התעשייה המזהמת בחיפה וההתחממות הגלובלית

בשנים האחרונות ניכר כי חודשי הקיץ הולכים ונעשים קשים מנשוא. אגלי הזיעה ניגרים מאתנו מרגע שאנו עוזבים את החלל הממוזג החוצה אל המציאות הקופחת. אם חשבתם לעצמכם, שהקיץ האחרון היה קשה מנשוא ביחס לשנים הקודמות, צדקתם.

למעשה, חודש יולי שעבר (2016) נרשם בתור החודש החם ביותר מאז תחילת המדידות, וזה מעורר דאגה בקרב מומחים שסוברים, כי גם הקיץ ירשם שיא שלילי. התחממות כדור הארץ נחקרה רבות, וכיום הרוב המדענים סוברים כי לפעילות האדם יש השפעה משמעותית על המצב. לטענתם, קיים קשר ישיר בין פליטת גזי-החממה מהתעשייה והתחבורה לבין עליית הטמפרטורות בעולם.

הגזים הנפלטים והאטמוספירה

גזים רעילים, שנפלטים על ידי האדם, נותרים באטמוספרה, סופגים את קרני השמש המזיקות, וכך נותר החום על פני כדור הארץ, במקום שיוחזר לחלל. ריכוז גבוה של גזי חממה מיוחס גם לתחלואות שונות. אנשים שגרים בקרבת מקורות שפולטים גזי-חממה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן מסוגים שונים, במחלות ריאות ולב ובמחלות נוירו- דגנרטיביות.

חיפה היא עיר שתורמת תרומה משמעותית להתחממות העולמית. עיקר הפליטות של גזי-החממה נובע מהתעשיות המזהמות ומהתחבורה הרבה בעיר. באזור המפרץ קיים ריכוז גבוה של מפעלים מזהמים, ולפי המשרד להגנת הסביבה, אזור זה נחשב למוקד משמעותי של זיהום אוויר בישראל.

לאורך השנים, התקינה הישראלית לזיהום אוויר עברה אבולוציה בהתאם ללחץ של הציבור ושל פעילים סביבתיים. חוק אוויר נקי שנאכף בישראל משנת 2015 אומר, כי מפעלים מזהמים ישלמו אגרות פליטת גזים לפי יחידות חיוב שנקבעו בחוק. המשרד להגנת הסביבה הוא הממונה על פליטות גזי-חממה בפרט וניהול חומרים מסוכנים בכללי.

ליקויים בניטור, אכיפה והפרדה מאוכלוסיה

במהלך השנה שעברה התפרסם דו"ח מבקר המדינה שקבע, כי קיימים ליקויים מהותיים בניטור המזהמים ובאכיפת התקנים ע"י המשרד. עוד מוסיף הדו"ח, כי מדינת ישראל לא מיישמת את המדיניות שנקבעה בעבר לגבי מרחקי הפרדה בין מפעלים מסוכנים לבין האוכלוסייה ולגבי שינוע וטיפול בחומרים מסוכנים ורדיואקטיביים.

הסכם פריז

התחממות עולמית היא בעיה שנוגעת לכל המדינות, ובהתאם לכך בשנת 1988 הוקם ה- IPCC ,זהו הפאנל הבין-ממשלתי שמשתייך לאו"ם ומוקדש לשינויי אקלים. בסוף 2015 התכנסו נציגים ממדינות שונות, וחתמו על הסכם בינלאומי שנקרא הסכם פריז. הסכם זה התווה יעדים לאומיים להורדת גזי חממה על ידי המדינות החתומות. באיחור לא אופנתי של כמעט שנה, ישראל חתמה ואישררה הסכם חשוב זה והיא מחויבת להפחית את פליטות הגזים ולקדם פעילויות המפחיתות את הפליטות. הדבר עשוי לחסוך למשק 100 מיליארד שקל על פני 15 שנים.

הרחבת בתי הזיקוק בחיפה

עם כל זאת, נראה כי בקרב הממונים, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. לא ברור איך העניין מתיישב עין בעין עם הידיעה, כי בסוף אפריל התקבלה עתירה להרחבה גרנדיוזית של בתי הזיקוק בחיפה, וכעת מנוהל קרב משפטי נגד העותרים ע"י מספר עותרים.

עיר חוף ועליית פני הים

חיפה היא עיר חוף וגם לכך יש השלכות הקשורות לשינויי אקלים. שכבת מי-הים העליונה מתרחבת בנפחה עקב התחממות המים, ולכן גובה פני-הים עולה בקצב ממוצע של 3.2 מילימטר לשנה. כתוצאה מכך, העיר חיפה, שבחלקה יושבת קרוב לגובה פני הים עשויה לאבד משטחה עקב כך.

הצמחייה מנקה את האוויר

לעיר חיפה יש גם היבט חיובי שינויי אקלים והוא קשור לצמחיה הרבה בעיר. הצמחים משמשים כספוג של גז-החממה העיקרי, פחמן דו חמצני, מאחר והם משתמשים במולקולה זו לשם יצירת חמצן. אלמלא הייתה העיר כה ירוקה, זיהום האוויר היה גבוה בהרבה. בהקשר זה, חשוב לשמור על הצביון הירוק של חיפה ולשקם את נזקי השריפות שהתרחשו בעבר.

הזיהום הגדול והאזרח הקטן

היצע הפתרונות והמחקרים בנושא התחממות עולמית גדל כל הזמן, אך נראה כי אנחנו עדיין רחוקים מלהתמודד בהצלחה, והאזרח הקטן ניצב חסר אונים אל מול הזיהום הגובר והשלכותיו. המצב בישראל אינו מניח את הדעת ומעיד על חוסר עניין של מקבלי ההחלטות לפעול למען הנושא. עד אז על ציבור אזרחי העיר חיפה להבין את משמעויות ההתחממות העולמית, לפעול בנחישות ולא לקבל את הזיהום כעובדה מוגמרת. מחאה של ציבור חזק ומאוחד נגד ההתחממות העולמית היא זו שתוביל לשינוי אמיתי.

* הכותבת הינה ביולוגית בעלת תואר ראשון במדעי בעלי חיים(אוני' עברית) ותואר שני בביולוגיה ימית (אוני' חיפה). השתתפה בעבר בקורס מטעם IPCC (המכון הבין-ממשלתי לשינויי אקלים) באיטליה, להכרת מצב הים התיכון כיום לאור ההתחממות העולמית, וצפי לעתיד.