(חי פה) – ממשלת ישראל אישרה השבוע (ראשון20/7/25) את אחת מתוכניות החיזוק הכלכליות המקיפות והמשמעותיות שנראו באזור הצפון בעשורים האחרונים, יוזמה רחבת היקף של משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף משרד האוצר, אשר תוזרם אל יישובי קו העימות והגליל.
היקפה של התוכנית, 610 מיליון ש"ח, שייועדו לשיקום הכלכלה המקומית, חיזוק התעשייה, הרחבת התעסוקה, הטמעת חדשנות מתקדמת, תמיכה ביזמים ובחברות הייטק, ושדרוג תשתיות.
מדובר בתוכנית לאומית ראשונה מסוגה מאז תחילת העימות בגבול הצפון, מהלך שמטרתו לא רק לייצב את הכלכלה האזורית אלא להצעידה קדימה בצעדי ענק.
שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, בירך על אישור התוכנית: "ממשלת ישראל אישרה מהלך כלכלי חסר תקדים שמבטא את המחויבות האמיתית של המדינה לתושבי הצפון. מדובר בהשקעה מסיבית בתשתיות, תעשייה, חדשנות ויזמות מתוך ראייה ארוכת טווח. הצפון יחזור להיות מנוע צמיחה חיוני, כזה שמחזק את העורף האזרחי ואת הכלכלה הלאומית כולה".
גם השר במשרד האוצר, זאב אלקין, הדגיש כי התוכנית מיועדת לייצר תשתית יציבה לצמיחה מתמשכת: "זו אינה תוכנית סיוע זמנית, אלא השקעה שמטרתה להפוך את הצפון לחזק יותר מכפי שהיה. נביא ליצירת מקומות עבודה איכותיים, נחזיר עסקים לפעילות, נמשוך השקעות חדשות ונחזק את המרקם החברתי והכלכלי של האזור".
עוגני התוכנית: תעשייה, תעסוקה, חדשנות
התוכנית כוללת מגוון מהלכים שנועדו לאפשר התאוששות מהירה לצד פיתוח בר קיימא:
- משיכת השקעות ושדרוג תשתיות תעשייה: סיוע בהקמת תשתיות חדשות למפעלי ייצור, מענקי פיתוח קרקע, הרחבת אזורי תעשייה והקמת מינהלות ניהול, סיוע לחברות הייטק ומרכזי חדשנות – בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים.
- חיזוק ההון האנושי ומשיכת משרות איכותיות: השקעות ביוזמות לתעסוקה בשכר גבוה, מיזמים משותפים עם התעשייה להכשרות עובדים, תמריצים לתעשיות עתירות ידע, והקמת מרכז תעסוקה אזורי חדש.
- תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים: הקמת קרן הלוואות בערבות מדינה בהיקף של כ-172 מיליון ש"ח, תמריצים ייעודיים לעסקים בצפון, תכניות סיוע לרשויות המקומיות לשיקום פעילות כלכלית, וכן הארכת מסלולי תמיכה לתעשייה.
- הטמעת טכנולוגיות והעלאת הפריון: השקעה בהטמעת אוטומציה בבתי אריזה, תמיכה במפעלי תעשייה לשיפור חדשנות ויעילות, והקמת מרכז לתעשייה מתקדמת לייעוץ וליווי לחברות יצרניות.
- פיתוח מנועי צמיחה עתידיים: הקמת תשתיות לקלאסטרים בתחומי הפודטק, הבריאות והתעשייה המתקדמת, המשך ההשקעה בהקמת המכון הלאומי לחקר המזון בקריית שמונה ויצירת גופי ניהול אזוריים.
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש, הדגיש כי התוכנית נולדה מתוך עבודת מטה מאומצת, עם חזון ברור: "אנחנו לא מסתפקים במענה קצר טווח אלא בונים תשתית של ממש לצמיחה, ייצור מתקדם, תעסוקה איכותית וחדשנות אזורית. הצפון הוא נכס אסטרטגי למדינה וזה הזמן להשקיע בו באמת".
שיתוף פעולה ממשלתי רחב
מעבר למשרדי הכלכלה והאוצר, גם משרדים נוספים נרתמו למהלך: משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (20 מיליון ש"ח), משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (10 מיליון ש"ח), המשרד להגנת הסביבה (10 מיליון ש"ח), ומשרד החקלאות וביטחון המזון. כל אלה יסייעו ביצירת מעטפת שלמה לפיתוח אזור הצפון.
התוכנית צפויה לצאת לדרך כבר בשבועות הקרובים, בכפוף להשלמת העברת התקציבים. ברקע המתיחות הביטחונית בצפון והפגיעה הקשה ביישובים הסמוכים לגבול, מדובר במהלך בעל משמעות לאומית מהמעלה הראשונה זה שאמור לשקם את מה שנהרס, אבל בעיקר לבנות עתיד טוב וחזק יותר לתושבי הצפון. ישראל משקיעה בצפון – והצפון ממריא קדימה.
בדומה לתמונה הישנה של מפרץ חיפה בראש הכתבה, כך נזכור גם את החלטת הממשלה. מהיכן התקציב? האם האוצר הקצה אותם באמצע שנת התקציב? נקווה שבתקציב 2026 תתבצע ההחלטה ובנתיים נחכה לממשלה החדשה
הצפון הידרדר ב 20 שנה האחרונות לרוב ערבי של 60%.
ממשלת ישראל , ממשלת החורבן לא מתעניינת כלל בצפון.
התקציב הוא רק על הנייר, דיבורי בחירות,
כלום לא יגיע לרווחת התושבים.
כנראה כסף ילך לתעשיה מזהמת של מקורבים כמו בזן.. שאר לחיזוק ישיבות
השאלה היא אם ישאר כסף לפעילות זו, כאשר סדר העדיפות הוא בראש ובראשונה לקנות את קולות החרדים.
לא מאמין לאף מילה שכתוב בכתבה כלום מזה לא באמת יתקיים הכל הבטחות חסרות תוכן
לפני הקורונה דברו על 17 מיליארד, אחרי הקורונה אמרו 15 אבל מזה 12 מליארד זה בכלל רכבת לקרית שמונה. עכשיו, אחרי המלחמה, אחרי ההרס – נשאר 600 מיליון.
בערך 1/4 מתקציב ההתנחלויות.