מורות וגננות בחיפה והקריות יוצאות למאבק: "שביתה איטלקית" נגד קיצוץ השכר

(חי פה) – סערה בקרב ציבור עובדות ההוראה: אלפי מורות וגננות זועמות על קיצוץ של 3.3% משכרן בעקבות "חוק ההתייעלות הכלכלית", והחליטו להיאבק.

ב-04/05/2025 מתוכננת "שביתה איטלקית", במסגרתה יכריזו המורות והגננות על מחלה – ובכך ישביתו בפועל את מוסדות החינוך. מדובר במאבק חסר תקדים שמובילות העובדות עצמן, ללא הנהגה רשמית, בתגובה לפגיעה נוספת בפרנסתן. המחאה מאורגנת ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ, והיא משקפת לא רק מאבק על תנאי שכר – אלא קריאה לעצמאות, כבוד והכרה.

החלטה תקדימית: שביתה איטלקית של מורות וגננות תחל ביום ראשון

בשבת הקרובה, 3/5/25, צפויה להתממש פעולה חריגה מצד ציבור המורות והגננות: במקום להגיע לעבודה ביום ראשון, הן יודיעו במוצאי השבת שהן חולות – ובכך ישבשו את פתיחת מוסדות החינוך.

מטרת המהלך היא אחת: להעביר מסר חד וברור למקבלי ההחלטות – עובדות ההוראה לא יהיו עוד "הפרה החולבת" של המדינה, שמשלמת בזמן מלחמה ולא מקבלת דבר בזמן שגרה. הפעם, הן החליטו ליזום ולבצע את המחאה בעצמן, בלי לחכות לאיגודים היציגים.

קיצוץ פתאומי במשכורת: מורות וגמלאות נדהמות מגובה החיוב

אתמול, יום חמישי, 01/05/2025 גילו מורות וגננות כי ממשכורתן נוכו מאות שקלים. החיוב – 3.3% מהשכר החודשי – הוסבר כתרומה למימון שכר אנשי המילואים ושיקום הדרום בעקבות הלחימה. עבור המורות והגננות, מדובר בסכום של בין 300 ל-800 ש"ח, ובמקרים של בני זוג במערכת ההוראה – כאלף שקלים שנעלמו בבת אחת. הפגיעה בשכר הייתה קשה, אך התחושה של חוסר צדק, אי-שוויון והדרה הציתה את הלהבות.

הכעס גואה: החרגה של מגזרים אחרים מקוממת את המורות

המורות והגננות מסבירות כי מה שחידד את תחושת הפגיעה והאפליה הייתה הידיעה שעובדי הוראה חרדים פטורים מהקיצוץ (מורים, שעובדים בתלמודי תורה חרדיים, פטורים מהתשלום), בניגוד לעמיתיהם המערכת החינוך הממלכתית.

יתרה מכך, ועדים חזקים בגופים אחרים – כמו חברת חשמל, רפאל ועובדי הנמלים – הצליחו לדאוג להחרגת עובדיהם מהקיצוץ במשכורתם. לעומתם, ציבור המורות והגננות נותר ללא הגנה אפקטיבית. הקול הזועם שעלה מהשטח היה חד: "אם אנחנו משלמות – כולן ישלמו. לא ייתכן פטור סלקטיבי על בסיס מגזרי או עוצמה פוליטית."

ברשתות החברתיות: מכעס לשלב של התארגנות ומרד

תחילה היו אלה קריאות בודדות בקבוצות פייסבוק וואטסאפ. מורות זעמו, הביעו תסכול – ואז התחילו להציע פתרונות. הרעיון של שביתה איטלקית צבר תאוצה במהירות. קבוצות ייעודיות הוקמו, ובהן תיאמו המורות והגננות את פעולתן. ההחלטה הייתה פשוטה ומעשית: לאפשר לכל אחת לפעול באופן עצמאי, מבלי להזדקק לאישור רשמי מהארגונים. כולן תכרזנה על מחלה – וביחד ישתקו את המערכת.

מקום ההנהגה נעדר: איפה יו"ר הסתדרות המורים?

לא מעט מורות תהו – ובקול – איפה ההסתדרות ואיפה ההנהגה שלהן. יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, נתפסת כמי שכפתה על עצמה שתיקה בשל הסכם קודם עם האוצר, לפיו לא תשבית את מערכת החינוך. תחושת הנטישה בקרב השטח חזקה. "אנחנו משלמות כל חודש דמי חבר – 60 ש"ח – אבל כשפוגעים בנו באמת, אין מי שילחם בשבילנו", כתבה מורה חיפאית באחת הקבוצות. הרשתות החברתיות התמלאו בזעם, אכזבה – והחלטה לא לחכות עוד.

התגובה של יפה בן דוד לא איחרה לבוא

התגובה של הסתדרות המורים והעומדת בראשה לא איחרה לבוא. ביום ו' בבוקר הודיעה הסתדרות המורים על שיבושים במערכת החינוך החל מיום ראשון בבוקר.

