ראש מנהל חינוך, חברה ופנאי אילנה טרוק: "פעילות שוברת שגרה ברחבי העיר תרענן את תכנית הלימודים מדי שבוע"

(חי פה) – בחזרה ללימודים: 58,508 תלמידים יפתחו ביום ראשון הקרוב, 01/09/2024, את שנת הלימודים בהם: 11,297 ילדים בגני הילדים, 27,263 בבתי הספר היסודיים וב- 19,948 תלמידים בבתי הספר העל יסודיים. שלושה גני ילדים חדשים ושלוש כיתות נוספות יפתחו השנה במוסדות החינוך בעיר.

משבר השכר

נכון לרגע זה (28/8/24), יו"ר ארגון המורים רן ארז הודיע על כך שהלימודים בבתי הספר התיכוניים לא יפתחו, כיון שלמורים אין הסכם שכר.

המעבר לחמישה ימי לימודי בשבוע

מספר רשויות מקומיות החליטו לצמצם את מספר ימי הלימוד ולעבור ללימודים של חמישה ימים בשבוע. עיריית חיפה הודיעה כי לא תצטרף למהלך הזה, לצמצום שבוע הלימודים ותמשיך לקחת אחריות על שבוע לימודים בן שישה ימים.

דבריה של אילנה טרוק בפתח שנת הלימודים:

פנינו אל ראש מנהל חינוך, חברה ופנאי אילנה טרוק על מנת לבדוק מה מתוכנן במערכת החינוך החיפאית לשנת הלימודים הקרובה.

ש: מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הגיעו לחיפה משפחות של מפונים. איך הילדים השתלבו במערכת החינוך?

"ב-8  באוקטובר החלו ראשוני המפונים להגיע לחיפה. בתחילה שוכנו בבתים מארחים, ולאחר מכן הגיעו למלונות. עירייה חיפה נערכה לקליטתם כבר מרגע הגעת המפונים הראשונים. מערכת החינוך בחיפה קלטה 821 ילדים ונוער מפונים, מהדרום ומהצפון, מגילאי לידה ועד י"ב. עם הגעתם לחיפה, מינהל החינוך פתח מערך רחב ביותר של סיוע למפונים.

בתי הספר העירוניים קלטו את התלמידים, בהתאם לצרכים אותם העלו ההורים והקרבה למלונות שבהם השתכנו, נבנה מערך הסעות אשר דאג להסעת הילדים מידי יום לבתי הספר ונפתחו מרכזי העשרה לימודית וחוגים ללא עלות, לצד סבסוד פעילות משפחתית במוקדי בילוי חיפאיים, כמו בתי הקולנוע, קיר טיפוס, באולינג ועוד".

"הקליטה נעשתה בשלושה מודלים, "המודל המשלב" שבו קלטנו את רוב התלמידים המפונים, בקבוצות קטנות שהשתלבו במערך הכיתות וגני הילדים בעיר. המודל השני היה "מודל הפונדקאות", בו קלטנו כיתות שלמות עם צוותים חינוכיים למוסדות לימוד, והמודל השלישי הוא "מודל רשות בתוך רשות"- מודל בו הרשות של שלומי הפעילה במלונות בחיפה גני ילדים".

"עבורנו, זו זכות עצומה להיות חלק מהותי מהערבות ההדדית עליה מושתתת המדינה. התקופה הזו גם גרמה לנו להבין את עומקה וחשיבותה של סולידריות חברתית. המשפחות המפונות שהגיעו לחיפה ולערים אחרות, הן הלכה למעשה מגיני הגבולות לאורך כל שנות קיומה של המדינה, בצפון ובדרום. לכן, בשנה האחרונה וגם היום אנחנו רואים בתמיכה במפונים זכות, פשוט שזה תורנו להשיב להם, להיות שם עבורם".

⁠ש: על פי מחקר של הכנסת, שפורסם לאחרונה בדו"ח מיוחד, בחיפה 42% ממוסדות החינוך הם ללא מיגון (הנתונים מתחילת המלחמה). האם הורים יכולים לשלוח ילדים למוסדות חינוך בלב שלם, כשאין מקלט או מרחב מוגן?

