“מכה ירוקה” – תופעת האצות שמציפה את החוף • בין יופי טבעי למטרד יומיומי

הצטברות חריגה של אצות, בעיקר קודיום, מעוררת עניין בקרב חוקרים וחובבי טבע, אך גם אי־נוחות בקרב התושבים.

ים של אצות בחוף בת גלים ◄ צפו

גל ירוק ולא שגרתי שוטף לאחרונה את החופים, עם הצטברות רחבת היקף של אצות, בעיקר אצת הקודיום. עבור חוקרים, צלמים וחובבי טבע מדובר בתופעה מרתקת ונדירה בקנה מידה כזה. עבור תושבים ומבקרים בחוף, המציאות מורכבת יותר וכוללת ריח חזק, קושי בהליכה וריבוי ברחשים בתהליך הריקבון. אז האם מדובר בבעיה או דווקא באיתות חשוב מהטבע?

אצות על החוף: תופעה מוכרת, היקף חריג

בכל חורף ניתן להיתקל בהחפת אצות שונות לחופים, בהן קודיום, נפוחית, סרגאסום, לבנית ואזנית מצויה. אלא שהשנה נרשמת “אספקה” כמעט בלתי פוסקת, ובעיקר של אצת הקודיום, בכמויות חריגות במיוחד, הצובעות אזורים נרחבים בירוק.

למה זה קורה דווקא עכשיו?

ישנן מספר סיבות אפשריות לעלייה הדרמטית בכמות האצות: חורף מאוחר לאחר קיץ ארוך במיוחד, שינויי טמפרטורה במי הים, וסימנים ברורים של התחממות גלובלית, תהליך רחב היקף שאנו עדים להשפעותיו גם בים התיכון. שילוב של סערות, סוף מחזורי פריחה ושינויים בתנאי הסביבה גורם לניתוק האצות מקרקעית הים ולהיסחפותן אל החופים.

אצות לאורך החוף בבת גלים ◄ צפו

מאיפה מגיעות האצות?

בצפון הארץ קיימים אזורים נרחבים שבהם גדלות אצות בכמויות גדולות, ובהם גם הקודיום. כאשר מתרחשים שינויים חדים בטמפרטורת המים או בסיום שלב הפריחה, האצות מתנתקות ונסחפות אל החוף, לעיתים בהיקפים יוצאי דופן.

מי אוכל את הקודיום – אם בכלל?

אצת הקודיום נחשבת קשה לעיכול, ולא רבים מהדגים מעדיפים לאכול אותה. עם זאת, בעת מחסור במזון, גם מינים שאינם רגילים לכך עשויים לפנות אליה. בטבע כבר נצפו מקרים יוצאי דופן, כמו דגים שניזונו מגונאדות (איברי הרבייה) של מדוזות, מקור חלבון חלופי, תופעה שנחשבת חדשה יחסית.

ועוד… אצות ◄ צפו

שרשרת המזון והיעדר קיפודי הים

מיני חלזונות ודגים שונים מסוגלים לאכול קודיום, אך אחת הסיבות המרכזיות ל"השתוללות" האצות היא הירידה בכמות קיפודי הים התיכוניים, הניזונים מאצות באמצעות מערכת לעיסה ייחודית המכונה “פנס אריסטו”. גם שינויים באוכלוסיות דגים מסוימים, בהם מינים פולשים ותיקים המוכרים לדייגים, משפיעים על האיזון, תזכורת לכך שהטבע פועל במחזוריות, וכל שינוי קטן משפיע על המערכת כולה.

זה יכול להיות גרוע יותר

למרות המטרד, מדובר בתופעה פחות חמורה מאירועים אחרים, כמו הצטברות מסיבית של אצת אספרגופסיס אדומה, הידועה בריח החריף שלה, בתכולת חומרים רעילים ובפגיעה בדגים, בין היתר בשל יצירת תנאי היפוקסיה (מחסור בחמצן).

אצות ◄ צפו

אז מה עושים?

ברוב המקרים, הטבע עושה את שלו: האצות מתייבשות ומתפרקות בתוך כשבועיים. יש המשתמשים בהן לדישון לאחר עיבוד מתאים, ויש אף הטוענים שניתן לאכול אותן, אך מומלץ לנהוג בזהירות. כל עוד איכות מי הים אינה ברמה של אזורים טרופיים נקיים מאדם, עדיף להימנע מצריכה קבועה.

בין מטרד להזדמנות

למרות אי־הנוחות, התופעה מספקת הצצה נדירה לתהליכים אקולוגיים עמוקים ולהשפעות שינויי האקלים. אולי זו הזדמנות לעצור, להתבונן ולהבין שהים והטבע מדברים אלינו, גם אם לפעמים זה מגיע עם ריח לא נעים.