"אין לי 500 ש"ח מיותרים": הפגיעה הכלכלית במורות מוחשית וקשה

עבור רבות מהמורות והגננות, המשכורת החודשית ממילא נמוכה ביחס למקצועות אחרים בשירות הציבורי. רבות מהן נאלצות לעבוד בעבודה שנייה, ולעיתים גם שלישית, כדי להתקיים בכבוד. קיצוץ נוסף – בלי כל פיצוי או הדברות – הוא פגיעה אנושה.

"אני אם חד הורית, כל שקל חשוב לי. מה אני אמורה לעשות עכשיו?", שואלת מורה מאזור חיפה. רבות מדווחות על מצוקה אמיתית – לא סמלית, לא מופשטת – אלא כזו שמונעת מהן לרכוש אוכל, לשלם שכירות, לשמור על יציבות כלכלית בסיסית.

אובדן ימי הבראה ותגמולים – תהליך מתמשך של שחיקה

הקיצוץ האחרון אינו מקרה בודד. כבר בקיץ הקודם איבדו המורות יום הבראה אחד. בקיץ הקרוב – הן עתידות לאבד שניים. תגמולים אחרים הופחתו גם הם במהלך השנה. התחושה בקרב העובדות היא שמדובר במדיניות עקבית של שחיקה: פחות כסף, פחות הערכה, פחות גיבוי – ויותר ציפיות. העובדה שמדובר במקצוע נשי ברובו מגבירה את התחושה שמדובר באפליה מגדרית לכל דבר.

המורה המודרנית: גם מורה, גם לוחמת, גם שק חבטות

אחת הטענות החוזרות ונשנות בקרב המורות היא שאף אחד לא באמת מגן עליהן. הן מצופות ללמד, ללוות, לחנך, לפתור בעיות רגשיות של תלמידים – ולעשות זאת מתוך תחושת שליחות. אך כאשר המדינה צריכה כסף – הן הראשונות להיפגע. "הציבור משבח מילואימניקים – ובצדק – אבל למה מורה שמרוויחה 7,000 ש"ח נטו צריכה לממן את זה, בזמן שעובד בהייטק מרוויח פי שלושה ולא משלם שקל?", שואלת מורה מקריית ביאליק.

ההורים בעין הסערה: האם יבחרו לתמוך או להילחם?

להורים תפקיד מפתח בהתפתחות המחאה. ביום ראשון הקרוב, כשהגנים והכיתות יישארו סגורים, דווקא ההורים ייאלצו למצוא פתרון לילדיהם. האם יבחרו לתמוך בעובדות ההוראה ולתת להן גב ציבורי, או שיטיחו בהן את האשמה? זו שאלה שתקבע את הכיוון של המאבק. ככל שהמורות והגננות ירגישו שיש להן תמיכה מהשטח – כך יגדל הסיכוי להצלחה.

פקידי האוצר מזהירים: לא יהיה תשלום עבור ימי מחלה כוזבים – אבל המורות נחושות

במשרד האוצר לא נותרו אדישים. הודעות ראשוניות שפורסמו לקראת סוף השבוע הזהירו כי לא ישולמו ימי מחלה לעובדות הוראה שיספקו אישורי מחלה כוזבים. אך המורות לא נבהלו. ההיפך – האיום התקבל כאישור שהמחאה מצליחה. "הם מפחדים. סימן שאנחנו בדרך הנכונה", כתבה אחת המורות בקבוצה ייעודית.

לא רק מאבק כלכלי: קריאה לתחושת ערך, כבוד והוקרה

מאחורי השביתה הקרבה עומדת לא רק דרישה לבטל את הקיצוץ – אלא צורך עמוק יותר: הכרה.

הכרה בכך שמורות אינן שק חבטות, שאי אפשר לפגוע בהן פעם אחר פעם ולצפות לשתיקה. זו קריאה לשוויון אמיתי – מגזרי, מגדרי, כלכלי ומוסרי. העובדה שהמאבק החל ב-01/05 – יום הפועלים – לא נעלמה מעיני המשתתפות. יש בזה סמליות עמוקה: נשים עובדות, שמובילות את אחת המערכות החשובות במדינה – החינוך – דורשות יחס הוגן.

האם המורות יוכלו לנצח לבד? האתגר עוד לפניהן

ההתארגנות הנוכחית בעלת משמעות, אך גם שברירית. ללא גיבוי של גוף יציג, ללא תקציב וללא אמצעי לחץ פורמליים – השאלה היא האם ציבור הגננות והמורות יוכל להחזיק בשביתה לאורך זמן. מצד שני, כוחה של סולידריות נשית, של שיתוף פעולה הדוק בין אלפי מורות – הוא כוח שלא ניתן להמעיט בערכו. השאלה היא מי ימצמץ ראשון – האוצר או המורות.

תגובת משרד האוצר תצורף לכתבה כשתתקבל.