"אולי מישהו שתמך ברצח, באונס ובטבח, יושב פה איתנו עכשיו" • סערה באוניברסיטת חיפה ◄ צפו

"עשרות עובדי אוניברסיטה באו להודות לי על מה שאמרתי" • ראיון עם אלעד עסיס, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה

השבוע ציינו בישראל 100 ימים בהם נמצאים החטופים בשבי החמאס. מאה ימים של סיוט מתמשך שהחל בשבעה באוקטובר והביא לפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

ברחבי ישראל התקיימו אירועים רבים בנושא במרכזם הבעת הזדהות עם החטופים ועם משפחותיהם שחווים תופת שלא ניתנת לשיעור כבר למעלה משלושה חודשים.

אחד מהאירועים שהתקיימו בחיפה בנושא, היתה העצרת שהתקיימה באוניברסיטה, במהלכה נשא דברים יו"ר אגודת הסטודנטים, אלעד עסיס, שאמר על בימת האירוע דברים קשים ולריגים בחריפותם, שעוררו סערה רחבה ואף גלשו הרבה מעבר לגבולות האוניברסיטה. סרטון נאומו של עסיס שודר בערוצי הטלוויזיה והרדיו, וכמובן הועלה שוב ושוב ברשתות החברתיות וזכה לאין ספור תגובות.

◄"כמה צביעות" • עסיס בעצרת למען החטופים באוניברסיטה • צפו

"החזרתם לפה תומכי טרור"

עסיס עמד על במת אולם הכנסים באוניברסיטה ואמר כי אינו מסוגל לקרוא את הנאום שהכין מראש, לאור צביעותם של ראשי האוניברסיטה, כשהם מארגנים עצרת תמיכה בחטופים ומשפחותיהם, כשרק שבוע קודם לכן החליטה הנהלת האוניברסיטה להחזיר ללימודים בקמפוס סטודנטים שהביעו תמיכה בטרור.

בעודו עומד מול הקהל הגדול שמילא את האולם, אמר עסיס כי הסטודנטים חשים בושה בהיותם חלק מהמוסד בעת הזו, בכך כיוון את דבריו להחלטה שהתקבלה רק שבוע קודם לכן, לפיה תבוטל השעייתם של 8 סטודנטים שהביעו תמיכה בטרור, בשבעה באוקטובר וכי תתאפשר חזרתם ללימודים, זאת על אף שטרם הסתיים ההליך בעניינם. בנוסף הוחלט שהדיון בנושא יעבור מטיפולה של וועדת המשמעת להליך גישור.

עוד אמר עסיס באירוע כי המעשה של האוניברסיטה משמעותו בגידה בכל המעורבים: בסטודנטים, בחטופים, במשרתי המילואים, בכוחות הביטחון ובקורבנות המלחמה. דבריו זכו למחיאות כפיים סוערות מהקהל באולם.

פנינו לעסיס כדי לשמוע ממנו מה הביא אותו לשאת את הדברים החריפים הללו בעצרת התמיכה בחטופים.

אולי כדאי להתחיל במה שקורה באוניברסיטה בשבועות האחרונים…

"הזמינו אותי לדבר בעצרת התמיכה למשפחות החטופים. כתבתי נאום, מדובר באירוע מאוד חשוב, ללא ספק, רק שבשלב מסוים הופתעתי לגלות שהאדם שנבחר לשאת דברים הוא הרקטור, פרופ' גור אלרואי. אמור היה לדבר נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, וברגע האחרון נעשה שינוי. מבחינתי, גור הוא הגורם שמשיט את הספינה. מרבית הביקורת מופנית לגור, כי הוא היה החלוץ באוניברסיטה שהחליט להשעות סטודנטים בתחילת אוקטובר. הסטודנטים שפרסמו דברי תמיכה בחמאס עלו לוועדת משמעת ולא התקבלה כל החלטה בעניינם. פניתי להנהלת האוניברסיטה ואמרתי שלא מתקבל על הדעת שהסטודנטים האלה יגיעו לקמפוס כשתפתח שנת הלימודים ואז הוחלט על סעד זמני לשבועיים של השעיית אותם הסטודנטים".

"חשבנו שיש מי ששומר"

"מה שקרה הוא שבשבוע הלימודים הראשון נבחר גור לתפקיד נשיא האוניברסיטה. בפועל הוא יכנס לתפקיד בספטמבר. יומיים אחר כך שונתה הגישה של האוניברסיטה וקיבלתי הודעה מהממונה על המשמעת, לפיה הוחלט לבטל את הסעד הזמני ולהעביר את הסטודנטים לתהליך גישור.

