בת גלים, אותה נקודת חן תת-ימית שהתפרסמה בזכות עושר ביולוגי שיש רק עוד כמה חופים כאלו בארץ.
בת גלים הפכה עם השנים למוקד סיפורו של עולם שהולך ונשכח, עולם של דגים, אלמוגים, ומגוון יצורים ימיים שהיו חלק בלתי נפרד מהמרקם האקולוגי של החוף הפתוח. כיום, כפי שממחישים רישומי שנעשו במשך השנים, ניתן להבחין בשינוי העמוק שחל באזור – שינוי המוביל לאיזון חדש, אולי לא תמיד חיובי, של החיים התת-ימיים.

השנים הראשונות – עולם תת-ימי עשיר ומגוון
עד לשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר עדיין לא היו מצלמות תת-ימיות בהישג יד, החוף של בת גלים שגשג ביופיו ובעושרו הימי. הצוללנים שהיו מבלים את זמנם במי הים היו חוזרים עם שלל מגוון – לוקוסים, דגי דקר סלעים אדומים, דגי קווק-קווק ששחפו במצוקה, וקרנונים שפרפרו על משטחי הסלעים בזמן שפל, כל זה היה הרבה יותר מאשר סתם תופעה טבעית – זה היה תור הזהב של בת גלים.

לאורך החוף הפתוח, הצוללנים חוו ימים מרתקים ומלאים במגוון יצורים ימיים. בריכת בת גלים הייתה בשיא תפקודה, והקיוסק המפורסם של מרים, שהגישה אליו הייתה רק במדרגות כשברקע התנגנה לה מוסיקה של פול מוריה ודאלידה, ותמונותיהם של דגי הלוקוס הכבדים שנמשו מהים נחרתו בזיכרונותיהם של כל מי שצפה בהם.

השפעת הזמן – שינוי באקולוגיה

במשך השנים שחלפו, השפעת האדם וההפרות האקולוגיות החלו לשנות את המצב. ירידה חדה מספרם של מיני דגים מסוימים, יחד עם הגעת מינים פולשים, ששינו את התמונה לחלוטין. בעוד שבשנות ה-60 היה אפשר לראות דגים כמו הלוקוס, הספרנות , והמרמירוס, כיום ישנם מינים שנעלמו כמעט לגמרי כמו הסבידה (דיונון הרוקחים) וכניסתם של הרבה מינים פולשים שהזיקו לאיזון האקולוגי הקיים.
במקביל, גם החופים עברו שינוי. שוברי הגלים, שהיו במשך שנים משטחי קרקעית יציבה, הפכו לפגיעים יותר, ונפגעו ממזג האוויר הסוער, מה שגרם להרס ושיקום מחזורי של אזורי חוף וים.

סיפורם של הדגים הנעלמים
ללא ספק, מה שבלט בתקופת תור הזהב של בת גלים היה מגוון הדגים שגדלו ושהו באזור. דגי קיפון, בורים, וקרנונים שונים ששרצו במים, כאשר לצד הים הים-תיכוני הייחודי, חיו גם אלמוגים מרהיבים. דגי מרמירוס (הנקראים גם "מרמורים" על ידי הדייגים) ששרצו במים, הפכו לסמל של אותם ימים. סצינות אלו עשויות להיראות כיום כזיכרון רחוק בלבד.

האם ימי הזוהר של בת גלים יחזרו?
האם אנו יכולים לצפות לחיים תת-ימיים עשירים ומגוונים כמו בימים עברו? ייתכן שכן, אבל בהחלט לא באותה צורת זוהר. ייתכן שלא נשוב לראות רכבים כמו הדופין, הפיאט טופולינו, והסימקה אלף החונים ליד אולם האירועים בקזינו הישן, אך שינוי חיובי מתחולל.
בקרוב, בחוף ובמים של בת גלים, יצמח אולי איזון חדש, מרענן ומפתיע, שישקף את היכולת של הטבע להתחדש ולהסתגל. זהו תהליך שדורש זמן – אך יש סיבה לאופטימיות. הים, עם כל השינויים שהוא עובר, הוא לא רק מקור לתנאים חיים חדשים, אלא גם מקום לעדכונים של הטבע שהוא מהווה.
העתיד הוורוד של בת גלים ימשיך להתהוות – אולי לא כמו פעם, אבל בהחלט בכיוון חדש, מעניין ומרגש.

ארכיון הצוללנים: זיכרונות מהמעמקים
על מנת להבין טוב יותר את השינויים שחלו בתת-הים של בת גלים, חשוב לשוב לאחור ולבדוק את הזיכרונות שנשמרו לאורך השנים. רישומים, צילומים ישנים ודיווחים משנות ה-60 שותפים בתיאורים של חוויות צלילה חווייתיות ופרטי יצורים ימיים ששגשגו בשלב מסוים. סיפורם של דגים לא מוכרים, יצורים שנכחדו או שגשגו בתנאים שונים, הוא לא רק עדות לשינוי, אלא גם קריאה למודעות והגנה על איזון המערכת האקולוגית הימית שלנו.

מילות סיכום
הסיפור של בת גלים הוא לא רק סיפור של עבר, אלא גם סיפור של היום ושל העתיד. עלינו לזכור את העושר ששרר בימים עברו, ובו בזמן לא להתעלם מהשינויים המתרחשים כיום. ככתבה שנכתבת מתוך זיכרונות עבר, אך מכוונת להיום ולמחר, השאיפה היא להבין את ההשלכות של השינויים האקולוגיים ולהתחייב לשמירה על האיזון, כדי ששמותיהם של הימים הטובים של בת גלים יישארו בזיכרוננו לא רק כזיכרון, אלא גם כיעד.
האם יהיה מקום לחגיגות תור הזהב של בת גלים? התשובה נמצאת בכוחנו – במודעות, במעשים, ובאהבה לטבע המהמם והפראי ששוכן במעמקי הים.
מעניין מאד.
חשוב ביותר לשמור על איזון אקולוגי בין פיתוח לטבע.
בת גלים ..זוכרת את חוף הים שהיה צלול ובהחלט שוקק פעילות של האדם ושוקק חיים של יצורי הים.
כתבה מרתקת!
מסכימה לגמרי שהתשובה לגבי העתיד העתיד של בת גלים נמצא בידינו, במעשים שלנו ובאהב שלנו לעולם התת ימי
אהבתי מאוד את התמונה של דג הטווסון:) הוא מקסים יישר כוח
כל הכבוד ידידי מוטי מנדלסון על הכתבה הזו .שבוע טוב ומבורך לך מוטי. כתבה מרתקת.אכן כן.
תודה רבה ירדן.
אכן כך.
שבוע טוב
מדהים כתבה יפה מאוד
כייף לעקוב
זורק ימים טובים יותר בזמן הצלילה. בשנות ה90 להיום
מוטי האלוף תמיד כתבות מעניינות ומלמדות תמונות מדהימות הכי מקצועי שיש.