(חי פה) – מאז שנת 2020 חיים אזרחי ישראל במציאות כמעט בלתי נתפסת של חירום מתמשך. גל הקורונה, "שומר החומות", "שבת שחורה", "חרבות ברזל" וכעת המבצע "עם כלביא" מול איראן – נדמה כי אין הפוגה. בין כל ההתרחשויות הביטחוניות והבריאותיות הללו, ניצבת קבוצה אחת שנושאת את עול המשק על גבה, אך נותרת כמעט ללא מענה מהמדינה, העצמאים. אותם אנשים שבחרו להיות הבוסים של עצמם, אלו שפועלים בתחומי המשפט, הטיפול, האירועים, המסחר והשירותים, מוצאים את עצמם שוב ושוב בחזית הכלכלית ללא גב.
בעוד השכירים נהנים מהכנסה מובטחת, החזרי ביטוח לאומי וזכויות סוציאליות ברורות – העצמאים נאלצים להמציא את עצמם מחדש בכל משבר, תוך כדי מאבק ביורוקרטי על פיצוי, שמרביתו אינו מגיע כלל או שמוחזר לרשויות עם ריבית. כתבה זו מביאה את קולם של העצמאים, את תחושת הקיפוח, את מאבקם להכרה ואת המציאות הכלכלית הקשה שמתנהלת הרחק מהכותרות, אך במרכז החיים של מאות אלפי ישראלים.
החירום נמשך – והשוק לא מתאושש
חמישה משברים משמעותיים בתוך חמש שנים – זהו ההקשר שבו צריך להבין את עולמם של העצמאים. בשונה מהשכירים שמקבלים שכר קבוע, חלקו ממומן על ידי המדינה, העצמאים תלויים בהכנסות שוטפות, פגישות עם לקוחות, מכירה פיזית או שירותי טיפול, שבתקופת מלחמה פשוט מפסיקים להתקיים.
כשהמשק עובר לפעילות חירום, כולנו מתמודדים עם חרדה, אי-ודאות ופחד קיומי. אך עבור עצמאים, נוסף גם הפחד הכלכלי: איך נשלם שכירות? מה עם חשבון הבנק? איך נקנה אוכל לילדים?
פער אדיר בין שכירים לעצמאים
לשכירים יש ודאות – למורות, רופאים, שוטרים, עובדים במשרדי ממשלה ובשלטון המקומי – כמעט ולא נגרעת המשכורת. גם בעיצומה של הקורונה, כשעובדים עבדו מהבית או בחל"ת, השכר שולם – לפעמים במלואו, לפעמים חלקית – אך נשמרה מסגרת של ביטחון.
לעומת זאת, אצל העצמאים – עצירה מוחלטת של עבודה היא עצירה של הכנסה. לא רק שאין תשלום, לעיתים נגרמות הוצאות נוספות. מדינת ישראל מציעה פיצוי – אך לא עקבי, לא ברור, ולא אמין.
"המדינה עשתה עלינו קופה": עדותו של עו"ד ליאור דץ

עו"ד ליאור דץ, הפועל ממשרד א. שילה ושות', תיאר בצורה חריפה את המציאות המשפטית בה נמצאים העצמאים: "אין פיצוי. אין חוק – אין פיצוי. זה שמכנים את המצב 'מבצע' ולא 'מלחמה' זה בכוונה, כדי לא להעניק פיצוי עקיף. גם מה שניתן בעבר – נלקח חזרה. העצמאים הפכו לבנק שממנו המדינה גובה ריבית. הייתה תחושת ניצול".
לדברי דץ, גם כאשר הצליחו העצמאים לקבל מענקים, כמו בקורונה – הם חויבו להחזיר אותם. "הטענה שלנו הייתה פשוטה: תנו לנו את מה ששכיר מקבל. אנחנו הרי משלמים יותר לביטוח לאומי – אך כשצריך – לא מקבלים כלום".
"אין אירועים – אין פרנסה": סיפורה של מפיקת החתונות טלי גולן

טלי גולן, מפיקת אירועים וחתונות ותיקה, מציינת כי "התחום שלי הוא מהראשונים להיפגע". לדבריה, "בכל פעם שיש מבצע, הכל נעצר. הכלות לחוצות, האירועים מבוטלים, והרווח נעלם". עם זאת, היא בחרה לא לוותר: בזמן הקורונה פתחה עסק נוסף – שיווק מארזי שי. "היו זמנים שאנשים שלחו חבילות 'עידוד לבידוד', כך שרדנו".
