שמאי אסיף: בטכניון ייסדנו את השולחן העגול של ערי הכרמל
פאנל מקורי במסגרתו הופיעו ראשי רשויות מחיפה וסביבתה בפני סטודנטים מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, חשף את התחרות שבין הערים וגם יוזמות והצעות לשיפור התכנון המרחבי. עו"ד יונה יהב: "נשר וטירת כרמל נוצרו רק בגלל שאבא חושי לא רצה את האוכלוסיה שלהן אצלו. ערי השינה שסביב לחיפה, צריכות לעבוד עמנו בשיתוף פעולה"
"בחיפה מועסקים כ-160 אלף עובדים, מחצית מהם תושבי חיפה והיתר, 80 אלף עובדים, מגיעים מהערים הסמוכות. נשר וטירת כרמל למשל, נוצרו רק בגלל שראש העירייה אבא חושי, לא רצה את האוכלוסיה שלהן אצלו. 'ערי השינה' שמסביב לחיפה, אינן צריכות להתחרות עמנו, אלא לעבוד בשיתוף פעולה". הדברים, של ראש עיריית חיפה יונה יהב, הושמעו במפגש במודל פאנל ראשון מסוגו של ראשי ערים ממרחב חיפה, שהוזמנו ע"י הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במסגרת הקורס "מבוא לתכנון משולב". יוזם הפאנל הוא אדריכל פרופ' שמאי אסיף, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים וכיום מרצה בפקולטה, שביקש להמחיש לאדריכלים לעתיד את ההתמודדות המצפה להם עם צרכי הרשויות.
דיקן הפקולטה, פרופ' יהודה קלעי, בירך את ראשי הרשויות והזמינם אל במת הפאנל, לפי הסדר של מספר התושבים ברשות הגדולה ביותר וכן הלאה. ראשי הערים שהגיעו, היו ראש העיר חיפה יונה יהב, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל כרמל סלע, ראש העיר יקנעם סימון אלפסי, ראש העיר טירת כרמל אריה טל, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל כרמל נסראלדין וראש המועצה המקומית עוספיה ווג'יה כיוף. מראש העיר נשר דוד עמר נבצר להגיע.
באווירה החופשית עם הסטודנטים הרשו לעצמם ראשי הערים להתבטא בחופשיות ולשחרר גם עקיצות, על רקע הרצון של כל אחד מהם להתחרות ברעהו. יהב: "דוד עמר לא הגיע, אז אני יכול לדבר מאחורי גבו. הוא רוצה להקים מועדון קאנטרי קלאב במחצבה הנטושה שליד הכביש שבין חיפה לנשר. בשביל מה צריך כל כך הרבה מועדונים? בוא נקים יחדיו אמפיתיאטרון, כמו שיש בבריכת הסולטן. שמעו עוד סיפור של חוסר פירגון: למרות הרוב שהיה לי ברשות המטרופולינית לתחבורה, צירפתי אליה את עכו, על מנת שהתכנון יהיה רחב ועבור תושבים רבים יותר. מצד שני, החלטנו להאבק בהחלטה להקים מערך עמודים בחוף הים של חיפה לצורך חשמול פסי הרכבת. אנו דורשים שהחשמול יהיה מתחת לאדמה. אין סיבה להמשיך ולגזול את נוף הים מהעיר. פתאום אנו נתקלים כעת בהתנגדות של עכו…"
שמאי אסיף סקר את את המודלים המוצעים ע"י קבוצות הסטודנטים, במטרה לתכנן טוב יותר את מרחב חיפה. קבוצה אחת רואה במרחב זה שילוב של מובלעות ותווכים. קבוצה שניה עוסקת ב"קו פרשת המים" החוצה את הכרמל מאליקים דרך כפרי הדרוזים לארכן של שכונות הכרמל בחיפה, עד למנזר הכרמליטים ולים. קבוצה שלישית רואה בעוספיה, יגור ונשר, קשת שצופה אל המפרץ ואילו קבוצה אחרת, הסבירה שמרוב חסויות הניתנות לכרמל, הוא נותר בסופו של דבר יתום.
"259 רשויות קיימות בישראל בצורת ערים ומועצות אזוריות ומקומיות", סיפר כרמל סלע, "שימו לב שהמועצות האזוריות שולטות על 85% מהקרקעות, בעת שאוכלוסייתן מונה 8% מהמדינה בלבד. לכל מועצה כזו נושקות עשר רשויות בעלות אינטרסים שונים. אולם תייר שמגיע לכאן, לא רואה את ההבדל במרחב".
