בצומת הרחובות הרצל וביאליק שוכן בניין מסחרי בסגנון הבינלאומי, המוכר היטב בזכות בית המרקחת המיתולוגי ״מירוני״ הפועל בו מזה כ-50 שנה (הרצל 29), פרי תכנונם של שני אדריכלים חיפאיים.
קיצור תולדות
זהו מתחם הכולל מספר מבנים שהוקמו על חלקה תחומה ע״י הרחובות הרצל, ביאליק, החלוץ ושפירא. הוא ניבנה ע״י ועד הדר הכרמל ע״מ לשמש לו מקור הכנסה לפעולותיו השוטפות. לאור מאורעות תרפ״ט שפגעו במסחר היהודי בעיר התחתית, ועד הדר הכרמל החליט להקים את המרכז המסחרי החדש, מחוץ לאזור השליטה הערבית. צעד זה היה לקח מן המאורעות וגם צעד שנועד לחזק כלכלית את שכונת הדרר הכרמל. אבן הפינה למתחם הונחה ב-1932, על קרקע שנחכרה ע״י הועד מידי הקרן הקיימת.
תכנון המתחם הוחל ע״י האדריכל א. ברוולד, אך עם פטירתו הפתאומית בשנת 1930, את השלמת התכנון והבנייה ביצע האדריכל ליאון ואמוש. הבניין מהווה דוגמא לשיתוף פעולה בין שני האדריכלים הללו.
המרכז המסחרי החדש
הבניין, המעוצב בצורת האות "ח", מתפרס על פני הרחובות הרצל, ביאליק והחלוץ. צד המתחם הפונה לרחוב שפירא, נותר פתוח ויוצר מרחב פנימי רחב ידיים, שבעבר שימש כשוק פתוח שוקק חיים. בחצר זו גם הוקם מבנה השירותים הציבוריים, הבניין הראשון מסוגו בשכונת הדר הצעירה, צעד חלוצי ללא ספק.
קומת הקרקע של המבנה יועדה למחסנים וחנויות, ואילו שתי הקומות העליונות אוכלסו ע״י חנויות ומשרדים. במשך תקופה מסוימת אף פעל במקום מלון "שרון". כדי לאפשר גישה נוחה, שלושה מעברים להולכי רגל עוברים דרך קומת הקרקע ומקשרים בין הרחובות הסובבים לבין החצר הפנימית. החלק של הבניין הנמתח לאורך רחוב ביאליק מתאפיין בבנייה מדורגת, מותאמת לשיפוע הרחוב.
גופי הבניין בנקודות המפגש עם הרחובות הרצל והחלוץ מתעגלים בעדינות, תוך שהם מחקים את קווי הצמתים. המרפסות המעוגלות בקומות העליונות באזורים אלו מדגישות את החשיבות העצובית שיוחסה לפינות אלו. חלונות הבניין ערוכים בפסים אופקיים המודגשים על ידי קרניזים נמשכים. כלל האלמנטים העיצוביים הללו הם סממנים מובהקים של הסגנון הבינלאומי המוכר. אולם, בניגוד למבני אבן בסגנון זה, המאפיינים את חיפה, בניין זה בולט בגימור טיח חלק המקרב אותו לבנייני ״העיר הלבנה״ של תל אביב.
אדריכל אלכסמדר ברוולד
אלכסנדר ברוולד (1877-1930) הוזכר רבות בהקשר לסיפורי הבניינים בחיפה שפרסמנו במדור זה, כפי שמעידים הקישורים דלהלן.
נזכיר כאן שהוא יליד ברלין וקיבל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג (היום פרוור של ברלין). עבודותיו הראשונות בגרמניה כללו בתי מגורים, בתי כנסת ומבני ציבור, והן אופיינו בסגנון יוגנדשטיל (אר-נובו גרמני) ובחיפוש אחר סגנון יהודי-גרמני.
ב-1910 הוזמן ע״י חברת ״עזרה״ לתכנן את הבניין שעתיד להקרא הטכניקום, לימים הטכניון. עלה לא״י ב-1912 והתיישב בחיפה. בשנים 1912-25 ניהל את בניית בניין הטכניון שהוא ללא ספק הפרויקט המזוהה ביותר עמו ואף החשוב ביותר שתכנן בא״י. הבניין מגלם את חזונו לסגנון ארץ-ישראלי חדש, המשלב אדריכלות אירופית קלאסית עם מוטיבים מזרחיים כגון קשתות מחודדות, עיטורים גיאומטריים ושימוש באבן מקומית.
בניין ביה״ס הריאלי בחיפה, אף הוא פרי תכנונו של ברוולד, עוצב באותו סגנון אקלקטי, המלקט מוטיבים מזרחיים ומשלבם עם עקרונות אדריכלים אירופאיים. בניין חיפאי נוסף בתכנונו (1925) הוא סניף בנק אנגלו-פלסטינה (לימים בנק לאומי), בעל אותם מאפיינים אקלקטיים.
א. ברוולד לימד בפקולטה לארכיטקטורה והיה לדיקן הראשון שלה.
אדריכל ליאון ואמוש
ליאון ואמוש (1895- 1970) נולד בבודפשט, בירת הונגריה, למד בה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה. בסיום לימודיו הוסמך כמהנדס, אדריכל וכשמאי. עם עלייתו לא״י ב-1920, מונה למהנדס ראשי לצפון מטעם ההנהלה הציונית (קודמתה של הסוכנות היהודית). במסגרת תפקיד זה, תכנן רבות ביישובים החקלאיים בצפון, בין היתר, רפתות וחדרי אוכל בקיבוצים, ומבני מוסדות במושבים ובמושבות. הרפת הראשונה בקיבוץ גן שמואל תוכננה על ידו.