כיום, גם העסק החדש פעיל, אך ההכנסות ירדו. היא מתארת כיצד למרות כל זאת לא קיבלה סיוע ממשי מהמדינה. ובכל זאת, עם אופטימיות נדירה, היא מספרת: "במהלך 'חרבות ברזל' הפקתי חתונות לחיילים בהתנדבות, ואפילו סייעתי בהצעת נישואין בבסיס. זה חלק מהנתינה שבי".
קליניקה מושבתת – ואין סיוע: מלינה, מטפלת רגשית במים

מלינה צפריר, בעלת קליניקה לטיפול רגשי במים, מתארת את כאב ההשבתה. "אני לא יכולה לטפל – הבריכה סגורה. בספטמבר-אוקטובר כבר נפגעתי, וכעת שוב. אין פיצוי, אין התייחסות, אין הכרה".
לדבריה, הציבור נוטה לתמוך בעסקים מוחשיים – מזון, קמעונאות – אך "טיפול רגשי לא נתפס כחיוני, למרות שהוא אולי הכלי החשוב ביותר במצבים של חרדה, סטרס ודיכאון. המחקרים מוכיחים את זה – אבל המדינה מתעלמת".

ענת אשכנזי: אני לא יודעת האם הייתי מחזיקה מעמד ללא העבודה של בעלי כשכיר
ענת אשכנזי, מנטורית רוחנית ומטפלת בטראומות וחרדות, מדגישה כי בחמש השנים האחרונות נגרמו פגיעות קשות לעסקים עצמאיים בכל אירוע חירום – מהקורונה ועד מבצע "עם כלביא". על אף שהצרכים לטיפול רגשי, זוגי וחרדות רק מתעצמים בצל הסגרים, האיומים והאזעקות, רבים מוותרים על עצמם מסיבות כלכליות: "אנשים נאלצים לבחור בין פרנסה, אוכל, תשלום משכנתא ודאגה לילדים ונכדים – לטיפול רגשי, שבעיני רבים נתפס כמותרות", היא מסבירה.
אשכנזי מוסיפה כי גם כשהיא מציעה מפגשים בזום, המטופלים מעדיפים טיפול פנים אל פנים – אותו פורמט שמקנה תחושת קירבה ובטחון, אך לא מתאפשר בימי פינוי ובסגר. במתקפת איראן האחרונה, החשש לנסוע ברחובות ולהישאר מחוץ לבית, לצד הצורך להשגיח על משפחה, הקשה עוד יותר על הגעה למפגשים פרונטליים.
בעקבות המצב העגום ונוכח בירוקרטיה מורכבת, אשכנזי בחרה שלא לבקש החזרים מהמדינה, ונעזרת כיום במשכורת של בעלה, שעובד כשכיר. "אם הייתי עצמאית בלעדית", היא מצהירה, "לא בטוחה שהייתי שורדת כלכלית בימים אלה".
"אם אין אני לי – מי לי": דנה גור ארי, מספרת על ג'ינגול בלתי נגמר
דנה גור ארי, בעלת חברת אסטרטגיית תוכן לעסקים BDyuk, אמא לשלושה (כולל תינוקת), מנהלת עסק שקרס כמעט לחלוטין בקורונה – וכעת שוב נאבק לשרוד. "כל הלקוחות נעלמו תוך שלושה ימים, עבדתי לילות. עכשיו, במבצע הנוכחי – אין לימודים, הילדים בזום, אני מנסה לעבוד בלילה, עם תינוקת על הידיים. זה מטורף".
היא מספרת שקיבלה פיצוי מהמדינה – אך מדובר בתקופות קצרות בלבד. "הכל זמני, נקודתי, לא נותן שום ביטחון. אני נלחמת – אבל זו מלחמה יומיומית".
רחוב הרצל סגור – השכירויות ממשיכות: סיפורה של אורית אביטל סוויסה

אורית אביטל סוויסה, בעלת חנות בגדים ברחוב הרצל בחיפה, נאלצה לסגור את החנות מאז שהתחיל המבצע "עם כלביא" מול איראן. אך השכירות, הארנונה וכל ההוצאות הקבועות ממשיכות. "בקורונה עוד קיבלנו פיצוי. היום – אין מושג מה יהיה. הציבור יכול לעזור – שיבוא לקנות פיזית, לא באינטרנט. אבל המדינה, שותקת!".
