הַגִּבּוֹרָה הָאֲמִתִּית

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה רוֹאֶה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הַגִּבּוֹרָה הָאֲמִתִּית,
וְעַל כָּךְ כָּתַב:

א
הַגִּבּוֹרָה הָאֲמִתִּית:
אִשָּׁה צְנוּעָה וּדְמוּת בֵּיתִית.
אִשָּׁה אֲשֶׁר בּוֹכָה עַל בְּנָהּ
ואם אֲשֶׁר כֹּל יְגוֹנָהּ
ב
צָרוּר בְּלֵב הוֹמֶה, כּוֹאֵב,
שֶׁמִּתְיַסֵּר וְכֹה דּוֹאֵב.
תּוֹלָה מַבָּט סָדוּק, סָרוּט.
עֲנַף בֵּיתָהּ חֶלְקוֹ כָּרוּת.
ג
הַגִּבּוֹרָה הָאֲמִתִּית
לְגַמְרֵי לֹא בְּעָיָתִית.
גַּם מַבָּטָהּ לֹא מִתְחַסֵּד.
אֵינוֹ חַיָּב לְהִתְמַסֵּד.
ד
כִּי כָּל חֶפְצָהּ הוּא לְחַבֵּק.
לִקְרוֹא לִבְנָהּ:
"My son, come back"
לחלום חֲלוֹם שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם.
לְהִפָּרַע מִן הָאָשֵׁם.
ה
הַגִּבּוֹרָה הָאֲמִתִּית
כִּכְלָל אֵינָהּ לעומתית.
הָאֱמוּנָה תָּמִיד אִתָּהּ.
הִיא חֲפֵצָה שְׁלֵמוּת בֵּיתָהּ.
ו
גַּם אִם חֶבְרָה כֹּה תִּזְדַּהֵם –
יִגְבַּר קוֹלָהּ: קוֹלָהּ שֶׁל אֵם.
גַּם אִם תִּקְוָה הִנָּהּ אִטִּית –
הִיא גִּבּוֹרָה! הָאֲמִתִּית!
ז
וְעַד אֲשֶׁר גַּם הַגּוֹרָל
יָבִיא בְּשׂוֹרָה, יָרִים מוֹרָאל –
הִיא שׁוּב תִּרְאֶה בָּבַת עֵינָהּ,
וּתְחַבֵּק חָזָק אֶת בְּנָהּ.