(חי פה) – ביום חמישי האחרון, 17/04/2025, התרחשה תאונת רכבל קשה סמוך לעיר נאפולי באיטליה, שגבתה את חייה של צעירה ישראלית בת 25, ג'נאן סלימאן. התאונה הקטלנית, שבה נהרגו גם ארבעה נוסעים נוספים ונפצע קשה אחיה של ג'נאן. התאונה העלתה מחדש את השאלה האם רכבל הוא אמצעי תחבורה בטוח.
קרון רכבל התנתק ממקומו ונפל
הקרון התרסק מגובה של 30 מטרים בתאונה הקטלנית שהתרחשה ביום חמישי האחרון, קרון רכבל התנתק ממקומו ונפל מגובה של 30 מטרים. בקרון היו חמישה נוסעים, בהם האחים ג'נאן ותאבת סלימאן. ג'נאן נהרגה במקום, ואחיה נפצע קשה מאוד. שלושת הנוסעים האחרים נהרגו גם הם. נסיבות התאונה עדיין נחקרות, אך העובדה שמדובר בהתנתקות של קרון מרכבל מעלה שאלות קשות לגבי תחזוקה, בטיחות ורגולציה.
תגובות סותרות ברשתות החברתיות
מותה של ג'נאן סלימאן, רוקחת צעירה מנווה שאנן שבחיפה, עורר תגובות רבות ברשתות החברתיות. לצד ביטויי צער וכאב על מותה הטרגי של צעירה אהובה, הופיעו גם תגובות פוגעניות, לעיתים גזעניות, מצד מגיבים שטענו שהיו ערבים ששמחו ביום פרוץ מלחמת חרבות ברזל. תגובות אלו עוררו סערה, במיוחד על רקע עדויות של מכריה של ג'נאן, שתיארו אותה כאישה נדיבה ומסבירת פנים.
תאונה דומה באיטליה: מקרה בירן משנת 2019
התאונה הנוכחית מחזירה את הזיכרון הכואב של תאונת הרכבל במאי 2019 בצפון איטליה, שבה נהרגו 14 בני אדם, בהם חמישה בני משפחה ישראלית אחת – משפחת בירן. בתאונה ההיא נספו זוג הורים, ילדם בן השנתיים וסביו. בנם הקטן של בני הזוג, איתן, שרד את התאונה אך הפך למוקד מאבק משפחתי מתוקשר בשאלת משמורתו. הדמיון בין שתי התאונות העלה אצל רבים את התהייה לגבי בטיחותם של מתקני הרכבל באיטליה.
האם רכבל הוא כלי תחבורה בטוח?
האירועים הטראגיים באיטליה אינם מנותקים מהקשר רחב יותר. הם מעלים שאלות נוקבות לגבי השימוש ברכבלים ככלי תחבורה ציבורי או תיירותי. האם מדובר באמצעי תחבורה בטוח, או שמא עלינו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו עולים לקרון תלוי באוויר? פנינו להנהלת הרכבל והרכבלית ולמשרד התחבורה בישראל כדי להבין מה נעשה על מנת לשמור על בטיחות הנוסעים.
יש לציין, שרכבל הוא מערכת פשוטה מצד אחד, קרונות הנעים ממקום למקום, אך לצד זה מדובר גם בכלי תחבורה פגיע מאוד ורגיש. אם בוחנים רכבלים בעולם מגלים שמרביתם פועלים לאורך עשרות שנים ללא כל תקלה, אבל כשיש תאונות הן על פי רוב קטלניות. הסיבה ברורה: כשתא מתנתק מהכבל וצונח לקרקע, הסיכוי של מי שחוטף את המכה לאחר הנפילה לשרוד הוא לא גבוה. לכן תחזוקה נכונה והשבתת הרכבל במזג אוויר קיצוני היא כל כך משמעותית. יצאנו לבדוק האם פעולות אלה מבוצעות ברכבלת והרכבלית החיפאיים.
הרכבלית בחיפה: פרויקט תחבורה מהפכני
הרכבלית, המחברת בין מרכזית המפרץ, צ'ק פוסט, הטכניון והאוניברסיטה, היא פרויקט התחבורה הציבורית הראשון מסוגו בישראל המשתמש ברכבל. מדובר במסלול של 4.4 ק"מ הכולל הפרש גבהים של 460 מטרים ו-148 קרוניות. לשם השוואה, ברכבל התיירותי בחיפה יש רק 6 קרוניות. הרכבלית מסוגלת לשאת מאות נוסעים בשעה, ומהווה פתרון תחבורתי יעיל במיוחד לסטודנטים ולתושבים באזור.
הנהלת הרכבלית: "מערכות בטיחות מתקדמות ברכבלית"
הנהלת הרכבלית מדגישה כי מדובר באחד מכלי התחבורה הבטוחים ביותר בישראל. הקרוניות מצוידות באינטרקום חירום, לחצני מצוקה, מערכות כריזה ומצלמות אבטחה במעגל סגור. בנוסף, קיימת תחנת בקרה עם צוותים מיומנים המסוגלים לתפעל אירועי חירום בזמן אמת.
