ליקוט פטריות בר בישראל
עם בוא הגשמים הראשונים מתכסים היערות, החורשות והשטחים הפתוחים במראה חורפי יפהפה: פטריות בר צצות מהאדמה ומושכות מטיילים, חובבי טבע ולעיתים גם לקטים חובבים. אלא שמאחורי היופי הזה מסתתרת סכנה ממשית, לעיתים מיידית, לבריאות ואף לחיים. נתונים עדכניים מצביעים על עלייה מדאיגה במספר מקרי ההרעלה בישראל, תזכורת כואבת לכך שליקוט פטריות בר אינו תחביב תמים.
נתונים מדאיגים: עלייה בהרעלות פטריות
על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת חודש דצמבר בלבד נרשמו בישראל כ־20 מקרי הרעלה כתוצאה מאכילת פטריות בר.
11 מהנפגעים נזקקו לאשפוז, ושניים מהם הוגדרו במצב קשה, עם נזק משמעותי לכליות. נתונים אלו ממחישים כי גם בעידן של מידע נגיש, הסיכון נותר גבוה, ולעיתים קטלני.
הבעיה המרכזית: קשה מאוד לזהות פטריות רעילות
הטעות הנפוצה ביותר בקרב לקטים היא ההנחה שניתן להבדיל בין פטריית מאכל לפטריית רעל לפי מראה, ריח או “ידע מסורתי”. בפועל, זהו מיתוס מסוכן, אין סימן חיצוני פשוט ואמין שמאפשר להבדיל בין פטרייה רעילה לפטרייה שאינה מזיקה. גם מיקולוגים (חוקרי פטריות) מקצועיים משתמשים בזיהוי מדעי מורכב ולעיתים אף בבדיקות מעבדה.
למה הזיהוי כל כך מסוכן?
- פטריות רעילות רבות דומות מאוד לפטריות מאכל מוכרות
- לעיתים ההבדל בין פטריית מאכל לפטרייה קטלנית הוא בפרט קטן מאוד (צורת בסיס הרגל, צבע נבגים, מבנה הכיפה)
- פטריות צעירות (“בשלב כפתור”) קשות במיוחד לזיהוי
- בישראל קיימות מאות מיני פטריות, חלקן רעילות מאוד, ומקצתן מכילות רעלים מהחזקים בטבע.
דוגמה מוכרת:
אמנית המוות (Amanita phalloides) – אחת הפטריות הקטלניות בעולם, דומה מאוד לפטריות מאכל נפוצות, והיא אחראית לרוב מקרי המוות מהרעלות פטריות.

מיתוסים נפוצים – ומסוכנים
“אם חיות אוכלות את הפטרייה – היא בטוחה”
לא נכון. בעלי חיים מסוימים עמידים לרעלים שפוגעים בבני אדם.
“פטרייה לבנה היא בטוחה”
לא נכון. רבות מהפטריות המסוכנות ביותר הן לבנות.
“אם אין ריח רע – זה בסדר”
לא נכון. רעלים רבים חסרי ריח וטעם.
“אפליקציה מזהה פטריות”
לא אמין. אפליקציות אינן כלי רפואי או מדעי, וזיהוי שגוי עלול להיות קטלני.
אז מתי כן אפשר לדעת שפטרייה בטוחה?
רק כאשר מדובר בפטריות שגודלו ונמכרו תחת פיקוח כלומר:
- פטריות מרשתות שיווק
- פטריות ממגדלים מורשים
- פטריות שעברו בקרה ורגולציה
גם “זיהוי על ידי חבר שמבין” או “מסורת משפחתית” אינם מהווים ערובה לבטיחות.
נקודה קריטית: גם מומחים לא אוכלים פטריות בר
מיקולוגים רבים מדגישים: “אנחנו יודעים לזהות פטריות, אבל לא אוכלים פטריות בר”.
הסיבה פשוטה: הסיכון גבוה מדי, והטעות לעיתים בלתי הפיכה.

רעלים עמידים: בישול לא מציל
מיתוס נפוץ נוסף הוא שרעלים בפטריות “נעלמים” בבישול, אפייה או טיגון. בפועל, ההפך הוא הנכון.
הרעלים בפטריות מסוימות:
- עמידים לחום ואינם מתפרקים בבישול
- אינם משתנים בהקפאה, ייבוש או טיגון
- עלולים לפגוע באיברים חיוניים גם לאחר אכילה של כמות קטנה מאוד
מה באמת קורה בגוף?
הרעלה מפטריות יכולה להתבטא בטווח רחב של תסמינים:
- שלשולים קשים, הקאות וכאבי בטן
- התייבשות חמורה
- פגיעה בכבד, בכליות ובלב
- במקרים קשים: כשל איברים ואף מוות
במקרים מסוימים קיימת הטעיה מסוכנת: לאחר תסמינים קלים ראשוניים מופיעה “הטבה מדומה”, ורק לאחר מכן מתפתח נזק חמור ובלתי הפיך לאיברים פנימיים.
ילדים בסיכון מוגבר
ילדים קטנים נמצאים בסיכון מיוחד:
- הם עלולים לקטוף פטריות מתוך סקרנות
- מערכת הגוף שלהם רגישה יותר לרעלים
- מינון קטן עבור מבוגר עלול להיות קטלני עבור ילד
משרד הבריאות מדגיש: יש להשגיח על ילדים במיוחד לאחר גשמים, גם בגינות ציבוריות ובפארקים עירוניים.
כך שומרים על הבריאות: כללי זהב
בטבע – נהנים, מטיילים, מצלמים, אך לא קוטפים ולא אוכלים פטריות
בבית – אוכלים פטריות אך ורק שנרכשו ברשתות שיווק ובמקומות מוסדרים תחת פיקוח
לא סומכים על אפליקציות, קבוצות פייסבוק או “זיהוי בעין”
לא אוכלים פטרייה שלא זוהתה בוודאות על ידי מומחה מוסמך (מיקולוג)
חשד להרעלה? פועלים מיד
בכל מקרה של אכילת פטריית בר או הופעת תסמינים לאחריה:
- יש לפנות מיידית לטיפול רפואי
- להתקשר למכון הארצי למידע בהרעלות
- לא להמתין “שזה יעבור לבד”


חבל שיוצרים הפרדה בין האדם לטבע. יש אחלה פטריות בישראל. במקום לומר – לא לקטוף למאכל, יאמרו – לקטן רק אם למדתם.
רוצים ללמוד על פטריות?
אני אשמח להזמין אתכם/ן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה שבה אני מעדכן על אירועים עתידיים כמו סדנאות, הרצאות, קורסים, טיולי ליקוט פטריות בחו"ל וכו'…
וואו, מידע חשוב!!
תעבירו לחברים 💪