הרגשתי שכל אחד זורק מעליו את האחריות ואף אחד מההנהלה לא מוכן להגיד שההחלטות הן שלו. ממשרד הרקטור אמורה היתה לצאת אמירה ברורה שאין הסכמה לבטל את הסעד הזמני ולהעביר להליך גישור. הרקטור ירה את יריית הפתיחה נגד תומכי הטרור, וברור לחלוטין שלא ציפינו שייסוג ממנה.

הרקטור נתן לנו תחושה שיש מישהו ששומר, יש מי שהאוניברסיטה חשובה לו. הרגשנו גאווה על היותנו סטודנטים באוניברסיטה. לכן אני מאשים את הרקטור. בישיבת סנאט וועד מנהל הוחלט שכרקטור אין לפרופ' גור אלרואי סמכות בתקנון להורות על השעיה, אבל אנחנו לא בימי שיגרה. הוחלט שאם יש גוף שיכול לחרוג מהסמכות שלו זהו משרד הרקטור, כי חלק מתפקידו הוא לשמור על תחושת הביטחון של הסטודנטים בקמפוס".

"אין פה מקום לתומכי טרור"

"כל מטרת המאבק היא להגיד שאין כאן מקום לתומכי טרור. אנחנו מבקשים לחזור להליך משמעתי ולהסיר את הליך הגישור, וכמובן, דורשים השעייה עד לקבלת החלטה – כלומר לקיים את הסעד הזמני שהורתה עליו האוניברסיטה מלכתחילה, זו גם הסיבה שארגנו את ההפגנה בשבוע שעבר".

"מתייחסים אליהם כקולקטיב"

"במהלך ההפגנה פנו אלינו מלשכת הנשיא וביקשו לשוחח איתנו. עלינו ללשכה 6 סטודנטים וסטודנטיות ואמרנו לו מה אנחנו חושבים. הנשיא הבטיח לכנס ישיבה בנושא שבה יגבשו דעה. ביום שישי שוחחתי גם עם הנשיא וגם עם הרקטור, ולצערי נתקלתי בתשובות לא סבירות מבחינתי ובניסיון לתאר את הסיטואציה באור שונה. הופתעתי לגמרי מהנימוקים ששמעתי ומכך שההחלטה עומדת בעיניה.

נאמר לי שהאוניברסיטה החליטה להקציב שבועיים לתהליך הגישור וזו ההחלטה היחידה. יותר מזה, הם המשיכו עם הטענות שלהם שההשעייה עלולה לגרום לפגיעה באותם הסטודנטים במקרה שהם יימצאו לא אשמים.

למעשה אנחנו העברנו לאוניברסיטה עשרות שמות של סטודנטים שעלה לגביהם החשד שהם תומכים בטרור, מתוכם האוניברסיטה בחרה בפינצטה את 8 הסטודנטים שהועלו לוועדת משמעת. נבחרו רק כאלה עם פרסומים שמראים בברור תמיכה בטרור, כך שהסיכוי שהם ימצאו לא אשמים הוא מראש קלוש. שלא לדבר על זה שבמקביל להליך באוניברסיטה מתנהל גם הליך פלילי".

"חוששים לשנת הלימודים שלהם? ומה עם המילואימניקים?"

"קשה לי לשמוע את הטענה שההשעייה עלולה לפגוע לסטודנטים האלה בשנה האקדמית, כשיש 1,000 מילואימניקים שלא התחילו בכלל את שנת הלימודים שלהם באוניברסיטה. האם השנה האקדמית שלהם חשובה יותר מהשנה האקדמית של המילואימניקים?"

"למה מתייחסים אליהם כאל קולקטיב?"

"אני התחלתי את דרכי באגודת הסטודנטים כרכז מערך הסנגוריה של האגודה. המערך הזה מגן על סטודנטים שעלו לוועדות משמעת. ישבתי בוועדות משמעת של מאות סטודנטים, מעולם לא התקבלה החלטה כוללת לגבי קבוצה של סטודנטים יחד. כל סטודנט נענש לפי המעשה שעשה. גם פה, 8 הסטודנטים פעלו כל אחד ואחת בנפרד, הם לא פעלו ביחד אבל האוניברסיטה מתייחסת אליהם כקולקטיב, גם כשהוחלט להשעות את כולם וגם כשההחלטה בוטלה. אנחנו מרגישים שזו בחירה שנעשתה על סמך שיקולים זרים".

