תופעה של "החפה המונית" זמנית שקיימת כבר עשרות שנים בקיץ ובסתיו המוקדם באזורים חוליים בארץ ◄ צפו
מי הם המשתזפים ומי הדביק את הכינוי?
מדובר בדג מסדרת הבטאים, דג סחוס והפעם הגיטרן.
תופעה זו ייחודית רק לגיטרנים בעיקר הצעירים, הייתה סברה שבצעירותם הם עולים על רצועת החוף, במים אפסיים (מים רדודים), כדי להתחמם וחוזרים עם הגלים הלוך ושוב.
תופעה זו נחקרת עד היום, וטרם ברורה הסיבה לכך.
אז מה שונה היום?
תשובה…הכמות!
השנה המספרים גדולים מהרגיל, מספר רב של גיטרנים צעירים, רוב הפרטים שנצפו השנה הם צעירים, באורך של כ־30 ס"מ בלבד, וכולם בגודל אחיד כמעט, מה שמרמז על דור חדש של גיטרנים שנמצא בשלבי גדילה מוקדמים.
בנוסף הפעם מדובר בגיטרן אטלנטי (Glaucotegus cemiculus), זו פעם ראשונה שתועדו מין זה במפרץ חיפה. בעבר הוא תועד ע"י אוניברסיטת חיפה באזור נחל דליה (חוף מעין צבי), כאזור אומנה למין זה וכיום נוסף מפרץ חיפה בקטגוריה זו.
אז מהו הגיטרן?
הגיטרן הוא דג סחוס ממשפחת הבטאים, שצורתו האחורית מזכירה כרישאים.
את רוב זמנו הוא מבלה על סדימנט חולי כשהוא שוכב על בטנו וזימיו מכוסים.
אז איך הוא נושם?
הגיטרן, כמו כל הבטאים, חסר מכסה זימים. במקום זאת יש לו שני שקעים מאחורי העיניים הנקראים "ספירקולום", פתחים מיוחדים שדרכם הוא שואב מים לנשימה גם כשהוא שוכב על קרקעית החול. מדובר במנגנון אבולוציוני מתוחכם שמאפשר לו לשהות במנוחה, מוסווה ומוגן, מבלי להזדקק לתנועה רציפה.
אז ממה הוא ניזון?
הגיטרנים פעילים בעיקר בלילה, אז הם יוצאים לחפש מזון, חסרי חוליות ויצורים קטנים המתחפרים בחול. הבוגרים חיים בלהקות, תחכום אבולוציוני מובהק. בהתאמה מושלמת לסביבתו החולית.
"חתול ים"?
הכינוי שדבק לבטאים הינו "חתול ים". חלקו הקדמי דומה לדג רגיל, אך זנבו ופריסת סנפיריו מזכירים חתול ים או כריש קטן. הכינוי "חתול ים" דבק בו בשל צורת זנבו ובשל הקוצים שעל גבו, שאינם ארסיים ואינם מסוכנים לאדם.
בבגרותם מגיעים הגיטרנים לאורך של עד מטר ו־15 ס"מ, והם עוברים לחיות במים עמוקים יותר. בישראל מדובר במין מוגן, כמו הכרישים ושאר דגי הסחוס.
דגים אלו מושכים תשומת לב באי החוף בגלל מספרם הגדול השנה, אולי הטענה שהם עולים בצעירותם לחוף כדי להתחמם, נכונה, על פי מעקב של מספר מצלמות קבועות לא נראה שהם עולים לתור אחר מזון, כך שתיאור "המשתזפים" מתאים.
למה הם עולים לחוף?
תופעת ההחפה מתרחשת בעשרות השנים האחרונות בעיקר בקיץ ובסתיו המוקדם, ועדיין אינה מובנת במלואה. אחת הסברות טוענת כי הגיטרנים הצעירים עולים אל המים הרדודים כדי להתחמם בשמש, בדומה לכרישים הנמשכים למים החמים ליד תחנת הכוח בחדרה, רובן המכריע נקבות הנושאות את דור העתיד בבטנן. אך עם הגיטרן המצב שונה, ועם התקררות המים ומזג האוויר הם יחדלו להגיע לחוף.
המים במי האפסיים קרים יותר מהמים העמוקים יותר וכן גם האוויר מתקרר וגם הפרטים הצעירים גדלים במעט עד בוא הדור הבא.
אז למה המיקום להחפה הוא במפרץ?
ההשערה היא שטמפרטורת המים באזור הקריות חמה יותר מאשר בבת גלים או בעתלית, ולכן מושכת את הדגים הרגישים לשינויים בטמפרטורה.
התופעה כל כך שונה השנה שוויתרנו על יום צלילה לתיעוד "די יוצא דופן".
אז ישנם תופעות יפות בחיפה שהחיים התת ימיים מתאוששים.
מטורף איזה חיות מדהימות יש לנו בחופים!!
מוטי היקר! איזו כתבה נהדרת המלווה בתמונות פשוט מרתקות ממעמקי הים
הרגשתי שאני ממש בתוך הים במהלך קריאת הכתבה!
המשך להעשיר את ידע הקוראים כהרגלייך! יישר כוח!
תודה רבה לך ירדן. ערב טוב
איזה כתבה מחכימה מלאה אהבה לטבע מוטי הישר כוח לעוד ועוד כתבות
תודה רבה לך מושיקו.
ערב טוב
מוטי כרגיל מעניין לקרוא את המידע שאתה מפרסם.
לפני שנים רבות ראיתי את תופעת ההחפה מצפון למבצר עתלית מול מושב מגדים כאשר גיטרנים זעירים נעו אל החוף וחזרה במים רדודים עד כדי היתקעות בחוף בשחייה ובעזרת הגלים.
היו מקרים שגם גיליתי על החוף גיטרנים קטנים שלא הצליחו לחזור למים, מיובשים.
בוקר טוב לך חיים
זה ממש היה כך וגם היום יש כאלו שהתקיים על החוף, בעיקר התינוקות. אתה בטח זוכר גם את גדולים מעל מטר .
תודה רבה לך ושבוע טוב.
צילומים נדירים, כתבה מעוד חינוכי, כרגיל מעניין ומלא מידע אינפורמטיבית.
מדהים כתבה מדהימה
חיה מדהימה יוצא לי לראות אותם המון לפני הכניסה למים זו התקופה שלהם.
בצלילה הם נראים ממש חצי מטר עומק בלהקות
בוקר טוב גבריאל ותודה רבה.
אכן כך יש מקומות בארץ בשישה מטר עומק שיש ריכוז של גיטרנים .