"במהלך השנה האחרונה עיריית חיפה השקיעה תקציבים ומאמצים אדירים לצמצום פערי המיגון, ולשמחתי – היום רובם המוחלט של גני הילדים ממוגן, ובבתי הספר הצלחנו בתקופה זו לצמצם פערי מיגון. במהלך הקיץ החלה בנייה של חמישה עשר ממ"מים (מרחב מוסדי מוגן) בגני ילדים, ועוד 6 בבתי הספר. בנוסף, הסתיימה בנייתם של 6 ממי"ם נוספים בביה"ס גורדון ומגינים".

⁠ש: האם יש כוונה למגן עוד מוסדות חינוך? האם יש תקציב המיועד לכך?

"כן, בוודאי, אנחנו ממשיכים על פי תכנית עבודה סדורה למגן את  מוסדות החינוך בעיר, ולצמצם את פערי המיגון . במקביל – מוסדות החינוך מתורגלים לפעול על פי שיטת "הכי מוגן שיש".

⁠ש: איזה מוסדות חינוך שופצו במהלך הקיץ? האם השיפוץ בבית הספר מגינים הסתיים?

"במהלך הקיץ הושקעו כ- 15 מיליון ₪ בשיפוץ מבני בתי הספר ושיפור המרחבים המוגנים. בין השיפוצים, בוצעו עבודות איטום ב- 24 מוסדות חינוך, הותקנו מערכות מיזוג ב- 38 מוסדות חינוך, הוצבו הצללות חדשות ב- 35 מוסדות חינוך, הוכשרו חצרות ונפרסו משטחי הולם חדשים ב- 5 מוסדות חינוך, הונגשו 9 כיתות עבור תלמידים לקויי שמיעה וראיה, התחלנו בבניית שתי מעבדות מדעים, שיקמנו את חזית בית ספר חופית, ושדרגנו משמעותית את בית ספר גורדון בשיפוץ שכלל בניית 4 ממ"מים, פיתוח החצר האחורית, החלפת מתקני ספורט והתקנת הצללות. למעשה נמשיך בתכנית השיפוצים עד לסוף תקופת החגים. העבודות הסופיות בבית הספר מגינים צפויות להסתיים בחופשת סוכות". ⁠

ש: בית ספר מזור יאכלס את ילדי בית הספר עופר, שהיה בדרך הים. האם המבנה והחצר מוכנים לקראת פתיחת שנת הלימודים?

"בית הספר החל במעבר למשכנו במזור ב-14 לחודש הזה. המבנה והחצר הוכשרו והותאמו לדרישות משרד החינוך ובית הספר. המוסד ערוך ומוכן לקליטת התלמידים".

⁠ש: המסלול הדו לשוני – לטענת ההורים העירייה מונעת מהם לפתוח גן חובה שני מסיבות לא-ענייניות… האם יש פתרון לבעיה?

"בית הספר הדו לשוני החל את דרכו לפני למעלה מעשור כמסלול שהוקם ע"י ראש העיר הנוכחי, מתוך תפיסה הדוגלת בשוויון מלא ומתן כבוד לדעות והתחושות השונות הכרוכות בשותפות בין יהודים לערבים.

בשנת הלימודים האחרונה תשפ"ד, עברו התלמידים למבנה הנוכחי ב"מזור" בו גם הפך הדו- לשוני ממסלול לבית ספר יסודי. עוד בהקמתו, בנינו יחד עם ההורים מודל חינוכי הבנוי על איזון בין מספר התלמידים הערבים לבין מספר התלמידים היהודים. בית הספר צמח יפה, והשנה לראשונה גם נפתחות 2 כיתות א' מאוזנות, לצד גן ילדים מלא ומאוזן, ואנו שואפים להמשיך וליצור איזון של 50:50 בכל הרצף החינוכי שכיום עומד על 61:39.

אני מקווה שמגמת הרישום תמשיך- הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית, כך שבסופו של דבר נוכל ליצור קמפוס בו ייפעלו שתי כיתות מאוזנות בכל שכבה שיבטאו את רוח העיר והחשיבות שבקיומו של מוסד זה".

⁠ש: מה דעתך לגבי בית הספר עלמא לנערות דתיות, בדרך הים? האם את חושבת שאפשר לבטל הקצאה למבנה בית ספר, בגלל שיש תלמידות רבות לא חיפאיות בבית הספר, ומצד שני לאפשר לתלמידים רבים מחוץ לעיר ללמוד בחיפה?

