(חי פה) – מיה גזית, פסיכולוגית קלינית, איבדה את בנה יהלי גזית, קצין בחטיבה 188 של חיל השריון, שנהרג בעזה בדצמבר 2023. מתוך האובדן האישי, הקימה מיה, מיזם טיפולי רחב היקף לחיילי השריון, שמטרתו להעניק תמיכה נפשית לחיילים המתמודדים עם השלכות הלחימה. המיזם, שנקרא "אור כי יהל", מבוסס על רוחו של יהלי ועל שיר שכתב והלחין.
מותו של יהלי בעזה וההחלטה להנציחו בפעילות חינוכית
יהלי גזית נהרג בקרב בעזה
יהלי גזית, בן 24, קצין בחטיבת השריון, נהרג מפגיעת טיל נ"ט במהלך לחימה בעזה. הוא היה אמור להשתחרר יום לפני שנהרג, לאחר שירות בקבע. יהלי נודע כתומך בחייליו, ראה אותם בגובה העיניים והיה אהוב על חבריו. מותו הותיר את משפחתו באבל עמוק, אך גם בתחושת שליחות. אימו, מיה, מספרת כי לאחר השבעה היה לה ברור שהיא חייבת לעשות משהו משמעותי לאורו.
ליהלי הייתה להקה בשם "רעש לבן", שהספיקה להוציא אלבום אחד. במהלך השבעה, החליט אחיו עידו לקחת על עצמו את ניהול הלהקה ולהמשיך את דרכו המוזיקלית. המוזיקה של יהלי, ובעיקר השיר "עוד תגיע אהבה", הפכו למוקד השראה למיזם הטיפולי שהקימה מיה, מתוך אמונה בכוחה של אהבה, קשר ותקווה.
הקמת המיזם הטיפולי – כל חייל זקוק לטיפול ללא עלות
מיזם טיפולי לחיילי השריון בשיתוף עמותת ברק – חטיבה 188
בפברואר 2024, החלה מיה בשיתוף עמותת ברק להפעיל מיזם טיפולי לחיילי השריון. המיזם מעניק טיפולים נפשיים לחיילים סדירים, כאשר עד כה טופלו 760 חיילים. מעל 750 מטפלים התנדבו להעניק טיפול ללא תשלום, רובם באזורי מגוריהם של החיילים. מיה עצמה מנהלת את המיזם, משוחחת עם כל חייל, ומוודאת שהטיפול מותאם לצרכיו.
ביום שלישי, 04/11/2025, נערך בתל אביב כנס בשם "עוד תגיע אהבה", על שם השיר שכתב יהלי. השיר, שמילותיו נכתבו והולחנו על ידי יהלי וחבריו, מעביר מסר של תקווה מתוך מצוקה. מיה מסבירה כי המיזם מבוסס על האמונה בכוחה של אהבה, אהבה לעצמי, לאחר ולעולם, ככלי טיפולי שמסייע לחיילים להתמודד עם הקשיים הנפשיים שנוצרו בעקבות הלחימה.
עליה במספר הבקשות לטיפול נפשי לחיילים
עלייה ניכרת במספר הפניות מצד חיילים
מיה מציינת כי בשבועות האחרונים נרשמה עלייה ניכרת במספר הפניות מצד חיילים. לדבריה, התקופה הקשה ביותר היא דווקא ההמתנה, כאשר החיילים פסיביים וממתינים לפעולה. גם החזרה לשגרה לאחר הלחימה אינה פשוטה ולעיתים קשה אף יותר מהלחימה עצמה. חיילים סדירים, במיוחד, זקוקים לטיפול נפשי שוטף, אך אינם מקבלים מענה מספק במסגרת הצבא.
אחת הבעיות המרכזיות שמיה מצביעה עליהן היא חוסר המענה לחיילים במצוקה נפשית, שאינה נובעת ישירות מהלחימה. חיילים שמתמודדים עם פרידה זוגית, חרדה או דיכאון, אינם מקבלים טיפול מספק במסגרת הצבאית. המיזם נועד לגשר על הפער הזה ולהעניק טיפול מקצועי, נגיש וללא עלות.
