בטור זה נציג את פרחי הכרמל במקביל להופעתם בשטח.
בן-חצב סיתווני
בן-חצב סיתווני הוא צמח בר ממשפחת השושניים [האספרגיים], והוא אחד הפרחים הראשונים המבשרים את תחילת הסתיו בארץ.
זהו פרח חד-שנתי, בעל פריחה מרשימה בלבן-ורדרד, שפרחיו פורחים פעמיים: פעם ראשונה לאחר סיום עונת הקיץ החמה (אז הוא פורח ללא עלים), ופעם שנייה מייד אחרי הגשמים הראשונים (אז הוא פורח וגם מוציא עלים). הוא נפוץ בבתי גידול טבעיים כמו סלעים, ושטחים פתוחים.
תעודת זהות
- משפחה: שושניים (אספרגיים).
- שורש: מדובר בבצל קטן, בגודל 15-25 מ"מ, מכוסה קליפות יבשות.
- גובה: הצמח מגיע לגובה של 15-20 ס"מ.
- גבעול: לפני תחילת הגשמים בעונת החורף, הצמח מפתח גבעול תפרחת חסר עלים, שעליו 10-20 פרחים קטנים, בגוון סגול-חיוור, שגודלם בין 5-7 מ"מ. אחרי כחודשיים, צמח מפיק עמוד פריחה נוסף עם 3-8 עלים צרים וארוכים, שאורכם כ-6 ס"מ ורוחבם עד 0.5 ס"מ.
- פריחה: הצמח פורח פעמיים בשנה, באוקטובר ונובמבר.
- פרחים: התפרחת נישאת על גבעול שיכול להכיל 10-20 פרחים קטנים, סגולים-חיוורים, בגודל 5-7 מ"מ.
- מבנה הפרח: הכותרת של הפרח גלגלית ופתוחה, בעלת 6 עלי עטיף צרים (3-4 מ"מ). בתוך הכותרת יש 6 אבקנים סגולים בולטים ועמוד עלי אחד עם צלקת יחידה.
- הפרי: הצמח יוצר לקט עם זרעים שחורים וקטנים.
- צוף: הצמח מכיל צוף, ונמצא במאבק על ידי חרקים.
- תפוצה בארץ: הצמח נפוץ בחבל ההררי הים-תיכוני, מהגליל ועד שומרון ויהודה, כולל בכרמל.
לסיכום, מדובר בצמח פריחה דו-עונתית שמפורסם בזכות פרחיו הקטנים והסגולים, והוא מצוי בעיקר באזורים ההרריים של הארץ.
מקום לפגוש בו השבוע
גבעת העיזים בהמשכו של רח' סורוקה ברמת בגין.
- המשך ברחוב סורוקה עד העיקול לרחוב בני ברית.
- צא דרך השער בגדר החזירים, המשך בשביל.
- המשך עוד כ-300 מי אחרי תחנת הטרנספורמציה.
- השביל מסתיים בשטח גדול פתוח. חפש שם את הפרח הקטן בין שלל הסיתווניות בשטח.
- תאלצו לחפש את הפרטים הבודדים של בן החצב, בגובה של סנטימטרים בודדים, במשטח הפתוח שבו פורחות גם סיתווניות רבות.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על בן החצב הסיתווני.
האגדה על בן החצב הסיתווני
בימים קדומים, בארץ רחוקה שבה ההרים נישאים אל העננים והעמקים מתמלאים מרבדי פריחה, היה פרח מיוחד בשם "בן חצב סתווני". הפרח היה מיוחד במראהו העדין והמרשים ובזמני פריחתו המסתוריים.
אנשי הכפרים האמינו שבן החצב הסתווני ניחן בכוחות קסם מיוחדים. הם חשבו שהוא יכול להרגיש את פעימות הלב של האדמה. ואכן, כל סתיו היה בן החצב מאזין בקשב רב לאדמה. הוא היה פורח בתחילת כל סתיו, ואז מחכה לרגע שבו תתעורר האדמה ותתחיל לנשום. ואז, אחרי סופת הגשמים הראשונה, היה פורח שוב וחוגג את בוא עונת הגשמים. האנשים ידעו שכאשר בן החצב פורח בפעם השנייה, יגיעו איתו גשמי הברכה ויביאו עימם יבול עשיר ושופע.
כך הפך בן החצב לסמל של תקווה ושל תקופה חדשה. פעם בשנה, כשעלתה הלבנה המלאה מעל ההרים, נהגו אנשי הכפרים להתאסף סביב הפרח. הם היו שרים ורוקדים לכבודו, בתקווה שפריחתו השנייה תביא להם עונת גשמים מבורכת.עם השנים, למדו הכפריים לסמוך על הגשם, ולעבוד פחות קשה את אדמתם. הם ידעו שתמיד אפשר לסמוך על הגשם שיפריח את יבוליהם, ואין צורך להתאמץ יותר מדי. בגלל ההזנחה, פחת היבול מעט, אך עדיין הספיק להם.
ואז, באחד הסתווים, אירע דבר מוזר. הגשמים התעכבו זמן רב ויבוליהם של הכפריים החלו לקמול. כל עיניהם היו נשואות אל בן החצב הסתווני. הוא פרח בפעם הראשונה, ומאז חיכה בדריכות, אך לא החל לפרוח.
הזמן חלף, והכפריים החלו לדאוג. היו ביניהם שאמרו כי האלים כועסים עליהם, ואחרים חשבו כי האדמה איבדה את כוחה. לילה אחד, הגיע אל בן החצב זקן הכפר. הוא כרע על ברכיו לפני הגבעול הקטן והקירח וביקש: "אנא, בן חצב יקר, אמור לנו מדוע אינך פורח? מה עלינו לעשות כדי להחזיר את הברכה?"
בן החצב, שמעולם לא דיבר קודם לכן, פתח את עליו והחל לדבר בקול רך ועמוק.
"לך אל בני האדם," אמר. "ספר להם שהגשם אינו רק טיפות מים. הוא חלק מכם, מרוחכם ומליבכם. אם תרצו לראות אותי שוב פורח ואת הגשמים חוזרים, עליכם להחזיר את הכבוד והאהבה לאדמה ולעולם שסביבכם. עליכם להישבע לשמור עליה, לטפל בה יפה ולאהוב אותה כפי שאתם אוהבים את בני ביתכם."
זקן הכפר אסף את כל התושבים בכיכר הכפר וסיפר להם את מה ששמע מבן החצב. הכפריים השפילו את ראשם, מתביישים על כך שנטשו את אדמתם, והזניחו את הקשר שלהם אליה. הם נשבעו להשיב לה את הכבוד הראוי, ובכך להשיב את הברכה אל חייהם.
לא עבר זמן רב, והגשמים החלו לרדת ושטפו את האדמה הצמאה. בן החצב התחיל לפרוח, ופריחתו הייתה מפוארת מאי פעם. זמן קצר לאחר מכן היבולים שבו ללבלב, והשדות התמלאו חיים. מאז, בכל סתיו, מזכירים הכפריים את השבועה שנתנו לאדמה ולבן החצב.
כתבות מקסימות ורלוונטיות לעונה. רעיון נפלא להעביר דרך האגדה הלאה לילדים ונכדים. הרעיון לנווט לקוראים את מקום הימצאם בזמן אמיתי, ענק. תודה רבה.