הלילה בו כולנו מסובין – ומה הקשר למילה "מסיבה"? • אורי שרון

בפתחו של ליל הסדר, שבו "…הלילה הזה כולנו מסובין…" – ראוי להתייחס למילה "מסיבה", ובתוך כך למושג: "מסיבת עיתונאים".

על פי ההגדרה הרווחת – מסיבה היא אירוע חברתי, שבו מתכנסים אורחים לציון מאורע כלשהו, או לשם בילוי בצוותא, לרוב בעל אופי חגיגי ומשמח. כך הן מסיבת פיז'מות, מסיבת קוקטייל, מסיבת הפתעה, וגם מסיבת תה או מסיבת רווקות ורווקים, ויש גם מסיבת פרידה, שהיא לרוב עצובה.

והנה, לא עלינו, מתרחש אירוע אכזרי, מצמרר, טרגי. או-אז אנחנו מתבשרים שקצין משטרה מכנס מסיבת עיתונאים, שבה הוא מגולל באוזני עיתונאים את פרטי המקרה ואת תוצאותיו הקשות. ואז נשאלת השאלה: מסיבה זו – מה היא עושה? זה הזמן לחגוג, רחמנא ליצלן? ודאי שלא לכך הכוונה.

מסיבה היא גם דברים אחרים. השורש הוא מסב ולו מספר פירושים: מסובב, מטה הצידה, מעניק קורת רוח או מורת רוח. וגם להסב את הראש או להסב את תשומת הלב. מסב הוא גם העברת בעלות על שטר, העברה או מסירה. איוב אומר: "והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו" (איוב, פרק ל"ז, פסוק 12). ואילו שלמה המלך, בונה בית המקדש, פועל כך: "ואת כל קירות הבית מסב קלע פיתוחי מקלעות כרובים…" ("מלכים א', פרק ו', פסוק 29).

"המלך במסיבו"

"להסב" פירושו בלשון חכמים לשבת בהסיבה – בהישענות על יד שמאל, כדרך מלכים ואצילים. "המלך במסיבו", בלשון שיר השירים, פירושו: המלך כשהוא מסב. ובלשון המדרש – "בני מסיבה" הם החוברים לאירוע משותף.

ובימים הקרובים – גם לשבת סביב השולחן. הסופר אורי ניסן גנסין כותב בסיפורו: "סעודה מפסקת": "הלישכה הומיה. אל השולחן הארוך, המסודר פרחים ובקבוקים משונים, מסֵבּים צעירים מהירים וצעירות מקושטות". ובהגדה של פסח כתוב: "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין. הלילה הזה כולנו מסובין". ולהסבה זו ודאי הכוונה כאשר מכריזים על "מסיבת עיתונאים", ומצפים בה לבשורות טובות…