לאחר תקופת חזרות קשה עם תזמורת גדנ"ע, הגיעה תקופת הקונצרטים. הקושי הוא מסוג אחר. נסיעות ארוכות ולוח מופעים צפוף. הנסיעות המרובות גורמות לי בחילה. מחלת-ים ולנגן על הכינור, צריך את מלוא היכולת. ישבתי עם חבר חדש יגאל קלאוס נגן הקלרינט על ספסל באוטובוס כשאני ליד החלון, למקרה שארגיש לא טוב או אצטרך להקיא. "מחלת הנסיעה" בטרם מלאו לי שתים-עשרה נמצאת בשיאה. שנים לאחר המקרה ליווה יגאל בקלרניט את להקת 'התרנגולים' ואחר-כך את 'החמציצים'.
יגאל, שמר על המקומות שלנו בקנאות וכל החברים ידעו ולא ניסו להתיישב במקומות שלנו. באחת הנסיעות הגענו לקונצרט בעמק-הירדן. ירדנו מהאוטובוס לקבל הסבר על המקום ועל הנוף סביב. בדרכי חזרה התעכבתי לדקה וברגע שהגעתי למדרגות האוטובוס שמעתי רעש והמולה.
הצצתי מעבר לכתפו של זה שלפני וראיתי את יגאל הקטן, ילד בן שלוש-עשרה נמוך קומה, רב ומתווכח עם החייל. החייל, חצוצרן שהגיע עם נגני כלי-הנשיפה מתזמורת צה"ל, לתגבר את התזמורת שלנו.
חצוצרן בכיר בתזמורת צהל מבקש לשבת על מושבי בעקשנות. יגאל חזר והסביר שאני לא מרגיש טוב בנסיעה והמקום שמור לי ושלא יעז להתיישב על מקומי. החייל דוחף את יגאל בפראות ומנסה להתיישב בכוח. בלי לחשוב שלח יגאל אגרוף הישר לפרצופו של החצוצרן מפר הסדר. האגרוף פגע בשפתיו ודם רב ניגר מהן. הסתבר ששפתו העליונה נקרעה לכל אורכה.
החייל נשלח לביתו בגלל התנהגותו הפרועה עליה העידו כל הנגנים ובעיקר בגלל אי יכולתו לנגן. זמן רב יחלוף עד שיוכל לשים חצוצרה לפיו, אם בכלל. חתך כזה בשפה יכול לחסל קריירה למוסיקאי שאיכות נגינתו תלויה בשפתיו. אני חזרתי לשבת במקומי ואף אחד לא ניסה יותר לשבת שם, גם אם איחרתי לאוטובוס.
המסירות של יגאל כחבר ואומץ ליבו, היו שם דבר בתזמורת ורבות עוד דובר על המקרה. זו חברות!
שנים חלפו להן וחברי היקר הסתבך בדברים שלא אוכל לספרם. בניסיונותיי לעזור, נגררתי גם אני אל תוך הקלחת. חברים שהיו בסוד העניין ניסו להשפיע, שאטוש את המערכה לא לי. זכרתי איך כילד הגן על זכויותיי בחירוף נפש ולא נטשתי בעת צרה. עד היום לאחר כמעט שבעים שנה, אהיה מוכן לעזור לחברי יגאל כי לא אשכח את המסירות שלו כשהיינו ילדים. זו חברות!
שני חברים קרובים בארה"ב שלחו לוטו והבטיחו איש לרעהו תוך תקיעת-כף שבמידה ואחד מהם זוכה אי-פעם יחלוק את הסכום עם חברו. כשלושים שנה שנה חלפו ביעף ואחד החברים זכה בעשרים ושניים מיליון דולר. הפעולה הראשונה שעשה זה לחייג לחברו ולהודיע לו שיפרוש מעבודתו כי הפך למיליונר. הייתה לחיצת-יד בעבר הרחוק וההבטחה ניצחה. זו חברות!
