בניין הבולשת הבריטית, ששכן ברחוב העצמאות 82 בעיר התחתית של חיפה, היה יעד לאחת הפעולות הדרמטיות והמוצלחות של ארגון האצ”ל נגד שלטון המנדט הבריטי בשנת 1947.
עזיז כיאט ומתחם העסקים בעיר התחתית
הבניין שבו פעלו משרדי הבולשת השתייך למתחם מבנים גדול ויוקרתי שנודע כ“בתי כיאט” – מתחם שבנתה משפחת כיאט במחצית הראשונה של המאה ה־20 בין רחוב העצמאות לרחוב יפו. המבנים נבנו בחיפוי אבן ובסגנון מודרני והשתלבו במרקם המסחרי שהתפתח בעיר התחתית בעקבות פתיחת נמל חיפה על ידי הבריטים.
כפי שכבר סופר בכתבות אחרות, עזיז כיאט (1875–1943), היה איש עסקים בולט מקרב העדה הנוצרית-קתולית בעיר, פיתח שורה של פרויקטים מרכזיים בחיפה: כגון חוף הרחצה המוסדר הראשון בעיר (“חוף כיאט”), גן הנוי “בוסתן כיאט” בוואדי שיח, ווילה כיאט ברחוב סנט לוקס ועוד.
כאמור, לאורך רחוב העצמאות (Kings Way דאז), הקימה המשפחה בשנות ה־30, מבני מסחר ומשרדים גדולים, מהרחוב הנושא את שמה ועד תחנת הרכבת המרכזית שנבנתה ע”י הבריטים.
בניין הבולשת הבריטית
מיקומו של בניין הבולשת במתחם כיאט, היה אסטרטגי במיוחד: בפינת הרחובות כיאט והעצמאות, מול שער הכניסה לנמל ועל הציר המרכזי “דרך המלכים”. המבנה שימש מרכז מודיעין, חקירות ומעצר מהחשובים בתקופת המנדט, וממנו ניהלו הבריטים את פעילותם נגד ארגוני המחתרות.
הבניין תוכנן ב־1934, בידי האדריכל, אוטו לוץ, והמהנדס, שמואל רימון, ובנייתו הסתיימה ב- 1936. היו בו שש קומות משרדים, מעל חזית מסחרית מעוטרת בעמודים בסגנון יוני, והוא נחשב אז לגבוה בחיפה ואף צויד במעלית שיובאה מצרפת. בקומת הקרקע פעלו סטימצקי, בנק קונטיננטל, חברות ביטוח וסוכנויות ספנות, ביניהן “אללוף ושות’”.
התקפת האצ”ל
בשנות פעילותה של הבולשת, הוקף הבניין בגדר תיל, מחשש לפגיעות מצד ארגוני המחתרת היהודית. ב־29 בספטמבר 1947 בשעה 5:30 בבוקר, ביצע האצ”ל פעולת חבלה נועזת: פצצה רבת עוצמה שהוסתרה בתוך חבית, הובלה במשאית נהוגה בידי איש הארגון, והונפה מעל גדר התיל באמצעות מנגנון מיוחד.
הפיצוץ גרם נזק גדול למבנה. נהרגו שבעה שוטרים בריטים וארבעה אזרחים, ו־27 שוטרים ו־25 אזרחים נפצעו. הצלחת הפעולה זעזעה את שלטונות המנדט, שהגיבו באיומי ענישה חריפה, אך אלו כמעט שלא יושמו, שכן חודשיים לאחר מכן, ב־29 בנובמבר 1947, קיבל האו”ם את החלטת החלוקה, שהובילה לסיום המנדט ולהקמת המדינה.
הפעולה מונצחת עד היום על חזית הבניין באמצעות תבליט מאת האמן גרשון קניספל, המתאר את המשאית שממנה הושלכה החבית הנפיצה.
האדריכל אוטו לוץ (Otto Lutz)
לפי חומרי הארכיון הנמצאים בעמותה לתולדות חיפה, בניין כיאט תוכנן בידי אוטו לוץ, אדריכל מחברי הקהילה הטמפלרית בעיר. לוץ, תכנן בשנת 1914 את הכנסייה ביישוב הטמפלרי, וולדהיים (כיום אלוני אבא), והיה גם שותף לתכנון מתחם המסחר ברחוב אליהו הנביא, לצד האדריכל האיטלקי, ג’ובני בורה.
במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף לוץ, למפלגה הנאצית, כמו רבים מבני הקהילה הטמפלרית בארץ ישראל, ובשל כך גורש לאוסטרליה בידי הבריטים.
לסיום: קריאה להנצחת סיפורו של הבניין
בניין הבולשת הבריטית במתחם כיאט מהווה אחת האבנים החשובות בהיסטוריה של חיפה: מבנה מסחרי מודרני שהקימה משפחת כיאט בשנות ה־30, ושנבחר על ידי הבריטים לשמש מרכז מודיעין וחקירות, יעד שהפך בשנת 1947 לזירת אחת הפעולות הנועזות של האצ״ל.
הבניין, המשלב מורשת אדריכלית וסיפור לאומי, משמר עד היום את זיכרון התקופה שקדמה להקמת המדינה.
לאור חשיבותו ההיסטורית המובהקת, ראוי שהעירייה תתקין בחזית המבנה שלט זיכרון מסודר, שיספר בקצרה את סיפורו וינגיש אותו לדורות הבאים ולמבקרים בעיר התחתית המתחדשת.
תודות
תודתי נתונה בזאת לגב’ אמירה קהת, מהעמותה לתולדות חיפה, על עזרתה בהשגת מידע ארכיוני משמעותי ביותר אודות הבניין נושא הכתבה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
המטען בהסוואה של מכונת כביסה תעשייתית ההובלה על משאית.
המתקן " הקפיץ" את המטען הגלילי מעל הגדרות הגבוהות.
עיריית חיפה ובמיוחד ראש העיר הנוכחי מהשמאל הפשיסטי שמאפשר הפגנות בחסימת צירי תנועה ראשיים מנסים לשכתב את ההיסטוריה כאילו תמיד היה כאן דו-קיום, לשם כך הם מוחקים את ההיסטוריה האמיתית של העיר בתקופת המנדט.
זה ברור לכולם
אם אני זוכר טוב יש שלט קטן במקום שמספר את סיפור המבנה והתקפת האצ״ל
תודה על תגובתך. ככל שבדקתי – לא מצאתי לוח זיכרון. כזה. שבת שלום!
תבדוק עוד פעם. יש לוח זיכרון שמפרט את סיפור ההתנקשות. לדוד בר און