"הרהרתי לעצמי, מה החטופים היו חושבים?"

"הגעתי לטקס למען החטופים וגיליתי שנשיא האוניברסיטה לא נמצא ומי שימלא את המקום הוא פרופ' גור אלרואי. כששמעתי עד כמה הוא משבח את האוניברסיטה על כך שהיא מעורבת ולוקחת חלק במלחמה ובמאבק, התחלתי לנוע באי נוחות בכיסא. אנחנו יושבים בטקס כשיכול להיות שאחד הסטודנטים שמואשם בתמיכה בטרור יושב בינינו. אני מסתכל על גור ואומר לעצמי שאי אפשר להמשיך עם המשחק הזה. לא תכננתי להפוך את הבמה הזו למשהו כזה. זו היתה תגובה לדברים של גור, עד שהרגשתי שחייבים לעשות משהו. הרגשתי שזו צביעות כ"כ קיצונית למול החטופים… חשבתי לעצמי מה הם היו חושבים אם הם היו יודעים שבאוניברסיטה יושבים עכשיו סטודנטים שתמכו במי שחטף, רצח ואנס אותם?"

אמרת בנאום שאתה מדבר בשם רוב הסטודנטים. איך הבנת שכך הם מרגישים?

"זה שיח שמדברים אותו רוב הסטודנטים באוניברסיטה. הגיעו עליי סטודנטים נוצרים, יהודים, דרוזים ומוסלמים ואמרו את אותה אמירה. חשוב להבין שאנחנו אוניברסיטה מעורבת ויש פה דינמיקה שהצליחה להביא אותנו לבסיס טוב. יהודים וערבים שלומדים ביחד והכל ברוח טובה. יש פה סכנה שקומץ קטן יהרוס לנו, לכולנו. אנחנו נלחמים כאן גם בשביל הסטודנטים הערבים. הצלחנו ליצור אחווה משותפת ואנחנו לא מוכנים לתת לה להיהרס. אנחנו לא רוצים שהדברים יצאו מכלל שליטה".

לא חששת מהתגובה של האוניברסיטה?

"יש לי שני כובעים, אני יו"ר האגודה ואני גם סטודנט, כמו כולם באוניברסיטה. אני לא חושש מפגיעה או מהתנכלות, אני עכשיו בתואר השני ולכן גם פחות ניתן לפגוע בי. אבל גם אם תהיה פגיעה בי, אני לוקח את האחריות על עצמי ומבחינתי זה שווה את זה. במיוחד אחרי האירוע, קיבלנו תגובה רחבה וחזקה בצורה יוצאת דופן, לא רק מסטודנטים, אלא גם מאנשי סגל. עשרות מעובדי האוניברסיטה פנו אלינו כדי להגיד תודה על שאמרתי את מה שהם עצמם חושבים ולא יכולים להגיד".

אילו תגובות קיבלת, למשל, אחרי הדברים?

"רובם ככולם הביעו תמיכה גדולה. הסטודנטים אמרו לי שהייתי ענייני וכללתי את כל מה שהם חושבים שצריך היה להיאמר. בסופו של דבר אני יו"ר אגודה והתפקיד שלי הוא לדברר את רוב ציבור הסטודנטים. לגבי הנאום הזה היינו לא רחוקים מ-100% תמיכה".

האם דיברת עם הנהלת האוניברסיטה מאז הנאום?

"לא דיברו איתי מהנהלת האוניברסיטה מאז".

מה השלב הבא?

"נכון לעכשיו אנחנו נערכים לפנות לאגודת הידידים ולהציג להם תמונה אמיתית של המוסד שלו הם תורמים כספים. בארה"ב פניה לתורמים הצליחה להביא לשינוי, ואני מקווה שאנחנו נראה את זה גם במקרה שלנו".

הנהלת האוניברסיטה: "הדברים מסולפים, מגמתיים ולא כיבדו משהו שהוא גדול הרבה יותר"

מהנהלת האוניברסיטה נמסר בתגובה כי הם מצרים על כך שיו"ר אגודת הסטודנטים בחר לפגוע במכוון במטרה לשמה עצרה ביום ראשון כל מדינת ישראל – לקרוא לשחרור כל החטופים והחטופות: "דבריו היו מסולפים, מגמתיים ולא כיבדו משהו שהוא גדול הרבה יותר מהאוניברסיטה או מאגודת הסטודנטים", אמרו באוניברסיטת חיפה.