בסוף המאה ה-19 גילה מדען בריטי כי דחיסת גז מסוים והפיכתו לנוזל יכולה לצנן את האוויר סביב. ניסיונות כושלים לא הביאו פתרון ראוי ובתחילת המאה ה-20, החל פתרון מעשי לקרום ומדען מניו-ג'רזי פיתח מערכת המספקת צינון וחימום לבניין הבורסה בניו-יורק.
זו הייתה יריית הפתיחה לפיתוח הנושא והשימוש במיזוג-אוויר במערכות ביתיות שיישומן החל רק בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת.
על הכביש הראשי של חיפה-עכו בצומת קריית-חיים שוכן מבנה שכל תושבי האזור מכירים אותו בשמו: 'הצריף'. מקום מפגש עם ציון מקום ללא טעויות, שימש את תושבי האזור.
בראשית ימיו היה אכן בנוי מעץ כשגג פח משופע מעטר את קדקודו. השנה 1938 ובוני הצריף, לא התמצאו בענייני אקלים והודאגו מסופות עתירות שלג, העתידות להגיע לקריית-חיים ביום חורפי, מארצות הצפון הרחוקות. לכן חיפשו שיפוע מתאים שלא יאפשר לשלגים הרבים להיערם על הגג ולמוטטו בכובד משקלם. את הזווית המדויקת נתנו מרגלים שחזרו במשלחת משוויץ שהיא מדינה בעלת ניסיון רב בשיפועים ובשלג.
הצריף שימש כמוקד תפעולי של קואופרטיב תחבורה בשם 'משמר המפרץ' ואנחנו מדברים על שנים רבות לפני תוכנית הטלוויזיה המפורסמת. אחר-כך שימש את קואופרטיב 'אגד' ובשלב מסוים נשרף והוחלף למבנה הבנוי מאבן.
בילדותי גיליתי תגלית מדהימה של שיטת המיזוג הראשונה בארץ. בבואי באוטובוס מחיפה לקריה לביקור משפחתי, גיליתי מבעד לחלון את התגלית. בקצה הגבוה של הגג הניחו צינור מחורר לאורכו וזרזיף מים טפטף על הפח הלוהט וצינן את חברי 'אגד' שעבדו במשרדים. ירדנו בתחנה ואני מלא השתאות נוכח הפלא. לא העזתי להיכנס ולבדוק את הבדלי הטמפרטורות, אך הרעיון מחלחל וכובש.
-לא המציאו את המזגן אך היו הפועלים שבנו את הצריף-
רעיון המיזוג היה עבורי החדשני בעולם. שנים רבות קודם לכן כבר ציננו מבנים באותה שיטה, אך היו אלה גנבי רעיונות שידעו כיצד התכוונו בוני 'הצריף' להנעים את השהות במקום, בימי הקיץ החמים.
הצמחייה שצמחה בגב הבניין, בירכה את הבורא על כמות המים הקיצית שקיבלה ולא הבינה כיצד באמצע השרב נהנו מאגלי מטר גשם זרזפני. אלו ימים של טרום התרוקנות הכנרת ומידי חורף גלשה הכנרת על גדותיה והמים הוזרמו בשצף קצף לים-המלח דרך הירדן הגועש ודרך-אגב-מיזוג, גם אל הגינה ששכנה בגב 'הצריף'. הפעלת שיטת מיזוג כזו בימינו אנו, עלולה להביא את מפעילה לגרדום, אך שיטה כזו בצינון עם בירה זורמת יתקבל בברכה.