מה זה "הרבעון הרביעי"?

ההזמנה

לפני כשבועיים הגיעה אליי הזמנה להירשם לכנס "כללי המשחק" של תנועת "הרבעון הרביעי". את השם "הרבעון הרביעי" שמעתי כבר קודם. ידעתי שמדובר בתנועה אזרחית שפועלת לאחדות בחברה הישראלית, אבל לא ידעתי מה מסתתר מאחוריו.

מתוך סקרנות החלטתי לבדוק במה המדובר. נרשמתי. קיבלתי הזמנה עם לוח זמנים מצורף, שגרם לי להרים גבה – הסתבר שמדובר בכנס שצפוי לארוך כ-5 שעות (!). ביום ה' 25/2/25 התייצבתי למפגש באולם "כינורות" שברחוב חלוצי התעשייה.

אני סקפטי מטבעי. גם אני מעוניין באחדות, אבל לפעמים קצת תוהה איך ניתן לעשות זאת. בשנים האחרונות חוויתי קושי אמיתי בהזדהות אם חלקים מסוימים בציבור הישראלי. לכן באתי מוכן להתאכזב.

תנועת "הרבעון הרביעי"

באולם התקבץ קהל שהערכתי אותו בכמה מאות אנשים. זה היה קהל מגוון למדי, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, דתיים וחילוניים. תחילה, נשלחתי לשבת באחד השולחנות, לצד אנשים נוספים שלרובם, כמוני, לא הייתה הכרות קודמת עם "הרבעון", וניהלנו שיחות אקראיות על המצב (הקונצנזוס: על הפנים).

לאחר מכן התכנסנו לשיחת פתיחה. הדובר היה יואב הלר ממייסדי התנועה, שהסביר לנו מהי התנועה שהקים ולשם מה התכנסנו. הוא דיבר בביטחון ובשכנוע עצמי, ותוך מספר דקות הסרתי את שריון הסקפטיות שלי והתחלתי להקשיב.

הוא תיאר את תנועת "הרבעון הרביעי" כתנועה פוליטית א-מפלגתית שקמה במטרה להוריד קיטוב ולהגביר לכידות בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

התנועה הוקמה ב-2022, בזמן ממשלת בנט, הרבה לפני ההפגנות, לפני ה"רפורמה", ולפני 7/10. מקימי התנועה זיהו  שישראל עומדת בפני משבר, מהחמורים בתולדותיה – משבר אמון פנימי, שעלול לפרק את החברה הישראלית ולהחליש את יכולת העמידה שלה מול אויביה.

יואה הלר עצמו הוא רב סרן במילואים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ומזרח תיכון ותואר שני במנהל ומדיניות חינוך, שניהם מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת לונדון. הוא בוגר קורס מנהלים בכירים באוניברסיטת הרווארד בבית הספר למנהל עסקים. רשימת התפקידים בשירות הציבור שמילא היא יוצאת דופן. בין השאר, הוא הקים את יחידת התוכניות של מכון ברנקו ויס (תכלית). לקידום הישגים לימודיים ומוביליות חברתית בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

הוא הקים גרעיני שנת שירות לנוער מהפריפריה במספר מוקדים בישראל. יואב היה בעבר גם יו"ר מכון וינגייט. כיום הוא מכהן כיו"ר תנועת "הרבעון הרביעי" בהתנדבות ומקדיש לה את עיקר זמנו. עם רקורד כזה של עשייה (ובגלל קוצר היריעה צייתי רק חלק קטן ממנו), אפשר, לדעתי, להקשיב לו ברצינות ולהכיר בכנות כוונותיו.

מהיכן השם "הרבעון הרביעי"?

בשתי הפעמים בהיסטוריה שבהן הוקמה ריבונות ישראלית מלאה בארץ ישראל – בממלכת שלמה ובממלכת החשמונאים – היא התפרקה ברבעון הרביעי להקמתה, בין שנת ה-75 לשנת ה-100. בשתי הפעמים זה קרה בגלל מריבות פנימיות, שפוררו את החוסן החברתי ואפשרו לאויבים מבחוץ להחריב את המדינה היהודית. סיפור ההתפרקות ברבעון הרביעי לא ייחודי רק לחברה הישראלית, מעל 30 מדינות התמודדו ברבעון הרביעי להקמת עם מלחמת אזרחים או הגיעו לסף מלחמת אזרחים.