ואמוש נחשב לאחד מחלוצי הבנייה בבטון מזוין בארץ. ממכתביו והדו"חות ששלח על עבודותיו ברחבי הארץ, מתברר כי ערך ניסיונות בהרכב הבטון ובאופן יציקתו עד שהגיע לנוסחה הנכונה. ב-1929 פתח משרד עצמאי בחיפה. עסק בתכנן בתי מגורים ומבנים אחרים, אם לבדו ואם בשותפות עם אדריכלים אחרים, כגון א. ברוולד, אליעזר דונת (אדריכל וצייר, יליד הונגריה, 1902-1969) ובנימין אוראל (״האדריכל ללא דיפלומה״, 1889-1968).
עם המבנים שתכנן בחיפה (או היה שותף בתכנונם) נימנים: מעון העולים בבת גלים, בניין מגורים ומסחר ברח׳ הרצל 15 וכמובן בניין המרכז המסחרי החדש בהדר. עבודותיו, במיוחד אלו המאוחרות יותר, משתלבות ברוח הסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס) שהיה נפוץ בארץ בשנות ה-30 וה-40. הסגנון מאופיין בקווים נקיים, פסים אופקיים של חלונות, מרפסות מעוגלות ושימוש בטיח חלק. נודה מראש לקוראים אשר יוכלו להוסיף מידע באשר למבנים נוספים שתוכננו ע״י ל. ואמוש בחיפה.
סוף דבר
בניין המרכז המסחרי החדש, הוא מבנה אייקוני בסגנון הבינלאומי שתול בצומת מרכזית ברחוב הרצל. הפרויקט, שיזם ועד הדר הכרמל ב-1932, נועד לחזק כלכלית את השכונה לאחר מאורעות תרפ"ט. כיום, בקומת הקרקע עדיין פועלות חנויות שונות, ובהן גם בית המרקחת המיתולוגי "מירוני", המהווה עוגן ותזכורת לעבר. אולם, הקומות העליונות מאוכלסות חלקית בלבד, וסוג הפעילות בהן נותר מעורפל. השוק הפנימי, פעם לב ליבו הפועם של המתחם, נעלם מזמן, וההזנחה ניכרת לצערנו בכל פינה בחצר הפנימית.
קוראים יקרים
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
בשנות ה70 מירוני קנה את בית המרקחת מהיורשים של צבי רפופורט, שהקים את בית מרקחת רפופורט וגם היה בעלים של שתי הקומות מעל בית המקרחת והתגורר בקומה העליונה במבנה.
תודה על המידע המעניין, שבת שלום!
בית מרקחת מירוני נוסד ב-1929
תודה על המידע.
שלום. אני ילידת חיפה בשנת 1943. אני קוראת בשקיקה את מאמריך, ושמחה לדעת דברים חדשים על העיר שאני כל כך אוהבת. תודה
תודה על תגובתך, מילותיך שמחו אותי מאוד, שבוע טוב!
זר נוסף לאגרטל התודות של האדריכל, ד״ר דוד בר און, הפעם הודות ל״מרכז המסחרי החדש״. ודאי רבים זוכרים כי למרכז הזה קשר לעולם העיתונות המקומית בחיפה, הלא הוא העיתון המקומי ״כלבו״. המערכת שלו שכנה בחזית לכיוון רחוב החלוץ, מעל חנית ״קלוז׳ני״. הקימוהו שלמה תל ז״ל ותד אינס, יבלא״א. הצטרף אליהם מוטקה לבנון ז״ל.
תודה רבה, אורי, על הפרגון ועל המידע החשוב הנוסף, שבת שלום!
באמת מעורר זכרונות ונוסטלגיה.
איפה לב הדר הכרמל בדיוק?
ואיפה הבית הגדול ושידורי צרפת החופשית?
תודה על תגובתך. אם תדפדף באתר, תמצא כתבות על הבניינים שהזכרת, כולל כתובותיהם. שבת שלום!
המחווה היפה והנפלאה לעיר. מעורר קנאה בלב תלאביבי כמוני
תודה,, כתבה מעניינת ביותר
תודה רבה על הפרגון, שבת שלום!
יש להזכיר כי ואמוש עבד מספר שנים כשותף עם פיליפ ביהאם, ולשניהם יצירות יפות מאד ברחוב מסדה, למשל במספר 42. לואמוש היתה חיבה יתרה ליצירת חזיתות בחצי מעגל ומרפסות בהטיה מכוונת מקווי הבנין ולא במקביל / בניצב לו. יצירה יפה מאד של ואמוש נמצאת בנביאים 15, בית יוסף דיין, דוגמא נהדרת לשילוב הבינלאומי בסגנון המקומי בגמר אבן. כדאי לראות.
תיקון# הרצל 15 לא הנביאים.
תודה רבה על תגובתך, הבניינים שהצעת נמצאים ברשימתי. שבת שלום!
כיליד חיפה אני מחכה כל פעם בשקיקה לכתבות שלך….
תודה רבה, שימחתני, שבת שלום!
תודה! אני מופתעת – לא ידעתי שזהו המרכז המסחרי הראשון בחיפה (חשבתי שזה היה בית הקרנות, וטעיתי…). אשמח לקבל כתבות נוספות בנושא זה.