(חי פה) – המלחמה נכנסת לחודשה העשירי. אז איך בדיוק הסטרס המתמשך משפיע על חיינו על נפשנו ועל ההתנהגות שלנו. ליאת אריאל, פסיכולוגית ראשית ומנהלת השירות הפסיכולוגי, בקריה הרפואית רמב״ם מסבירה בראיון לחי פה.
אחרי תקופה ארוכה וממושכת של המלחמה עם גלים משתנים בעוצמת המתח ולמעשה תקופה ארוכה שאנחנו המבוגרים והילדים נמצאים במתח וכוננות עם הרבה הפרעות ושינויים בשגרה חוסר וודאות מתמשך, וקושי לתכנן קדימה. בנוסף, האירוע האחרון שאירע במג'דל שמס שהזכיר לנו בצורה הכואבת ביותר כמה אנחנו פגיעים וחשופים; אנחנו מגיעים למצב שאנחנו עייפים ושחוקים. מסבירה הפסיכולוגית אריאל.
מתנהגים כאילו שהם נתונים במצב מלחמה כשהם לא במלחמה
מה ההשפעה של סטרס מתמשך על הגוף והנפש?
ההשפעה הממושכת של סטרס גורמת לכך שמנגנוני ההגנה פועלים כשאין צורך אמיתי. ולמה? כי במצב של סטרס אנחנו מפעילים ומשתמשים במנגנוני ההגנה של (fight-flight-or-freeze) הילחם, ברח או קפא, כשכל אדם נוטה להפעיל מנגנון אחר. מנגנון הילחם זה אנשים שנכנסים ישר לאירוע מנגנון ברח זה אנשים שמתנתקים ממה שקורה ומנגנון קפא זה אנשים שמקפיאים את הפעולה.
בגלל שאנחנו חשופים כבר הרבה זמן למתח; ההתנהגויות האלה מופעלות כשאין צורך אמיתי, מסבירה אריאל. אפשר לראות את זה בכבישים הנהגים עצבניים ומתנהגים בפועלה של "פייט" כשאין צורך או ביחסי עבודה או בתוך הבית אנשים הם יותר ׳על הקצה׳ ומתנהגים כאילו שהם נתונים במצב מלחמה כשהם לא במלחמה בין אם בכביש, בעבודה או בבית. הרבה אנשים בתקופה הזו עלולים להפעיל תגובות סטרס במקומות שהם לא צריכים להפעיל אותם, באופן לא אדפטיבי .
בתקופה הנוכחית, אנשים מדווחים על עצבנות, הפרעות בשינה, צריכה גבוהה של חדשות שמציפה יותר את החרדה או התנתקות מחדשות, ומצד שני אסקפיזם -מצב של ״פלייט"; במצב כזה הם פגיעים לתחושת אשמה, חוסר נוחות, או תחושת חוסר שייכות וחיבור. ויש את אלה שנמצאים במצב "פריז" שרואים משהו ולא מצליחים לפעול. המנגנונים האלה של ההתמודדות שמופעלים גם כשאין צורך, תורמים לתחושת שחיקה נפשית.
עלייה משמעותית בפניות גם לבריאות הנפש
האם יש עלייה בפניות לקבלת סיוע נפשי?
יש עלייה משמעותית בפניות גם לבריאות הנפש גם בילדים ונוער וגם במבוגרים, גם לטיפולים בבית חולים. חשוב לציין כי הרבה מאוד פסיכולוגים ה מתגייסים לעבודה התנדבותית דרך עמותות וקהילות שזקוקות לעזרה.
איך הסטרס המתמשך משפיע על אנשים שכבר נמצאים ומאובחנים עם בעיות נפשיות?
עוד לא ברורה לנו כל התמונה. אבל בתחילת המלחמה אנשים שהיו מוכרים עם קשיים נפשיים הרגישו שהם ביחד עם כולם שעוד אנשים מרגישים כמוהם.
דור שלם שלא חווה שגרה 4 שנים
האם יש הבדל בהשפעת הסטרס על ילדים?
יש הרבה פניות של ילדים ונוער. אנחנו מדברים על דור שלם שלא חווה שגרה כמעט 4 שנים זה התחיל בקורונה ועכשיו במלחמה. אנחנו רואים עלייה במצוקה של בני נוער. אנחנו, ברמב״ם חלק מפרויקט ארצי של מרפאה דחופה משבר לילדים ונוער שיכולים להגיע למיון ילדים במצבי משבר נפשי ורגשי ויש לא מעט פניות לרמב"ם.
מה הם הסימפטומים שצריכים להדליק אצלנו נורה אדומה?