דוד בן גוריון אמר בשעתו כשנשאל אם הוא מרוצה ממדינת ישראל שוא היה ממיסדיה: תשאלו אותי כשמדינת ישראל תהיה בת 75. או אז הילדים שיוולדו לא יפגשו כבר את ניצולי השואה או את דור המייסדים, והבטחון בצדקת הדרך יצריך הגדרה מחודשת, לא על בסיס מה שהיה אלא על בסיס מה שיהיה.

וזאת המשימה שהתנועה הציבה לעצמה: לדאוג שמדינת ישראל תשגשג ברבעון הרביעי לקיומה ותגיע לשנת ה-100 שלה, בהתאם לחזון מגילת העצמאות – כבית לאומי לעם היהודי, וכמדינת מופת המהווה אור לאומות העולם.

"הרבעון הרביעי" רואה בעצמה תנועת שטח דמוקרטית, שבה חברים אזרחים ואזרחיות מכל קצוות הקשת הפוליטית והמגזרים בחברה, שכולם מכירים בצורך לקיים חברה משותפת יחד עם בעלי תפיסות שונות משלהם.

"כותבים מחדש את כללי המשחק"

המפגש עצמו הוקדש לתוכנית "שלוש המדרגות" של התנועה. זוהי תוכנית שמנסה לנסח מחדש את כללי המשחק הדמוקרטי במדינה. זהו מסמך שבנה בבסיסו צוות משפטנים חברי התנועה, והוא מסמך "נושם", העובר שינויים לפי הערות של פעילי התנועה.

ואומנם, את החלק הבא של המפגש הקדשנו לבחינת המסמך בקבוצות עבודה, ואיסוף הערות. המנחים שהוצמדו לכל שולחן עבודה עודדו את המשתתפים להמשיך לעיין במסמך בבית ולשלוח את הערותיהם. המסמך מדבר על שלוש מדרגות בדרך לשינוי. המדרגה הראשונה היא טיפול במשבר האמון המשפטי פוליטי הנוכחי. לצורך זה המסמך מציג מספר כללי משחק בסיסיים שיאפשרו למדינה להמשיך ולתפקד.

במדרגה הראשונה הם מציעים:

• מנגנון לחקיקת חוקי יסוד ברוב מיוחס ולעומתם הגבלה ביכולת בית המשפט העליון לפסול אותם
• הסדרת מעמד הייעוץ המשפטי.
• הצעה לשיפור מנגנון בחירת השופטים

במדרגה השנייה – שינויים בשיטת הבחירות וחיזוק הכנסת:

• חיזוק הקשר בין המועמדים לכנסת לבוחרים: אפשרות לסמן בקלפי 5 מועמדים ברשימה שנבחרה והקפצת המועמדים בדרוג בהתאם.
• הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים, עם הגבלת מהלכים פליליים נגדו באותה תקופה.
• אישור תוכניות עבודה שנתיות של הממשלה ע"י הכנסת

המדרגה השלישית עוסקת ביצירת חוקה שלמה, שבמרכזה מגילת זכויות אדם בהשראת מגילת העצמאות, ויסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.

• הבטחת זכויות אדם בסיסיות –שיוויון חופש ביטוי וחופש דת.
• צמצום זכות העמידה בבג"צ בנושאים הקשורים לממשלה – רק מי שנפגע אישית יוכל לעתור.
• צמצום יכולת בג"צ להתערבות בהחלטות ממשלה.

עד כאן הבאתי את הדברים כפי שהוצגו בכנס.

הצורך בכללי משחק חדשים

בשנים האחרונות נוכתנו בקריסת מבנית של המערכת החוקתית עליה התבסס מדינת ישראל. כתוצאה ממחדל היסטורי של מייסדי המדינה נשארנו ללא חוקה, ועם כללי משחק שסומכים על הממלכתיות והנטייה ל"משחק הוגן" של הכוחות הפועלים.