בדיקות תחזוקה מחמירות ותקופתיות

התחזוקה מתבצעת בהתאם להוראות היצרן
מנכ"ל הרכבלית, יזיד סלימאן, מדגיש כי התחזוקה מתבצעת בהתאם להוראות היצרן ואף מעבר לכך. "הרכבלית עוברת בדיקות יומיות, שבועיות, חודשיות ושנתיות. אנחנו לא חוסכים לא באמצעים ולא בכוח אדם מקצועי. העובדים עוברים הכשרות מתמדות ויש נהלים ברורים שמרועננים באופן קבוע."
בדיקות בטיחות בינלאומיות
לדבריו, אחת לשנה נערכת בדיקת בטיחות מקיפה על ידי גוף מוסמך עולמי, הכוללת בדיקות מכניות, חשמליות ומגנטיות לכבלים. בנוסף, מתקיימת בקרה שוטפת של משרד התחבורה, שכוללת דרישה לדיווח יומי על תחזוקה וכוח אדם. "אנחנו עובדים בתיאום מלא עם כוחות ההצלה ומתעדכנים באופן רציף בתחזיות מזג האוויר. לא ניקח סיכון בעת רוחות חזקות או סופות."
הרכבל בחיפה: מענה תיירותי עם שימושים נוספים
בנוסף לרכבלית, פועל בחיפה רכבל נוסף שמקשר בין שכונת בת גלים לסטלה מאריס. הרכבל, שנבנה בשנת 1986 בימיו של ראש העיר הקודם אריה גוראל, תוכנן במקור ככלי תיירותי, אך משמש גם סטודנטים ממכללת גורדון ותושבים מקומיים. הרכבל כולל 6 קרוניות בלבד ונחשב קטן בהרבה מהרכבלית.

הנהלת הרכבל מדגישה: "התחזוקה מתבצעת ברמה הגבוהה ביותר"
מהנהלת הרכבל החיפאי נמסר כי הם מייחסים חשיבות עליונה לבטיחות ולתחזוקה השוטפת של המתקן. התחזוקה, כך נמסר, מתבצעת בקפדנות יומיומית, תוך מעורבות גבוהה של אנשי מקצוע. כמו כן, אחת לשנה מתבצעת בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, הכוללת סקירה מקיפה של כלל רכיבי המערכת, יומני עבודה ובדיקות מקצועיות רבות, ובהן גם בדיקות מתקדמות כמו בדיקות מגנטיות ובדיקות חלקיקים.
במהלך התחזוקה האחרונה של הרכבל הוותיק (בת גלים–סטלה מאריס), הוחלף הכבל הראשי, והמערכת נבדקה לעומק. "הקפדה על הוראות היצרן, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ותחזוקה מתמשכת – אלה שמבטיחים את המשך הפעלת הרכבל בבטחה", נמסר.
משרד התחבורה: "פיקוח ממשלתי ועמידה בתקנים בינלאומיים"
ממשרד התחבורה נמסר כי אישורי ההפעלה של הרכבל והרכבלית ניתנים רק לאחר בחינה מדוקדקת של גופים מקצועיים, גם מהארץ וגם מחו"ל. רישיון ההפעלה ניתן לשנה בלבד, ומתחדש רק לאחר בדיקה כוללת של תקינות הכבלים, יועצי בטיחות, הסדרי תנועה, הכשרת מחלצים ועוד.
אחריות המפעילים והפיקוח השוטף משרד התחבורה מדגיש כי האחריות לתקינות המערכת מוטלת על המפעילים, אך הפיקוח נעשה באופן קפדני ורציף. הבדיקות כוללות אישורים טכניים ועמידה בתקני בטיחות מחמירים. המטרה: להבטיח שמתקני הרכבל יפעלו באופן בטוח, תוך מזעור הסיכון למשתמשים.
בין תיירות לבטיחות: הדילמה נמשכת
תאונות הרכבל שהתרחשו באיטליה אינן מקרה מבודד, אלא תמרור אזהרה. השאלה כיצד לשלב בין שימוש תיירותי לבין בטיחות ציבורית הופכת למרכזית, בעיקר במדינות שבהן רכבל משמש ככלי תחבורה ולא רק כאטרקציה. המודעות הציבורית והפיקוח הממשלתי הכרחיים כדי למנוע את האסון הבא. בעידן של תחבורה מתקדמת, המבחן האמיתי הוא לא רק ביעילות – אלא גם, ואולי בעיקר, בבטיחות.
תזכורת:
לפני כמה שנים נקרע הכבל של הרכבל בבת גלים.
באירוע ההוא שהתרחש בלילה או לפנות בוקר היה מזל כפול:
1. כל הקרונות חונים בעמדות הבסיס.
2. הכבל שנקרע ונחת על הכביש בדרך ההגנה לא פגע בשום רכב.
זה צירוף מקרים ששם המשפחה של ההרוגה ושם המשפחה של מנכ"ל הרכבל בחיפה זהים???