דוח מיוחד של מבקר המדינה :"סיוע המדינה לניצולי שואה"

הדוח הנ"ל מתפרסם סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. להדגשת  חשיבותו אצטט מהדוח:

"…יחסה של המדינה  לניצולי השואה  בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים ולשמש כמקרה בוחן ליחסה אל כלל אוכלוסיית הקשישים בישראל…"

הביקורת מתייחסת , בין היתר, לאי מיצוי הזכויות של ניצולי השואה ולאור העובדה שבמועד סיום הביקורת ינואר 2017 חיו במדינה 158,000 אזרחים נרדפים במהלך השואה ו-56,000 אזרחים  נפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזענות בתקופת מלחמת העולם השנייה. גילם הממוצע הוא כ-85 שנה, מדי חודש נפטרים כ-1000 מהם.

מה עוד "….שעל אף הסיוע הכספי הישיר לניצולים, חלקם עדיין נזקקים לסיוע  בתחום המזון…. בין בשל קושי פיזי ברכישת מוצרי המזון או בפעולות בישול ובין מאחר שהכנסותיהם קטנות מסכום ההוצאות הבסיסי הנדרש לקיום  בכבוד……."

מיצוי הזכויות עבור הניצולים " …יכול לשמש לניצולים רבים מוצא ממצוקתם הכלכליות ולאפשר להם לקבל  שירותי סיעוד ותנאי מחיה  נאותים  בשנותיהם  האחרונות"

הסיוע לניצולי השואה ברשויות המקומיות , כולל חיפה

הביקורת העלתה, בין היתר, על כך שהייתה הענות מצומצמת של הרשויות המקומיות, כולל עיריית חיפה, להשתתף בפרויקט חשוב  של 'הרשות לזכויות ניצולי השואה' – יחידת  סמך של משרד האוצר ( להלן- הרשות);  רשות זו מובילה פרויקט שעוסק במיצוי זכויות הניצולים. זהו פרויקט שהחל בשנת 2013 ושבמסגרתו בדקו אם ניצולי השואה מקבלים את זכויותיהם.

עד ינואר 2017, מועד סיום הביקורת, התקשרו עם 'הרשות לזכויות ניצולי השואה' רק 50 רשויות מקומיות שתחתן 164 ישובים בהם מתגוררים כ-47% מניצולי השואה ונפגעי התנכלויות. עוד הועלה בדו"ח המבקר כי פרויקט מיצוי הזכויות בוצע ברשויות המקומיות, על ידי העובדים  הסוציאליים של הלשכות לשירותים חברתיים, ובחלק מהערים גם על  ידי מערך של מתנדבים, הפועלים למלא את החסר בתחומי החיים שבהם זקוקים הניצולים לסיוע.

להלן תצלום לדוגמא מ'חי פה – חדשות חיפה' : חלוקת חבילות מזון לחג הפסח, אשר חולקו בזמנו לניצולי שואה, ע"י ארגון התנדבותי.

יצוין שהסיוע של עיריית חיפה לניצולי השואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות, טוב יותר, יחסית לרשויות מקומיות אחרות.

בתשובתה  של עיריית חיפה למשרד  מבקר המדינה מפברואר 2017, הסבירה העירייה:

"הקושי למימוש תכניות  משרד הרווחה מקורו בין היתר בקשיים בירוקרטיים  ביישומן, ובהעדר  כוח אדם  מספק  שיוציא  לפועל  את התכניות  שגובשו".

נשאלת השאלה (של כותב שורות אלה ורבים אחרים), האם טענות על קשיים בירוקרטים והיעדר כוח עבודה מספק יכולים לבוא  על חשבון הצורך הדחוף לסייע ככל יכולתנו לניצולים החיים בקרבנו בישראל.

פגיעה בשירותים חיוניים לניצולים

עוד צוין, בדוח הביקורת, בין היתר, כי

"..ההיענות המצומצמת של הרשויות המקומיות להצטרף לתכנית (לפרויקט הנ"ל) והתלות במערך מתנדבים מערימים קושי ביישום הפרויקט ואף פוגעות ביכולתן של הרשויות לספק  לאוכלוסיית הניצולים המתגוררת בתחום שיפוטן שירותים חיוניים"

אי לכך מוטל על  " משרד  הרווחה, בשיתוף הרשויות המקומיות, למפות את הדרכים שיאפשרו לרשויות להוציא אל הפועל פעילויות רווחה המיועדים  לניצולים, ולבחון מהם המשאבים הנחוצים  לביצוע  פעולות אלו."  להרחבת היקף ההרווחה  לניצולים כגון – 'ארוחות חמות ' ו'לחצני מצוקה'.

משרד הרווחה לא ניצל את התקציב

בדו"ח המבקר נמסר כי משרד הרווחה לא השלים במשך כשנתיים את גיבושה של תכנית להעברת כספים לניצולים ולכן לא  נוצל סכום כולל של  60  מיליון ₪ שהממשלה החליטה  להקצות לשנים 2014 ו-2015. גם בשנת 2016 ניצל המשרד רק 4.3 מיליון ₪ מתקציב של 40 מיליון ₪ ₪ שהממשלה החליטה להקצות  לניצולים.

מציאות עצובה

בהמשך לדוחות הביקורת הקודמים ובהדגשה על חשיבות הסיוע לניצולי השואה ונפגעי התנכלויות שמספרם מתמעט מדי יום ביומו, מוצג בדוח הביקורת ציטוט משיר:

"כי כולנו, כן כולנו

כולנו רקמה

אנושית אחת חיה

ואם אחד מאתנו

הולך מעמנו

משהו מת בנו-

ומשהו, נשאר אתו"

מתוך

שירו של מוטי המר "רקמה אנושית"