"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"
את הטקסט היפהפה הזה אנו נקרא השבוע בהגדה של פסח כשנסב לשולחן הסדר. המילים מהדהדות בנו חזק. "שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ", לא צריכים להפליג בדמיון עד למצרים העתיקה. מספיק להביט צפונה אל חיזבאללה ומזרחה אל איראן ולהבין שוב שאנחנו ניצבים מול מי שמבקשים לכבות את האור של עם ישראל.
השנה יש לנו זכות גדולה: אנחנו חוגגים את חג החירות כשכולנו יחד, לאחר שזכינו לראות את אחינו ואחיותינו החטופים שבים הביתה. השמחה הזו נותנת לנו את הכוח לעמוד איתנים מול האיומים שנותרו.
מלחמת "שאגת הארי" היא לא רק מערכה על גבולות גיאוגרפיים, אלא מאבק על הזכות לחיות כעם חופשי בארצנו, ללא צל של איום קיומי המרחף מעל ראשי ילדינו. כשאנו אומרים את המילים "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם", עלינו לזכור שהניסים הללו במלחמה עכשיו לא מתרחשים בחלל ריק. הם מתגלים דרך עוז הרוח של הלוחמים בחזית, בסדיר ובמילואים, דרך העמידה האיתנה של העורף במקלטים ובמרחבים המוגנים, דרך ההורים לילדים שמחזיקים מעמד ללא מערכת חינוך מתפקדת ודרך אותה אחדות גורל שמתגלה כל פעם מחדש, ברגעים הקשים ביותר. השנה, המילים "בכל דור ודור" אינן רק היסטוריה, הן צו גיוס לרוח הישראלית.
החירות האמיתית שזכינו לה השנה היא לא רק היעדר השבי הפיזי של אחינו, אלא השחרור מהמחשבה שאנחנו לבד במערכה. מאז השבעה באוקטובר, הניצחונות בשדה הקרב והשיבה הביתה של החטופים הם העדות לכך שהפסקנו להיות "כבשה בין שבעים זאבים" חסרת אונים, אלא אריה שואג שהתעורר משנתו.
לקראת סיום קריאת ההגדה כאשר נפתח את הדלת לאליהו הנביא, לא נבקש רק "שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך", אלא כדאי שנשאף פנימה את אוויר הפסח הצלול ונתפלל, לשנה של שקט ושל ביטחון אמיתי.
יצאנו ממצרים, שרדנו מאורעות ופרעות לאורך 2000 שנות גלות, בנינו את הארץ וכעת אנו כותבים את הפרק הבא בספר הדורות שלנו, פרק של גבורה, של ריבונות ושל אמונה יוקדת בצדקת הדרך.
מעבר לכוח הזרוע ולתחכום הטכנולוגי של מדינת ישראל, מלחמת "שאגת הארי" מזכירה לנו שיעור עמוק בהשגחה. כשאנו אומרים "והקב"ה מצילנו מידם", אין מדובר רק בהצלה פסיבית מהשמדה, אלא בכוח רוחני, המפיח חיים בעצמות היבשות של האומה. כאשר מביטים על הנס הגלוי של חזרת החטופים ועל העמידה האיתנה מול ציר הרשע, אי אפשר לא לראות את יד ה' הפועלת דרך האדם, יחד כמובן עם בת בריתנו, ארצות הברית של אמריקה והנשיא דונלד טראמפ.
לאחר ליל הכטב"מים הראשון שהיה באפריל 2024, סיפר בהתרגשות אחד מלוחמי ההגנה האווירית כי כאשר ראה את מאות היירוטים בשמי הארץ, ראה גם את יד ה' פועלת בשמיים ומגינה על עם ישראל.
זוהי חירות ששורשיה נטועים עוד במצרים: היכולת להאמין בבלתי אפשרי גם כשהים סוגר עלינו והמצרים רודפים מאחור. האמונה הזו היא "היא שעמדה לאבותינו", לא רק הנשק, אלא הידיעה הברורה שאנחנו חלק מסיפור גדול מאיתנו, סיפור של עם נצחי ששום צורר לא יכול לו.
יצאנו ממצרים כדי להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", והשנה, יותר מתמיד, אנו מרגישים שהריבונות שלנו כאן, היא חלק מתוכנית אלוקית רחבה של גאולה, צעד אחר צעד, בדרך אל האור הגדול.
לכן כאשר נשיר בקול את שירת 'והיא שעמדה' בכל רחבי הארץ, ממטולה המופגזת ועד אילת המטווחת, נדע שהמילים הללו אינן רק זכר לעבר, אלא הצהרת הווה.
אנו מסבים לשולחן הסדר כאומה שידעה שבי וידעה חירות, אומה שראתה חושך ובחרה באור. מול אלו המבקשים לכלותנו, אנו מציבים את 'שאגת הארי' של דורנו: שילוב של אמונה יוקדת בקב"ה, עוצמה צבאית אזורית, שת"פ עם המעצמה הצבאית החזקה בעולם ואחדות גורל בלתי ניתנת להפרדה.
בליל הסדר השנה אנו צריכים להודות על הניסים שראינו בעינינו ולהמשיך להתפלל שרוח הגבורה הזו תמשיך ללוותנו עד לניצחון המוחלט ולביטחון השלם.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
פסח כשר, שמח, ובעיקר בטוח לכל בית ישראל!