להלן מספר דוגמאות:

הפרדת הרשויות

במצב הקיים היום, הכנסת איבדה את מקומה כרשות עצמאית, ואת יכולתה לבקר את הממשלה ששולטת בה באמצעות רוב קואליציוני אוטומטי.

הקלות בה ניתן לשנות חוק יסוד

חוק יסוד, ניתן לחקיקה ברוב רגיל. מבחינת הקלות בהעברתו חוק "כבוד האדם וחירותו" , זהה לחוק "שעות המנוחה בין שתיים לארבע", למשל. מצד שני, חוק יסוד אמור להיות חוק מיוחס החותר למעמד של חלק מחוקה.

ממשלה יכולה לחוקק באמצעות הרוב שלה בכנסת כל חוק הזוי שהוא כחוק יסוד. זה לא קרה עד השנים האחרונות, כי הממשלות שמרו על כללי משחק בלתי כתובים, ועל ממלכתיות מסוימת. לכן גם בג"צ לא העלה על דעתו לפסול חוקי יסוד. אבל בשנים האחרונות הסירו הממשלות כל יומרה של ממלכתיות, וחשפו את חולשת השיטה.

הקלות בה ניתן לפסול חוק יסוד

בג"צ נהנה מכלים שמאפשרים לו לפסול כל החלטה של הממשלה. היום, כאשר הממשלה מתנהגת בצורה חסרת אחריות, יש יתרון בכך, אבל המצב הזה יכול להתהפך, ולכן יש להגיע בטווח הארוך לאיזון.  

אין ספק – הצורך בשינוי כללי המשחק הוא אמיתי. האם המסמך של "הרבעון הרביעי" נותן פיתרון מלא לכך? אני מודה שלא השתכנעתי שהוא בשל דיו עדיין.

העניין הוא שגם הם לא, וזאת הסיבה שהם פותחים אותו לדיון בכל פורום אפשרי, ומבקשים מאנשים להעיר הערות לשיפור ותיקון, וזאת כדי שהמסמך ישקף קונצנזוס ציבורי רחב. חלק גדול מאיתנו התייאש מהמצב. מאז ההכרזה על ההפיכה המשטרית בינואר 2023 עזבו כ- 130,000 ישראלים את הארץ, ברובם משפחות של אנשים שנשאו בעול, וששילמו מיסים.

אבל, כפי שנהוג לומר, ייאוש הוא לא תכנית עבודה. תנועות אזרחיות כמו "הרבעון הרביעי" ואחרות (שכדאי שתשלבנה ידיים בהמשך) מנסות להציג תוכנית עבודה שבאה מלמטה. במצב שבו אנו חיים תחת פוליטיקה כושלת, אטומה והרסנית, זאת נראית דרך הגיונית למדי.

האם התנועה יכולה באמת להשפיע?

"הרבעון הרביעי" ותנועות דומות לה, מייצגות מגמה חדשה במדינת ישראל. זוהי מגמה שבולטת מאוד מאז ה-7 באוקטובר, או בעצם מאז הכרזת ההפיכה המשטרית בינואר 23. בעקבות האירועים של השנים האחרונות, חילחלה לציבור ההבנה כי הפוליטיקה שלנו מקולקלת ומושחתת, ואין לצפות ממנה לתיקון המצב במדינה. המסקנה המתבקשת מכאן היא שהשינוי צריך לבוא מלמטה, מן העם ומתנועות אזרחיות. מדובר בתופעה מעוררת תקווה, שנדמה לי שהיא מיוחדת לחברה הישראלית.

מאלפת בעניין זה היא תשובתו יואב הלר, יו"ר התנועה, לאחת השאלות שעלו במהלך הכנס. כשנשאל האם  התנועה מתכוונת לרוץ ככוח פוליטית הוא ענה בפירוש שלא. לדבריו, התנועה היא תנועת המונים, שבונה את המסרים שלה על קונצנזוס ישראלי עממי. לכשיתגבשו המסרים שלה, וכאשר תגיע התנועה למסה קריטית, הוא מצפה שהפוליטיקאים, באופן טבעי, יגיעו אליה. התנועה תדרוש אז מהפוליטיקאים שירצו בהמלצתה שיאמצו את הכלים שגיבשה כחלק מן המצע שלהם.