"בבית הספר עלמא מספר התלמידים שאינם חיפאים עולה על 70%.
בבתי הספר בעיר אחוז התלמידים המתגוררים מחוץ לעיר עומד על כ- 4% בלבד, להוציא את רעות שנבנה בהסכם עם המדינה ובו ייקלטו תמיד 25% מחוץ לעיר. מועצת העיר קיבלה החלטה לבטל את הקצאת המוסד בשל אי עמידה בכלל העירוני לקבלת הקצאה, הקובע כי לפחות 70% מבאי המוסד החינוכי יהיו תושבי העיר, ובעלמא המצב הפוך".

⁠ש: מוסדות החינוך לאוכלוסייה הערבית – האם את מרוצה ממצבם, האם יש כוונה להמשיך להשקיע בהם?

"אין אצלנו הבחנה בין מוסד ערבי לשאינו ערבי, כלל המסגרות מטופלות בהתאם לצרכים הייחודיים לכל מוסד".

⁠ש: יש כאלה שטוענים, שלא הגיוני להמשיך וללמד כרגיל, כשאנחנו במלחמה. האם את מסכימה עם הדברים?

"אחד התפקידים המרכזיים של מערכת חינוך הוא להעניק לתלמידים יציבות וחוסן. כל ילד/תלמיד זקוק למסגרת, למקום בו יוכל בצורה מוגנת לקיים אינטראקציה חברתית, מקום שיאתגר אותו ויכין אותו לחיים הבוגרים בליווי צוותים מבוגרים שהוכשרו לכך.

בתקופת המלחמה, יותר מתמיד, זקוקים הילדים למסגרת מייצבת זו. בל נשכח, שגם ההורים זקוקים למסגרת יציבה, להמשיך לעבוד, להצמיח את כלכלת המדינה, כאשר הילדים שלהם נמצאים במסגרת יציבה המחזקת את החוסן של ילדם.

⁠ש: האם את מרוצה משיתוף הפעולה בין העירייה ומשרד החינוך במחוז?

 "יש לנו שיתוף פעולה מצוין, שותפות מצויינת  ושיח שוטף וטוב עם מנהלת המחוז וציוותה".

⁠ש: האם יש נושאים, שחשוב לך לקדם בשנה הקרובה או מעבר?

"מערכת החינוך שבראשה אני עומדת מובילה שני יעדים מרכזיים: חיזוק תחושת השייכות של התלמידים, וחינוך רלוונטי. כפי אמרתי, אני מאמינה שמערכת החינוך היא הבסיס לחוסן אזרחי ולאומי, ולכן עליה לעסוק בערכים של שוויון, סובלנות, שילוב חברתי ושייכות קהילתית. בנוסף לכך, חינוך חייב להיות רלוונטי, וזאת בשני מובנים – רלוונטי לחיי היומיום של התלמיד ורלוונטי לעתיד, בכך שמעניק לו מיומנויות להתפתחות בעולמות הקריירה, החברה, הכלכלה וכיוצא באלה.

פעילות שבועית שוברת שגרה

השנה, אנחנו פותחים תכנית חדשה על פני כל הרצף החינוכי, מגן ועד י"ב. כשהתחלנו לבנות את התוכנית המטרה הראשונה שלנו היתה ליצור שבירת שגרת לימודים בדרך מעשירה וחוויתית. לכן גם קראנו לה- תכנית רביעי שב"ש (שובר שגרה). בכל יום רביעי בשבוע הילדים יצאו ללמידה אחרת במרחבים העירוניים. המרחב העירוני כולו הופך למורה הטוב ביותר ביום זה. למזלנו התברכנו בעיר עם שפע אפשרויות להעשרה, חקר ולמידה. כל מוסדות החינוך בעיר- גני ילדים, בתי ספר יסודיים ובתי הספר העל יסודיים, כולל החינוך המיוחד- יקיימו פעילות במרחב העירוני ומוסדותיו – תרבות, ספורט וים, רפואה, מדע ואקדמיה ומרכזי תעשיה והייטק.