הפרעות בשינה ובתיאבון, כשזה קורה בתכיפות גבוהה, ולאורך זמן. לדוגמה אנשים שישנים הרבה, או שמתעוררים הרבה במהלך לילה או לא מצליחים להרדם . הפרעות בתיאבון – אנשים שאוכלים יותר מהרגיל , יש מי שמפתחים אכילה לילית, אכילת ג'אנק, אכילה רגשית, ויש מי שמרגישים חוסר תיאבון במצבי סטרס – לקבוצה זו אני ממליצה להקפיד לשתות ולנסות ולאכול כמות קטנה של אוכל מזין כמו שקדים צימוקים ומיצים עתירי אנרגיה כדי שלא יחלשו, אנו זקוקים לכוחות שלנו לצורך התמודדות. בכל אופן, אני ממליצה לפנות למומחים מקצועיים בתחום הפרעות האכילה במצבים מתמשכים של קושי בתחום זה.
עצבנות: אנשים עצבניים, מתוחים, יש יותר קשיים בוויסות עצמי במצבי סטרס מתמשכים. אלימות עלולה לגבור גם בתוך משפחות לכן צריך לשים לב לשכנים, לילדים, שסביבנו. אנשים מגיעים למצבי קצה כשהם במצוקה. חשוב גם לשים לב לאנשים בקבוצות חלשות יותר באוכלוסיה, לאנשים בודדים, קשישים, נכים המתמודדים עם יותר משימות במצבי חירום מתמשכים, לשים לב לילדים שהינם יותר פגיעים ויש להם פחות כלים להתמודד וזקוקים למבוגרים שיחשבו אותם ויגנו עליהם. בתקופה בה אנחנו חשים חוסר יציבות, חשוב ביותר שנוכל להיעזר אחד בשני, למעשה הכי הישרדותי זה להיות ביחד. משחר ההיסטוריה קהילות שרדו יותר מפרטים.
להיות קשובים ולשוחח עם ילדים ולא רק למסור מסרים
אצל ילדים יכולה להיות רגרסיה בהתפתחות כדוגמת שכבר נגמל וחוזר להרטבה או קשיים בשליטה, ילדים שהיו עצמאיים פתאום מפחדים וחוששים ללכת לחבר לבד, למשל. יש מתבגרים שמסתגרים פתאום, ילדים שמבטאים פחד מרעשים, ילדים שרבים יותר, בוכים יותר- אלו סימנים של קשיים בוויסות רגשות.
חשוב שההורים יהיו קשובים. המבוגרים לפעמים נוטים ״להעביר מסרים״ לילדים במצבי סטרס; אבל בשיחה יכולים להבין יותר מה קורה בעולם של הילד, מה מפחיד אותם למשל- ולא רק להגיד אל תפחדו והכל טוב; כי ילד יכול לפרש את הדברים שקורים בצורה אחרת ממה שנראה לנו. לא רק למסור מסרים אלה לשוחח איתם.
איך אנחנו יכולים להפחית את הסטרס?
להיות קשובים למידע אמין וחיוני. להקשיב לגורמים מוסמכים- להנחיות פיקוד העורף. לנסות להמשיך כמה שאפשר לעשות את הדברים שעשינו בשגרה, שגרת בית, עבודה, חוגים וגם אירועים חברתיים ומפגשים משפחתיים. במצבים של חוסר וודאות יעזור לנו להיות מוכנים במידת האפשרי מראש לכל תרחיש- לדעת היכן המקום המוגן שלנו ולהכין אותו, כמו גם מהו ה תפקיד של אחד מבני המשפחה. חשוב שלכל אחד יהיה תפקיד- זה עוזר להתארגן ולהתמודד; לדוגמה, לתת לילד תפקיד להיות אחראי על להביא איתו בובה או משחק מסוים במקרה של כניסה למרחב המוגן . להתאים את התפקיד שלו לגיל.
עשייה ופעולה מאוד עוזרים להתמודד עם מצבי חירום ואז כשאנחנו נמצאים במקום הבטוח, אז לשאול מה שלומכם. נשימות עמוקות עוזרות מאוד כיוון שהמשימות מפעילות הרבה מערכות גופניות ומווסתות לחץ- לבצע שאיפות ארוכות כאילו מריחים פרח ולנשוך אוויר החוצה כמו שמכבים נרות יום הולדת. שתיית מים גם היא מסייעת בוויסות מתח בגוף, וכמובן קשר אנושי, מאפשר לנו להרגיש שייכות ומחבר למשמעות – להיות ביחד זה עוזר.
האם הכתבה עניינה אותך?
המחשבה שיש מערכות שלטון כמו בג"צ ופרקליטות צבאית שמנסים להפליל חיילים ופוגעים במילואימניקים או אוניברסיטת חרפה שהחזירה ללימודים מי שפרסמו קריאות תמיכה בחמאס
היא שיוצרת חרדה אמיתית מתמשכת מכך שהמערכות שאמורות להגן עלינו ולהיות מעטפת שתפעל לייצר בטחון ותשמור על הסדר בעצם יוצרות את ההיפך ומחלישות את החוסן הלאומי.
זאת החרדה הכי גדולה.