווי תודה והערכה מגופי הגנת הטבע. וכיום בשיתוף מבורך עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א.
איך קובעים את דרגת הסיכון על מצבו של פרפר
הערכת דרגת הסיכון על מצבם של מיני הפרפרים מבוססת על קריטריונים והנחיות שנוסחו על-ידי הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN) ועל התאמות של הנחיות אלה לתנאים הייחודיים של ישראל.
הקריטריונים לדירוג מוגדרים בשורת סעיפים ומתייחסים לנתוני תפוצה גאוגרפיים, נתונים מספריים, גודל שטחי תפוצה, יציבות אוכלוסיות המין, רמת הקישוריות שלו עם בני מינו מן הארצות שסביב וגם על מאפייני האיומים הניצבים בפני המין.
רשימת דרגות הסיכון
הרשימה המלאה רחבה מעט יותר, ועיקרה 6 דרגות איום:
נכחד באזורנו – Regionally Extinct (RE)– המין היה קיים בעבר
בסכנת הכחדה חמורה – (Critical Endangered (CR – קיים סיכון חמור מאוד להמשך קיומו.
בסכנת הכחדה – Endangered (EN) – קיים סיכון חמור להמשך קיומו של המין.
עתידו בסכנה – Vulnerable (VU) – קיים סיכון להמשך קיומו של המין בישראל.
קרוב לסיכון – Near Threatened (NT) –צפוי להיות בדרגת "עתידו בסכנה" או חמור מכך.
לא בסיכון – Least Concern (LC) – מין שאינו נמצא בסיכון ברור.
אופן הניתוח, בקצרה
בכל פגישה שקיימנו בצוות המומחים עשינו ניתוח מפורט על שנים או שלושה מינים מתוך 140 הרשומים בישראל.
הנתונים לניתוח התבססו על רשומות של דיווחים שנקלטו במסד-הנתונים של מאגר תצפיות תכנית הניטור, ואשר תועדו עם מיקום מדויק, באמצעות אפליקציות או מחשב לאורך 13 שנות ניטור. כל התצפיות עברו קודם לכן סינון ואימות מוקדם בשני שלבים:
א. באמצעות אלגוריתמים של תוכנה לזיהוי והתרעה על תצפיות חריגות בזמן הדיווח.
ב. אימות פרטני מול מאגר-התצפיות בסיוע מומחי פרפרים וסטטיסטיקה.
מנתונים אלו הוצגו מפות מיקומים, גבהים ומידע כמותי לכל מין והניתוח נעשה על פי הקריטריונים של IUCN, כגון:
• אומדן מספר הפרפרים למין, שינוי בגודל האוכלוסייה, שינוי בתחום התפוצה, מספר אתרי בתי הגידול, מספר וגודל שטחי המחיה, ניתוח סיכויי ההכחדה ופוטנציאל התאוששות.
• התוצאה של הניתוח לכל מין של פרפר היא הסכמת הצוות על דרגת הערכה אחת, כגון EN ל- כחליל קליאופטרה (בסכנת הכחדה), LC ל- זנב סנונית המכבים (לא בסיכון).
• לכל ניתוח מצטרפות שורה של הנמקות והבהרות לגורמי האיום, המתרבים לבקרים: אבדן ופגיעה בבתי גידול, קיטוע, שימוש בקוטלי חרקים, רעייה לא מבוקרת וכמובן השפעות שינויים באקלים אשר מתרחשים בקצב שאינו מאפשר הסתגלות אבולוציונית.
מה עושים כדי להגן ?
התוצר החשוב של רשימה אדומה הוא סעיף ההמלצות למאמצי השימור.
באלה נמצא רשימה של סעיפים, בין בהמלצות לטיפול באיומים מרכזיים ובין באיומים לפי תכונות מאפיינות של מינים.
דוגמאות: שימור ושיקום שטחים עשבוניים פתוחים, הגנה על בתי גידול, ניהול ממשקי רעייה, הגנה על צמחים שהם פונדקאי הטלה של מיני פרפרים ייחודיים.
דוגמה (מן הדו"ח) לתקציר הערכת הסיכון עבור כחליל הבקיה:
כחליל הבקיה, Neolysandra amandus (Schneider, 1792), הוא מין בעל תפוצה פליארקטית רחבה הנמצא בסכנת הכחדה בשל תפוצתו המצומצמת בישראל, ובשל שטח מחיה מצומצם ומאוים בתילים געשיים בצפון רמת הגולן ובחרמון. המין מאוים מפיתוח (בעיקר של תשתיות צבאיות), מחציבה, מרעייה לא מבוקרת, מפיתוח חקלאי וייתכן שגם מהשפעות שינוי האקלים.
בעניין אחר: הגנה מפני ציידי וסוחרי פרפרים נדירים
הסחר בפרפרים נדירים מהווה סיכון להכחדה של אוכלוסיות קטנות. במיוחד כאשר מיקום ומספר בתי הגידול קטנים וקלים לאיתור על ידי ציידי פרפרים למטרות מסחר. למיטב ידיעתי קיים במספר ארצות בדרום מזרח אסיה, היתר מכירה של מסגרות פרפרים פרוסים בתנאי שגודלו בחממות פרטיות.
מידע מתצפית על מין בטבע מכיל מיקום מדויק למדי. מיקום הפרפר יופיע לכאורה בכל מפה שתוצג וכך יקל על איתור ופגיעה בו.
לכאורה: כי במטרה להקטין את המידע על מיקומם של מינים נדירים הוגדר תקן ייחודי המכונה "מידע רגיש" Sensitive biodiversity data, שנועד להסוות את מיקומו האמיתי של מין מאויים.
המשימה הוטלה על מערכות המידע ש"מזייפות" את המיקום המוצג במפה, זאת על פי נוסחה שהקריטריון העיקרי בה הוא דרגת האיום. המידע המקורי שמור כמובן במאגר הנתונים.
דוגמא לפרפר נדיר ומוגן, צמריר הקדד
צולם השבוע 2/2/26 במסגרת פעילות בסקר פרפרים נדירים שאנו עורכים מידי חודש פברואר.
