בין פרפרי היום בארץ, ישנם מינים צבעוניים וססגוניים שקל לזהות בדפוס מעופם וצבעם הבולט. אך לעומתם, יש פרפרים צנועים למראה אך מרתקים לא פחות, ובהם סטירית פקוחה – אחד הפרפרים הנפוצים בקיץ אך גם הפחות מוכרים לקהל הרחב.
עיניים להם
סטירית פקוחה שם מדעי: Maniola telmessia, היא מין בקבוצת הסטיריתיים (Satyrinae) בתוך משפחת הנמפייתיים. זו קבוצה של פרפרים בגודל בינוני בעלי ציורים דמוי עיניים ("עיניות") על רקע צבעי ההסוואה החומים-אפורים של כנפיהם.
לסטירית פקוחה כנפיים חומות-בהירות, ובחלקן העליון בולטת "עינית" שחורה עם נקודת אור לבנה במרכזה – שמזכירה את האישון. כשהכנפיים סגורות, גווניה החומים והאפרפרים מסווים אותה היטב בין אבנים, גזעי עצים ועשב יבש.
מידע טקסונומי
טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה: טקסיה ('סידור'), ו- נומיה ('שיטה')) היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לסיווג ושיוך קבוצות אורגניזמים על בסיס מאפיינים משותפים. בעמודת המידע הטקסונומי המוצגת כאן מפורט הסיווג המדעי של הפרפר על פי השם המדעי של המין. השם העברי "סטירית פקוחה" הוא הכינוי של המין בשפת המדינה (Common name).
קרובי משפחתה הנפוצים באירופה, אסיה וצפון אפריקה. נקראים Eastern Meadow Brown.
תפוצה
נפוצה מאוד ברחבי המזרח התיכון – בישראל, ירדן, לבנון, סוריה, קפריסין וטורקיה.
בארץ הסטירית הפקוחה היא מהפרפרים השכיחים ביותר בקיץ ותפוצתה משתרעת כמעט בכל האזורים מקו באר שבע צפונה. היא נעדרת מאזורי מדבר קיצוני, אך לעיתים תימצא גם בשולי מדבר.
עונות מעוף
הפרפר, אשר מקים דור אחד בשנה, מגיח מהגולם ונצפה בהמוניו בחודשי האביב אפריל עד מאי. לקראת יוני לא נצפים יותר זכרים ואילו הנקבות מאטות את פעילותן למצב של "תרדמת קיץ" (אסטיבציה) וכמעט שלא נצפות. החל מספטמבר אפשר שוב לראותן עד אוקטובר.
זו התקופה של הטלת הביצים ששומרות הנקבות בבטנן תוך שהן מעקבות את הביוץ כדי לסנכרן את ההטלה עם צמיחת דגניים, שישמשו מזון לזחליהן, בבוא הסתיו והגשמים הראשונים. זוהי תכונת הישרדות מרתקת שמאויימת כיום לנוכח משבר האקלים. כי שינויי האקלים הקיצוניים גורמים לתזוזה של תקופות שיא הפריחה, דבר שפוגע בזמינות של מקורות המזון לזחלי פרפרים.
הפונדקאי – הצמח המארח של הפרפר
כך נקרא הצמח אשר עליו יטילו הנקבות וממנו ניזונים הזחלים. לכל מין יש פונדקאי אחד או כמה שרק הם בלבד ישמשו מזון לזחליו. בדרך כלל נאכלים העלים (לבנין הכרוב והצנון), אולם יש הם שניזונים מן הפרי (כחליל הרימון, צמריר הקדד).
לכן, רוב שמות הפרפרים נקשרים אל שמות הפונדקאים שלהם (לימוני האשחר, סטירית הציבורת).
מיני פרפרים אשר תלויים בצמח פונדקאי יחיד לא יוכלו להתקיים בלעדיו וזו דוגמא מובהקת לתלות בין עולם הפרפרים לעולם הצמחים. פרפרים לא ישרדו בבתי גידול של פרפר שמהם נעלם או נפגע הפונדקאי.
חשיבות אקולוגית
סטירית פקוחה היא מרכיב חשוב במארג החיים של בתי גידול פתוחים בארץ.
– תורמת להאבקה של פרחי קיץ.
– משמשת מרכיב בשרשרת המזון כטרף למגוון טורפים כגון עכבישים, ציפורים, לטאות.
סיכום
בהתאמתה המופלאה לסביבתה סטירי פקוחה היא סמל ליכולת ההישרדות בטבע הישראלי.
על אף החסר בצבעים הזוהרים של מינים כגון נימפיות וזנבי סנונית, יש יופי במראה הצנוע ובהשלבותה בנוף החם של הקיץ.
כאשר תטיילו בשטח פתוח בחודשי הקיץ, שימו לב לפרפר החום הקטן שממריא ומעופף בזריזות קרוב לקרקע – ייתכן שאתם פוגשים בסטירית פקוחה.
מדע אזרחי – בפרפרים
מדע אזרחי (Citizen science) הוא עשייה תורמת, התנדבותית של אוהבי ונאמני טבע בביצוע מחקר מדעי. מתנדבים בתצפיות ניטור פרפרים (ספירה שיטתית) מודרכים ע"י מומחי פרפרים ומשתמשים באפליקציות ייחודיות לדיווחים בסמארטפון מכל מקום וזמן שבו הם מדווחים ומתעדים. דיווחי תצפיות מדע אזרחי נעשים בתיאום עם אנשי מדע ומחקר ומבוססים על פרוטוקול (שיטת ספירה) אחיד.
נתוני התצפיות נשלחים למאגר הנתונים האינטרנטי תוך בקרה הדוקה על ידי מנגנוני תוכנה.
בכך הם תורמים שפע נתונים אשר עוזרים לנו ללמוד על מצב הטבע ובמיוחד לעקוב באופן שיטתי אחר שינויים במצב הסביבה, הצמחיה והמגוון הביולוגי.
בכך אנו מעצימים את כוחם במאבק להגנה על סביבתנו.
"תכנית לאומית לניטור הפרפרים" היא מיזם מדע אזרחי קהילתי בפריסה ארצית הפועל כיום בשיתוף מלא עם "המרכז הישראלי למדע אזרחי" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וע גופי מחקר והגנה על הטבע כגון המארג ומכון דש"א.
רשימת פרפרי ישראל
ויקי-פרפר של 'תכנית הניטור'. מידע וידע זמין במדיה
– גלריה תמונות לכל מין
– מפת גבולות התפוצה המתעדכנת באופן שוטף מייד עם כל דיווח תצפית למערכת המידע.
