(חי פה) עם לוחמי חיל השריון – במרכזו של כנס שהפיקה עמותת ברק מחטיבה 188, עמד המיזם "אור כי יהל", לטיפול פסיכולוגי בלוחמי צה"ל אשר חזרו מהקרבות. בכנס עלו קולות מרגשים של מפקדים, אנשי טיפול, לוחמים ופצועים, שחילקו את סיפורם האישי והלאומי מאז 7 באוקטובר. המפגש הציף את אתגרי התקופה לצד יוזמות פורצות דרך בתחום התמיכה הנפשית והחוסן החברתי, והאיר בזרקור את המיזם "אור כי יהל" ואת השפעתו על חיילים פרטנית ועל החברה הישראלית כולה, חברה אשר נמצאת עדיין בטראומה מהמלחמה הממושכת שהחלה ב-7 באוקטובר, חברה המבקשת להשתקם ולצאת לדרך חדשה.
מיה גזית בראיון – מיזם אור כי יהל
כנס חטיבה 188 על רקע מציאות ביטחונית חדשה
אירוע הכנס של חטיבה 188, שנערך תחת הכותרת "אור כי יהל", התקיים בעיצומה של תקופה המוגדרת כנקודת מפנה עבור מדינת ישראל. הכנס איחד מפקדים, לוחמים ובני משפחותיהם סביב הצורך להעמיק את התמיכה בחוסן הנפשי של מי ששב מן הקרב או עדיין מצוי בו. מח"ט החטיבה, אל"ם מ, הדגיש את תרומתם הייחודית של לוחמי השריון לאורך המערכות האחרונות. לצד הצד הצבאי והערכי, שולבו באירוע גם קטעים מוזיקליים, ביניהם שירו של דני רובס למילותיו של יהלי גזית, "כל אדם זקוק לבית", שהעניק רובד רגשי נוסף לשיח על שייכות, ביטחון ומשפחה.
דבריו של יעקב חגואל: בין מאבק גלובלי לתקווה לאומית
יעקב חגואל, יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, העלה בכנס דברים נוקבים על משמעות האירועים שלאחר ה-7 באוקטובר, והציגם כחלק ממערכה רחבה כנגד העם היהודי כולו. לדבריו, ההתקפה על ישראל הייתה מתוכננת וממומנת היטב, והשפעתה כוונה ונראתה גם הרחק מגבולות המדינה – בקמפוסים בצפון אמריקה ובעולם. חגואל תיאר כיצד יהודים רבים ברחבי העולם חוו גל של שנאה חסר תקדים מצד אנשים שמעולם לא פגשו אותם, וכיצד תחושת הביטחון שלהם ושל כולנו התערערה. למרות זאת, הוא הדגיש את ההתלכדות הלאומית שנוצרה בישראל, וציין את אומץ ליבם של הלוחמים – כולל בנו, שעזב משפחה וילד ויצא לשדה הקרב. חגואל הוסיף נתונים משמעותיים על העלייה בתקופה האחרונה: למעלה מ-50 אלף עולים כבר הגיעו לישראל, ועוד כ-100 אלף תיקי עלייה נמצאים בתהליך. לדבריו, "החכמה היא להפוך את המשבר להזדמנות", והכנס היווה נקודה מעודדת בניסיון הלאומי לאחות את הקרעים ולבנות חוסן מחודש.
מיה גזית: מיזם הטיפול הנפשי "אור כי יהל" והצורך בהתרחבותו
את אחד הנאומים הבולטים נשאה מיה גזית, שהציגה את המיזם "אור כי יהל" ואת הישגיו עד כה. לדבריה, הצוות גייס 700 מטפלים מתנדבים, שכל אחד מהם מעניק טיפול בשווי מוערך של כ-20 אלף שקלים.
המיזם הצליח לסייע לכ-760 חיילים הסובלים מתסמינים ראשוניים של פוסט-טראומה, כשהמטרה היא לעצור את ההידרדרות עוד לפני שהופכת לנכות נפשית כרונית. גזית הדגישה כי ללא תמיכה כספית המשך פעילות המיזם יעמוד בסכנה, שכן לא ניתן להישען על התנדבות רחבת היקף לאורך שנים. היא ציינה כי טיפול בחייל שהופך לפוסט-טראומטי כרוני עלול להגיע לעלות של כ-10 מיליון שקלים לאורך חייו, מה שמחדד את החשיבות העצומה של טיפול מוקדם.
המיזם, לדבריה, הוא לא רק כלי טיפולי אלא מנגנון מציל חיים, שמטרתו להשיב לחיילים את שמחת החיים ואת היכולת לחזור לתפקוד מלא.
עדותו של רס״ן יונתן ארמוני: השיקום האישי כראי למיזם הלאומי
רס״ן יונתן ארמוני, פצוע מלחמה הנמצא בשיקום פיזי ונפשי, שיתף בכנות מרגשת את סיפורו האישי. הוא נפצע מפגיעת RPG במהלך קרבות באל-בוריג׳, ומאז מתמודד עם תהליך שיקום שמחייב עבודה יומיומית על הגוף והנפש גם יחד. ארמוני הדגיש את החשיבות הקריטית של טיפול נפשי מהיר כדי למנוע התפתחות פוסט-טראומה כרונית, וציין כי המפגש השבועי עם המטפל הפך לעוגן משמעותי עבורו. לדבריו, לא קל להיפתח ולהיחשף, אך הטיפול מאפשר לו להתמודד עם הפחדים, הכאב והאי-ודאות. הוא ציין כי שמע על מיזם "אור כי יהל" מחבריו, והם דיווחו על השפעה חיובית מיידית ומשמעותית. ארמוני תיאר כיצד הטיפול השבועי מעניק לו סדר, תחושת שליטה ומרחב בטוח לביטוי רגשותיו. לדבריו, "הפרויקט הזה משמעותי בעיקר בגלל התגובה המהירה שלו לחיילים", והוא משוכנע כי הרחבתו תעניק מענה מציל חיים ללוחמים רבים נוספים.
רועי שפושניק: המשמעות הרחבה של טיפול נפשי מהיר בישראל שלאחר המלחמה
הסיפורים שעלו בכנס מאירים בבהירות את המציאות החדשה בישראל: הצורך בטיפול נפשי מהיר, נגיש ומשמעותי הפך לאחד מעמודי התווך של המערכת האזרחית-ביטחונית. המיזם "אור כי יהל" מגלם את המגמה הזו, אך נדרש לו גיבוי כספי וציבורי כדי להמשיך ולהתרחב. המפגש בין קולות כמו חגואל, גזית וארמוני הציג תמונה רחבה על ההשלכות החברתיות, הרפואיות והלאומיות של המלחמה – ועל התקווה העומדת בבסיס היוזמות החדשות. הכנס הדגיש כי לצד האתגרים העצומים, ישראל מגלה סולידריות, תושייה ורצון עמוק לרפא את פצעיה, בצורה שמאירה על חוסנו של העם כולו.