דוח מיוחד של מבקר המדינה על עבירות משמעת במוסדות בחיפה

דוח מיוחד של מבקר המדינה חושף את הטיפול בעבירות המשמעת במוסדות להשכלה גבוהה: אוניברסיטת חיפה והטכניון

מאת: ברוך ליבמן

דו"ח מבקר המדינה, אשר פורסם ב-5 באפריל 2017, מציין כי בוצעה עבירה חמורה של איש סגל: העתקה(פלגיאט) של עבודה מדעית.
לבית הדין המשמעתי בטכניון הוגשה תלונה נגד חבר סגל, על ביצוע"… עבירה חמורה (פלגיאט), העתקת עבודה מדעית". ארגון הסגל האקדמי התערב לטובת הנילון והשפיע על מהלכו של ההליך. "… התלונה נסגרה בהסכם, לפיו יוכנס לתיקו האישי (של הנילון), מכתב התנצלותו על המקרה, העבירה תובא בחשבון כאשר יידון קידומו בדרגה, אם אכן יידון הנושא, ולא יתקיים ההליך המשמעתי בנוגע לתלונה שהוגשה לבית הדין".

לפי תקנון הטכניון, הטיפול בתלונות על עבירות משמעת של סטודנטים אמור להתקיים "בזמן סביר": לא נקבע בתקנון לוח זמנים מוגדר לטיפול בתלונות, מציין מבקר המדינה.

עוד נמצא כי הטיפול בתלונות בשנת 2015 נמשך כ- 70 יום, בממוצע, לכל תיק תלונה. הטיפול בכ-17% מהתיקים ארך יותר מ- 100 ימים. יצוין כי גם הוועדה המרכזת בטכניון ציינה בישיבה במאי 2015 כי ההליכים בבית הדין נוטים להתארך ויש לפעול לכך שהעונש יוטל בסמוך ככל האפשר למועד ביצוע העבירה.

בתשובת הטכניון למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2016 בהתייחס לעיכובים בהגשת תלונות על ביצוע עבירות משמעת נאמר, בין היתר:
"בתקופת בחינות וחופשות המנגנון המשמעתי כמעט אינו מופעל, ואין בכוונת הטכניון לשנות זאת, כדי שלא להפריע לסטודנט בזמן בחינות"

בתקנון המשמעת של המוסד נקבע כי סטודנט שביצע עבירות הונאה בבחינה או בעבודה "יורחק הרחקה בפועל לתקופה שתקבע על ידי הפוסק בהתאם לחומרת העבירה"…
אם הסטודנט ימצא "אשם פעם נוספת בעבירות אלו, בתוך שלוש שנים מיום שהורשע לראשונה בעבירה כזאת", הוא "יורחק מן האוניברסיטה לצמיתות, אלא אם מצא הפוסק נסיבות מיוחדות, אותן יפרט בהחלטתו, המצדיקות עונש קל יותר".
כמו כן נקבע בתקנון בנוגע לעונשים, כי "רשויות המשמעת רשאיות להורות כי עונש יהיה כולו או מקצתו על תנאי, התנאי הוא שהתלמיד לא יעבור עבירה או עבירות שייקבעו ע"י רשויות המשמעת בתקופה מוגדרת".

בדו"ח מבקר המדינה הועלה כי בשנים 2014-2010 מספר ההרשעות בגין עבירות הונאה בבחינה ובעבודה גדל מ-50 ל-112, וכי ועדת המשמעת של אוניברסיטת חיפה לא מימשה רבים מעונשי המינימום שנקבעו בתקנון – הרחקה על תנאי (בעבירה ראשונה) או בפועל. עוד עלה, כי שיעור העונשים הכוללים הרחקה פחת מ-50% בשנת 2010 ל-26% בשנת 2014.

בתשובה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2016 ציינה האוניברסיטה כי יש מספר סיבות לסטייה מעונשי מינימום והם: בקורסים שנתיים לא ניתן להרחיק לסמסטר כי אז הסטודנט יפסיד שנה שלמה. פסילת קורס במועד סיום התואר עלולה לגרום לדחייה בסיום הלימודים לשנתיים. ונסיבות אישיות של הסטודנט. אולם בכל מקרה בעקבות הערת המבקר יובא הנושא לדיון.

משרד מבקר המדינה העיר כי אין בתשובת האוניברסיטה משום הסבר מספק לממצאי הביקורת ולפיהם מספר הפעמים שבהם יושם תקנון המשמעת הולך ופוחת.
בבדיקת המשך שבוצעה בשנים 2010-2015 בשישה מוסדות בצפון, לרבות באוניברסיטת חיפה. נמצא כי בשנים אלה שיעורם של הסטודנטים מהמגזר הערבי בקרב הסטודנטים שזומנו לוועדות המשמעת גדול פי שלושה משיעורם בקרב כלל הסטודנטים. וכי במסגרת הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי יש לטפל גם בתופעה האמורה.