קשישים תחת אש: עלייה בתחושות החרדה והבדידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת

(חי פה) – המלחמה המתמשכת והאירועים הקשים של השביעי באוקטובר מותירים את חותמם על החברה הישראלית כולה, אך השפעתם על קשישים בולטת במיוחד. אוכלוסיית הקשישים, שכבר מתמודדת עם בדידות וקשיים בריאותיים, מוצאת עצמה בעיצומו של גל חדש של חרדות, תחושות בדידות וגידול בפניות לעזרה. איילת גימפל משולם, עובדת סוציאלית גריאטרית בכללית מחוז חיפה והגליל המערבי, סיפרה בראיון מיוחד לאתר "חי פה" על מצבם הנפשי של הקשישים בתקופה מאתגרת זו.

עומק המשבר – חרדה, דיכאון ובדידות

"לאירועי השביעי באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל ישנה השפעה עמוקה על בריאותם הנפשית של קשישים בישראל". מספרת איילת גימבל "מגמות מטרידות עולות לאחרונה, ביניהן עלייה בשיעורי החרדה והדיכאון, תחושת מתח מוגברת, עצב, הפרעות שינה ובדידות. בעיות אלה ניכרות ביתר שאת בקרב קשישים המתגוררים באזורים גיאוגרפיים קרובים לאזורי הלחימה, שבהם האיום הביטחוני נוכח ומשמעותי יותר".

אוכלוסיית הקשישים, שחלקם חוו על בשרם את מאורעות השביעי באוקטובר או את פגיעתם הקשה בבני משפחה קרובים, מתמודדת עם חרדה מתמדת לשלום יקיריהם המשרתים במילואים. מוסיפה גימבל, עבור רבים, המצב הופך מאיים עוד יותר כאשר כמה מבני המשפחה גויסו לחזית במקביל, בדרום או בצפון, והדאגה להם מכבידה על הבריאות הנפשית של הקשישים.

מעבר לכך, המלחמה הביאה לשינוי מהותי בשגרת חייהם של הקשישים. הם נאלצים לצמצם את יציאותיהם מהבית, בין אם מחשש מאזעקות ובין אם בשל נסיבות בטיחותיות נוספות, דבר שמוביל גם להפחתה בביקורי בני משפחה המתגוררים רחוק. גם פעילויות חברתיות רבות, כמו מפגשים במועדונים ובמרכזי יום, צומצמו משמעותית או בוטלו, והקשישים נותרים פעמים רבות ללא מסגרת חברתית תומכת. לכך נוסף הקושי במקרים שבהם העזרה המוענקת בבית פחתה, עקב חשש של המטפלים להגיע לאזורים מסוימים.

במצבים קשים יותר, חלק מהקשישים נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם הקבוע ולעבור למגורים זמניים, ניתוק שמוסיף למורכבות ולקושי. הפרידה מהבית ומהשגרה המוכרת מהווה גורם דחק נוסף, במיוחד עבור מי שהקהילה והשגרה היומיומית היו עבורם עוגנים של יציבות וביטחון.

תפקוד קוגניטיבי תחת לחץ – פגיעות הקשישים

בני משפחה רבים מדווחים כי קשישים עם ירידה קוגניטיבית מראים סימני הידרדרות בעקבות שינויי השגרה. "למי שהיו פעילים במסגרת קבועה של מרכזי יום או מקבלים תמיכה יומית, הצמצום והניתוק מחריפים את מצבם הרגשי והקוגניטיבי," מסבירה גימפל משולם. קשישים שהועברו ממקום מגוריהם לאזור חדש, חווים בלבול ותחושת חרדה מוגברת, במיוחד אם הם ללא תמיכה קרובה של משפחה או חברים.

בעקבות המצב, קשישים רבים פונים לעזרה בשל קשיי שינה, מצבי רוח ירודים, חרדה ודאגות. גימפל משולם מדגישה את הצורך לתמוך גם במפונים, הנאלצים להתרגל לחיים זמניים במלונות או דירות שכורות, באזורים לא מוכרים וללא קהילה תומכת.

טיפים המסייעים לקשישים לשמור על בריאותם הנפשית:

• שמירה על סדר יום: לוח זמנים קבוע הכולל עוגני פעילות, גם אם בתוך הבית, תורם לשמירה על יציבות והפגת תחושת הבדידות.
• פעילות גופנית מתונה: תרגול יומי קל בבית עוזר להרגשה טובה ולשמירה על בריאות גופנית.
• תקשורת יומיומית עם קרובים: מומלץ להקפיד על קשר טלפוני עם משפחה וחברים, ואף לשלב שיחות וידאו, לצורך חיזוק התחושה החברתית.
• הימנעות מחשיפה יתרה לחדשות: הפסקות יזומות מצפייה בחדשות ומעבר לצפייה בתכנים מרגיעים ומסיחי דעת יכולות להקל על הלחץ הנפשי.
• עם כל אלה, מקווה גימפל משולם, יוכלו הקשישים לשמור על חוסן נפשי ולצלוח את התקופה הקשה הזו ברוגע יחסי.