יהב: "זו בדיוק הסיבה שכאשר אנו משווקים את חיפה, היא חלק ממכלול המציע את עכו, בית שערים, או קיסריה. ראשי ערים רבים חושבים כיצד הם גונבים מהאחר בכדי לפתח לעצמם. שימו לב שמשנת 1970, התחלפו כ-25 שרים בכל אחד ממשרדי הממשלה. ב-110 השנים האחרונות, היו בחיפה 10 ראשי עיר. כל ראש רשות, נלחם על הקהל שלו ונוהג בהתאם".
סימון אפלסי: "ב-44 השנים האחרונות היו ביקנעם שני ראשי ערים בלבד. מה שאפשר לי לעבוד בהרמוניה עם מועצת מגידו שביחד עמה, הקמנו פארק משותף. עוד כמה חודשים, נקים פארק נוסף, הפעם בשותפות של דליית אל כרמל, עוספייה ומגידו".
יהב: "רגולציה הפכה למילה גסה, אבל שימו לב שכאשר המדינה החליטה להעביר את ניהול מיתחם בתי הזיקוק למינהלת של ארבע הרשויות הגובלות, נוצר שיתוף פעולה מצוין בין כולם".
כרמל סלע: "השלטון המרכזי בארץ הוא שקובע. שיתוף הפעולה צריך לבוא מלמעלה. אבל המדינה אינה מתנהלת טוב והגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירות. בשבע השנים שבהן אני ראש מועצה, עברתי 6 שרים שונים במשרד אחד".
יהב: "בשנות ה-90 נולד בחטא משרד הכלכלה. לימים, נבחר יוסי ביילין לתפקיד שר הכלכלה. היה לו את האומץ להגיע מהר מאוד למסקנה שהמשרד מיותר ותוך שלושה חודשים הוא פירק אותו. לדעתי, ההחלטות הטובות הן פועל יוצא של אישים ראויים".
שמאי אסיף: "הופתעתי לגלות שזו הפעם הראשונה שאתם נפגשים כך. כאן המקום לצאת בקריאה להקמת שולחן עגול של ראשי הרשויות באזור".
כרמל נסראלדין: "אותי מטריד המרחק שבין התיאוריה של עולם התכנון לבין המעשה. עברנו ניסוי לא מוצלח של חיבור שני הכפרים לעיר הכרמל. מישהו החליט בתיאוריה שזה מוצלח. בסופו של דבר, כאשר מחברים את החלקים יחדיו, יוצא שעטנז. סוס וחמור לא יוצאים יחדיו לחריש. אנו הדרוזים, שונים בשלוש נקודות מרכזיות: אנו חיים 400 שנה באותו המקום ללא הגירה למקומות אחרים. רוב השטח שלנו בבעלות פרטית ואילו תכנית המיתאר המתייחסת אלינו, תוכננה בתוך מעבדה המתעלמת מכך. ופארק הכרמל נכפה עלינו באמצעות נטיעת עצים שסגרו את מרחב המגורים שלנו בקביעה חד-משמעית: 'כאן לא בונים'. לא שאלו אותנו כלום והפכו אותנו לאויבי הפארק. היחסים שלי עם הירוקים, הם כמו יחסים של סוס עם רוכבו".
ווג'יה כיוף: "משני כפרים עניים, רצו לעשות עיר של ציוויליזציה. בין שכונת דניה בחיפה לבין עוספיה מפרידות חמש דקות של נסיעה שהן 50 שנות מרחק. אני מגדל ציבור עם ניכור גדול מאוד. למה זה חייב להיות כך? זו שאלה שהשלטון המרכזי צריך לשאול את עצמו. תכנון זה גם תרבות ויש אוכלוסיות שהתכנון אינו רואה אותן. אצלנו למשל, חוסר התכנון הוא התכנון. אבל לפעמים, בני אדם מתחילים לחשוב אחרת כשהם מגיעים לאסון. בשריפה בפארק הכרמל, לאף אחד לא אכפת היה היכן נגמרת עוספייה. הכאב שלי היה מכך שלו היה לנו מערך כיבוי בסיסי, האסון הזה היה נגמר אחרת. הגיע הזמן שנראה כל ישוב שכן, כאילו הוא מקור פרנסה עבורי ועבור המשפחה שלי. השריפה לימדה אותנו שאין דבר חשוב יותר, מאשר לחשוב על שעת החירום. אני מקבל את הצעתו של שמאי אסיף להקמת שולחן עגול מרחבי של ראשי רשויות ומציע להרחיב זאת לכל הרשויות מהמועצה האזורית מנשה, דרך מגידו וכל היישובים שעד הים".