לדבריה, היא רכשה מלאי לקיץ ולחגיגות סוף שנה – אך כעת אין מי שיקנה. "הפסדתי מראש. מי יפצה אותי?"
עצמאות עולה ביוקר: ההמלצות של דן קריסטל

דן קריסטל, יועץ ניהולי וארגוני והבעלים של Cristal Clear, מזהיר: "זה לא ייגמר כאן. מי שלא ייערך מראש למשבר הבא – יקרוס". לדבריו, אנחנו חיים בעידן של 'חירום תמידי' ועסק עצמאי שלא יפתח חוסן תפעולי וכלכלי – פשוט לא יחזיק מעמד." דן מציע שלושה כלים:
- שמור על קשר אנושי – צור קשר עם לקוחות וספקים לא רק כעסק, אלא כבן אדם. זה לא רק 'מכירה' – זו מערכת יחסים.
- חזק את הנוכחות הדיגיטלית שלך – פרסם תכנים מקצועיים שנותנים ערך, גם אם אתה לא מוכר כרגע. השוק זוכר מי היה שם בשעת משבר.
- הצע שירות מותאם למציאות – אם אתה עורך דין, תן הרצאה בזום על זכויות בזמן פינוי. אם את מדריכת הורים – העבירי וובינר על התמודדות עם חרדה במקלט. בתשלום, גם אם סמלי – כדי לא לוותר על הערך שלך.
המדינה מתנערת – והעצמאים זועקים
המכנה המשותף לכל העדויות בכתבה הזו הוא ברור: תחושת נטישה. המדינה מציבה את העצמאים בקו הראשון של הכלכלה, אך בקו האחרון של הפיצוי. כאשר פוקד משבר – העצמאי הוא הראשון להיפגע, האחרון לקבל מענה.
שורת מחאות שהתקיימו מאז הקורונה – ניסיונות חקיקה, פניות לבג"ץ, יוזמות פרטיות – לא הצליחו לשנות את המציאות. גם כאשר המדינה העניקה סיוע – הוא ניתן באיחור, בביורוקרטיה מכבידה ולעיתים עם דרישת החזר מאוחרת, בתוספת ריבית.
הציבור יכול לשנות – אבל המדינה חייבת לפעול
חלק מהמרואיינים קראו לציבור להגיע ולקנות בעסקים הקטנים, "לא להזמין מחו"ל, אלא מהחנות של השכנה". יש בכך מסר חזק של סולידריות, אך זה לא מספיק. הפתרון חייב להגיע מהמדינה: הכרה בעובדה שעסק עצמאי הוא כמו עובד שכיר – ויש להעניק לו את אותם תנאים בעת משבר. יצירת מנגנון קבוע לפיצוי מהיר ואפקטיבי בעת חירום, הכללת העצמאים תחת הגנות ביטוח לאומי ואולי חשוב מכל – שינוי השיח הציבורי שממשיך להציג עצמאים כבחירה חופשית עם יתרונות בלבד.
החיים אינם בחירה חופשית. והעצמאות – עולה ביוקר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: אני מגבש פתרונות על מנת להחזיר פעילות עסקית
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת אמר: "סיימתי סבב שיחות עם ראשי המגזר העסקי, דובי אמיתי, יו”ר נשיאות המגזר העסקי, ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר ורועי כהן, נשיא ארגון לה”ב, ביום שלישי, 17/06/2025, במהלך השיחות עלו שורה של אתגרים שמולם ניצבים כעת המגזר העסקי והמשק כולו: מחסור בעובדים, עיכובים באישורי עבודה חיוניים, אתגריים לוגיסטיות, עסקים שנסגרו ונמצאים במצוקה אמיתית ועוד. אנחנו מגבשים יחד מפת פתרונות משותפת, שאותה אציג כבר בימים הקרובים בדיונים עם משרד האוצר ופיקוד העורף במטרה להחזיר את הפעילות העסקית בהדרגה, ובהתאם למצב הביטחוני. המשק הישראלי חזק אבל זקוק לוודאות, לגיבוי ולתנאים שיאפשרו לו להמשיך לפעול גם בעת חירום". משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול להבטיח את הרציפות התפקודית של הכלכלה והתעשייה הישראלית".