גיוס כספים להרחבת המיזם
כיום פועלת מיה לגייס כספים להרחבת המיזם, מתוך מטרה להעניק טיפול נפשי חינם לכל חייל שזקוק לכך, לא רק בעקבות המלחמה, אלא גם בשגרה. היא מדגישה את החשיבות של טיפול נגיש, במיוחד עבור צעירים שנמצאים בשלב קריטי של חייהם.
המיזם פועל בשיתוף פעולה עם עמותת ברק ויו"ר העמותה, רועי שפושניק, אותו מיה מתארת כ"מגשים חלומות". העמותה תומכת בעיקר בהיבטים הלוגיסטיים של המיזם, ומסייעת בהפעלתו מול המטפלים והחיילים. התמיכה של העמותה מאפשרת למיזם לפעול בקנה מידה רחב ולהגיע למאות חיילים.
המשפחה המתמודדת עם האובדן וההמשכיות
מיה היא אם לשני בנים, יהלי ז"ל ועידו, שהיה מ"פ בנח"ל בעת שיהלי נהרג. עידו קיבל את ההודעה על מות אחיו בזמן שהיה בעזה, ומאז עשה מאות ימי מילואים, אך לא נכנס לעזה. המשפחה מתמודדת עם האובדן תוך המשך עשייה, כאשר כל אחד מהם תורם בדרכו להנצחת יהלי ולתמיכה בחיילים.
השיר "עוד תגיע אהבה", שנכתב על ידי יהלי ומבוצע על ידי להקתו, הפך לסמל של המיזם. מיה מסבירה כי השיר מבטא את המסר המרכזי של הפרויקט, שמול הרוע והחורבן יש לשמור על תקווה, על חיבור לכוחות החיים, ועל אהבה במובנה הרחב. השיר מלווה את החיילים בטיפול, ומהווה מקור השראה לרבים.
קריאה לתרומות לצורך הרחבת הפעילות
כחלק מהמאמצים להרחיב את הפעילות, פונה מיה לציבור בבקשה לתרום למיזם. התרומות מאפשרות להעניק טיפול נפשי חינם לחיילים, להרחיב את מעגל המטפלים, ולהמשיך את הפעילות החשובה. היא מדגישה כי כל תרומה מסייעת לחיילים להתמודד עם השלכות הלחימה ולחזור לשגרה.
מסר אישי – מתוך כאב לצמיחה
מיה גזית, שגדלה בחיפה ומתגוררת כיום במשגב, מביאה את סיפורה האישי ואת הכאב הפרטי שלה, אל עשייה ציבורית רחבת היקף. היא מאמינה כי מתוך האובדן ניתן לצמוח, וכי כל חייל שמקבל טיפול הוא חלק מהנצחתו של יהלי. המיזם הוא עדות לכוחה של אהבה, של קשר ושל תקווה, גם ברגעים הקשים ביותר.
לתרומות כנסו לקישור: "אור כי יהל"
יוזמה נפלאה ומרגשת מאוד !
יהל הקדוש גיבור ישראל הי"ד
גם אחרי מותו הפיסי ממשיך להנהיג ברוחו
ולהפיץ את האור שלו בעולם…
כמה תעצומות נפש צריך כדי להפוך את הכאב הנורא על נפילתו
למיזם של נתינה ואהבה.
חיבוק ענק למשפחה ואמן שהשם יתברך ייתן לכם כוחות
להמשיך את דרכו ולהפיץ את האור של יהל בעולם.
מי ייתן שנלך באורם של הנופלים הקדושים
נחבק ונאהב אחד את השני ואת ארצנו היחידה והכאובה.
שנזכה לגילוי שכינה ויחד איתה נקום כדברי דוד המלך:
"המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד" תהילים כ' פסוק ט'