בצילום (מימין לשמאל): פרופ' יהודה קלעי, עו"ד יונה יהב, אריה טל, כרמל נסראלדין, סימון אלפסי, ואג'יה כיוף, כרמל סלע, פרופ' שמאי אסיף. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון
שמאי אסיף מופתע שזה הפעם הראשונה שראשי הרשויות נפגשים יחד לדון על האזור. אבל אתה הרי היית ראש מנהל התכנון במשרד הפנים למה לא יזמת הקמת פורומים אזוריים משותפים לראשי הרשויות? מה עשית במשרד הפנים כל אותן שנים שאתה כזה מופתע כל הזמן לגלות כמה הדברים חורקים הרי אתה זה שעמד בראש המערכת שחורקת לא?
אין גבול לחוצפה של ראשי הרשויות הדרוזים שמנסים להלך אימים על רשויות התכנון שמעזות לבקש מהם לבנות לפי תב"ע. הם פלשט לשטחי קרקעות לא שלהם ולא בבעלות ובנו וילות מפוארות – מאות וילות. הוא מדבר על הפער עם תושבי דניה ובכן רוב תושבי חיפה גרים בדירות קטנות לא בוילות של 3 קומות מפוארות מרוצפות שיש כמו בדליה ועוספיה והחוצפה שלהם עוד לדבר על ניכור וקיפוח? הם מכשירים עברייני בנייה, הם לא גובים ארנונה ואז מתלוננים שאין שירותים בעיריות. האם אין גבול לחופצה שלהם? לגבי חיבור דליה ועוספיה זה היה מהלך נכון גם חיבור הקריות זה מהלך נכון אין הצדקה ל-10 ראשי ערים ועיריות שונות לחצי מליון תושבים. נמאס לנו מהבירוקרטיה וגם נמאס מהשקרים של הדרוזים שמגיעים לחיפה במכוניות פאר מוילות של 3 קומות בשטח 300 מ"ר ובוכים שהם מקופחים מול היהודים שמשלמים 30 שנה משכנתא על דירת 100 מטר בבניין עם 30 שכנים. הגיע זמן להרוס את הבנייה הלא חוקית בדליה ועוספיה, ולשמור על השטחים המיוערים של פארק הכרמל. שהם יגורו בבתים משותפים במקום בוילות ויתחילו לשלם ארנונה.
השטויות של יונה יהב גם כן נמאסו עלינו תושבי חיפה, עיריית חיפה עם הבזבוזים שלה, אני בטוח שתושבי נשר וטירת הכרמל והקריות ממש לא רוצים להיות חלק מחיפה כיום, בטח ובטח עם גובה הארנונה בחיפה. מזמן היה צריך לייסד פורום כזה לא ככמה הרצאות אלא כפעולה משותפת להרים את כל האזור אבל האגו המנופח של יהב לא יאפשר לו ללכת בשיתוף פעולה הוא צריך לחוש עליונות. מדבר כמו הבריון הכיתתי שלא רואה שהילדים הקטנים והחלשים כבר הרבה יותר פופולרים ממנו ופשוט צוחקים עליו. רמות יצחק היום נחשב מקום יותר איכותי מרמות רמז, אז יונה – לא הייתי מתפאר כל כך..
יונה יהב מדבר על חוסר פרגון אני בטוח שתושבי נשר והקריות זוכרים איך הוא לקח חברת לוביסטים והתעקש שאחרי מלחמת לבנון השנייה רק חיפה תקבל הטבות ולא נשר והקריות שספגו טילים בדיוק כמו חיפה, ומה קרה. בגלל הטפשות שלו כל האזור הפסיד כשבממשלה ביטלו את ההחלטה לתת את ההטבות האלו בגלל האגו המטופש של יהב. אז הוא מדבר על חוסר פרגון, הוא דוגמה מהלכת..