העירייה: אנחנו ממשיכים לפעול בכל הכלים שבידינו כדי להקל על העצמאים
מהעירייה נמסר בתגובה כי היא מודעת למצבם של בעלי העסקים בעיר, שנפגעו קשות בימים האחרונים. "אנחנו קשובים למצוקות, מכירים את הקושי הכלכלי ומלווים את העסקים ככל שניתן, אך חשוב להבהיר כי הרשויות המקומיות כפופות להנחיות המדינה ואינן מוסמכות להעניק הנחות או פטורים מארנונה או מתשלומי חובה אחרים, ללא אישור מפורש ממשרד הפנים. בתוך כך, ממשיכה עיריית חיפה לפעול בכל הכלים שבידיה כדי להקל. מיד עם פרוץ האירועים האחרונים, ניתנה הנחיה להימנע מפתיחת הליכי גבייה מנהליים לעסקים שנפגעו. האגפים הרלוונטיים עושים כל מאמץ להקל על בעלי העסקים, מתוך הבנה למצב בשטח. עיריית חיפה תמשיך לעמוד לצד בעלי העסקים וללוות אותם ככל שמתיר החוק, באחריות, ברגישות ובמסירות".
משרד האוצר: המשרד יידע לתת את המעטפת הכלכלית לעסקים ולעובדים ברחבי הארץ
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מדינת ישראל מצויה עדיין בימים הראשונים של האירוע.
"משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בחזרה לשגרת הפעילות הכלכלית בכל מקום בו הדבר מתאפשר בצורה אחראית. כידוע, ההנחיות הבטחוניות על פעילותו של המשק מתקבלות בפיקוד העורף וברשות לחירום לאומית (רח"ל) ומתעדכנות בצורה מסודרת בהתאם להתפתחויות. כפי שנעשה בעבר באירועים קודמים וככל שידרש, המשרד ידע לתת את המעטפת הכלכלית לעסקים ולעובדים ברחבי הארץ".
מדינת ישראל לא אוהבת עצמאים. אנשים שהם אדונים לעצמם מסוכנים לכל משטר ריכוזי ודיקטטורי. מעדיפים אותנו שכירים צייתנים עם מנטליות של שפוט.
ולמגיב אייל מלקק המגפיים שלא יודע מהחיים שלו:
לעצמאים יש אפס תנאים סוציאליים, לא ימי חופש, לא מחלה, לא הבראה, לא פיצויים ולא אבטלה. כשעצמאי לא יכול לעבוד, שקל לא נכנס. עצמאים הם אלה שמחזיקים את המשק אבל ביום פקודה אף אחד לא מחזיק אותם.
נשמע מוכר….? על אותו משקלשל הקשקוש שכתבת, חראדי שלא מתגייס יכול להגיד לחילוני: "אתה עובד ומתפרנס ולי אין כלום, אז אתה יכול לספוג כמה ימי מילואים בשנה… לי אין כלום"
יש פה המון המון צביעות. חצי מהמשק זה שכירים סביב שכר מינימום.
בזמן שהשכר הממוצע בקרב עצמאים גבוה בהרבה, בד"כ נע בין 10-15% יותר לעצמאים קטנים ופער השכר יכול להיות גם מעל 20% יותר לתחומי טכנאים הנדסה וייעוץ.
בפערי השכר האלו, מצופה שהם גם יחסכו ליום סגריר. לא רק יפציצו ברכבי פאר עם לוגו של העסק. לשמוע מבעלי חנויות עם פדיון של עשרות ומאות אלפי ש' בחודש ושכר 2-3 פעמים השכר הממוצע במשק שהם "סובלים נורא" זה באמת מצער, גם לשכירים קיצצו 3.5% בשכר כלומר לקחו כמה מאות שקלים למי שמרויח שכר מינימום ועד אלפי שקלים לדרג גבוה.
המדינה כמובן חייבת לעזור אבל קחו בפרופורציה שזו עזרה לעשירונים העליונים במדינה.
יש גם מאות אלפי עובדים שכירים בדרגות שכר נמוכות שנפגעו ולהם אין קרנות פיצויים.