את גדעון ויגדרהויז, הכרתי כשהתקבלתי ללהקת שריון בשנת 1962. על החברות שלנו יהיו כמה וכמה סיפורים, חברות שמבוססת ברובה על אהבת המוסיקה ועבודה משותפת בנגינה ועוד ועוד. מזה שנים שגדעון מתגורר בקנדה ובימים אלה נאבק חברי היקר במחלה ארורה שאינה מרפה. אנחנו משוחחים הרבה ומקווים שהגוף בעזרת התרופות, יוכל לחסל את הצרה שנפלה עליו.
גדעון שבהשכלתו שימש כפרופסור לסטטיסטיקה, בקי בכמה תחומים והתמחה בבניית מודלים מדהימים. למלחמה בקורונה הכין מודל העוזר למקבלי ההחלטות לראות תמונה רחבה.
כמו כן, הצטיין גדעון בנגינה מדהימה בכמה כלים ואפילו הוציא כמה דיסקים המכילים שירים שהלחין וגם של אחרים, הכל פרי ביצועו. מוסיקה נפלאה שתישאר לחובבי מוסיקה לשנים רבות. בנוסף התמחות בשוק ההון, בדרכים לא שגרתיות. מאמר כלכלי באחד מירחוני הפיננסים הביא אליו את דון דיון.
גדעון שניגן כמה כלים, חובב ג'אז מושבע ◄ אנא הקשיבו!
דון הוא איש עסקים שהקים חברת השקעות וצירף את גדעון כיועץ פיננסי. הוא אהב את הרעיונות והשניים סיכמו לא להתדיין על שכר טרחתו והוא יקבל משכורת חודשית בלתי מבוטלת, שתשולם לגדעון בין אם ההון צמח או לא. בשלב מסוים מכר את חברת ההשקעות וגדעון המשיך ביעוץ פיננסי להונו הפרטי.
גדעון השכיל להתנהל עם ההון במסירות כאילו היה זה הונו הפרטי ודון הזמין לא אחת את גדעון והלן זוגתו, להתארח בביתו המפואר. כך במשך שנים רבות התפתחה מערכת יחסים של חברות, אימון ומסירות.
שכר הטרחה החודשי הגיע לחשבון גם בימים היותר קשים של המחלה. בימים אלה גדעון מאושפז וסובל מבעיה מדאיגה. כששמע דון דיון על הקורות ביקש\דרש שגדעון יסכים לעבור לבית-חולים משוכלל בארה"ב. לצורך זה הוא ישלח את מטוסו הפרטי עם צוות רפואי שיתמוך בהעברה ללא כל תשלום. דון הוא חבר דירקטוריון של רשת בתי-חולים ונראה שתורם כסף רב לפעילותם. הם בתמורה מוכנים לעשות הכל עבורו והוא מוכן לעשות הכל עבור גדעון.
בגלל חולשתו הרבה ויתר גדעון בתודה על ההצעה הנדיבה וקיבל שמות של רופאים מומחים בתחום איתם יוכל להיוועץ ללא תשלום.
את הסיפור סיפר לי גדעון בהתרגשות רבה. זה לא דבר מובן מאליו שחבר מציע עזרה מסוג זה והדבר נגע לליבו וכמובן לליבי. אז יושר, הגינות ומסירות במשך שנים, גרמה לשניהם להערכה הדדית שאינה נמדדת בכסף.
האם זו חברות? חברות והרבה יותר!!
כשבועיים לאחר כתיבת סיפור זה ב – 05.08.2020, החזיר גדעון, חברי היקר, את נשמתו המיוסרת שעליה שמר כמעט שבעים ותשע שנים. אבדה גדולה מאד לכולנו.
גדעון שניגן כמה כלים, חובב ג'אז מושבע הפעם עם סקסופון בריטון ◄ אנא הקשיבו!
גדעון חברי הספיק לבנות מודל סטטיסטי המקבל מקבץ רחב של נתונים ותוך שניות מתווה דרך או כמה להתמודד עם הבעיה. בימיו האחרונים הספיק להיות בקשר עם פרופסור איתן פרידמן, מהטלוויזיה ולהעביר לידיו את המודל. איני יכול לומר בוודאות שהמומחה עושה שימוש נרחב במודל, אם בכלל.