הפעילות במסגרת התכנית תחשוף את התלמידים לתחומים מסקרנים וחדשים, תעודד יצירתיות, תחזק את תחושת השייכות לעיר ולמדינה, ותקדם את חשיבות החינוך הרלוונטי לתלמיד ולעתידו".

העשרה מוסיקלית ומחקרית

"ילדי גני הילדים ישתלבו בתוכניות של "מחקרים על גלגלים" עם המוזיאון הלאומי למדע המדעטק, ויעסקו בפיתוח סקרנות לחשיבה המדעית. הסימפונית החיפאית תגיע בהרכבים קטנים לגני הילדים, כדי לעסוק בפיתוח חוש קצב, קורדינציה, וחשוב מכל ישפרו את כישורי ההקשבה והריכוז של ילדי הגן.

ילדי הגנים יצאו גם למרכזי העשרה עירוניים שפיתחה מערכת החינוך, כמו "מרכז בראשית" שהוא מרכז טבע שבו הילדים ישתלו, יעדרו, ינקשו וילמדו על חשיבות הקיימות הסביבתית ומשמעות השמירה על סביבה ירוקה לבריאות האישית והעולמית. בנוסף יעסקו גם בסביבה הימית במרכז "גן ים", שם יפגשו אנשי ים, יראו מקרוב בעלי חיים ימיים, וילמדו על חשיבות השמירה על הסביבה הימית עבור עתידו של כדור הארץ והחיים במים".

בים ובתאטרון

"בתי הספר היסודיים ייצאו לתיאטרון העירוני ללמוד לכתוב מחזות ולהתנסות במשחק, יגלשו במרכז הימי, ישתתפו בפעילות חקלאית בחוות החקלאיות בעיר המטפחות שייכות לטבע, לערכים של שמירה על כדור הארץ, בריאות סביבתית, וקיימות. במסגרת תכנית "רביעי שובר שגרה" התלמידים יעסקו גם בבריאות אישית ופיתוח חוסן ויפגשו עם מדריכים מקצועיים של אומנויות לחימה, אתלטיקה, התעמלות אומנותית וענפי כדור, חיבור לסיפור ההיסטורי והמורשת החיפאית המרתקים".

"בזכות היות העיר חיפה עיר רב תרבותיות, מערכת החינוך העירונית מאפשרת לתלמידים בחיפה להכיר תרבויות שונות בתהליך עומק חוויתי ובפרויקטים משותפים. דגש נוסף יינתן גם לטיפוח ושיפור השפה הערבית לילדים יהודים, והשפה העברית לתלמידים מהחברה הערבית – יעד של ראש העיר הרואה בשפה גשר לעתיד העיר והמדינה".

"תלמידי בתי הספר העל יסודיים ישתתפו בתכניות ייחודיות במרכזי ההייטק, במוזיאונים, באקדמיה ובמוסדות התרבות והספורט של העיר. בימי רביעי הם ייפגשו עם בני גילם מבתי ספר אחרים, ויחד יחקרו ויצרו פתרונות לאתגרים חברתיים קיימים, במטרה להפוך את העולם לטוב יותר".

"ילדי החינוך המיוחד ייצאו לפעילויות ברחבי העיר, יתנסו בנסיעה באוטובוסים, יבלו וילמדו בגן החיות, במדעטק במוזיאוני העיר חיפה ועוד. והחשוב מכל, יום זה גם ייתן דגש לערך הסולידאריות, התלמידים יתנדבו ביום זה בבתי אבות, ניקוי הים, ניקוי נחלים, פעילות בשכונות ועוד".

האם יש מורה שהשפיעה עלייך ואת זוכרת אותה?

"המחנך שלי בתיכון, ד"ר ישראל רוזנסון, שאימן לנו את שרירי הסולידריות והפלורליזם. ומשם הדרך היתה פתוחה".

תרצי לברך את תלמידי ותלמידות חיפה?

"מאחלת לנו שנה מלאת תקווה, שנה שבה נצליח לאסוף את השברים מהשנה האחרונה, ויחד עם חטופנו שיושבו, נחזור במלוא העוצמה להתפתח, לאהוב ולחזק את הסולידריות בינינו. יחד נחזק את הפצועים ומשפחותיהם, נחבק את משפחות החללים ועבור כולנו נבקש כי תחל שנה וברכותיה".