לצוות הפגייה במרכז הרפואי "בני ציון", צורפה לאחרונה פסיכולוגית רפואית שאמורה לסייע ולתמוך בהורים השרויים בלחץ לנוכח העובדה שילדיהם הפגים מאושפזים בפגייה.
למען ההורים. האשפוז בפגייה מלווה במתח רב ובאי וודאות לגבי מצבם הרפואי של הפגים, כאשר בכל רגע נתון מצבם הרפואי יכול להפוך מיציב לקריטי. תפקודם של הורים רבים לפגים עלול להיפגע, כתוצאה מאשפוז ילדיהם בפגייה, תקופה שיכולה להימשך אף מספר חודשים.
מנכ"ל המרכז הרפואי "בני ציון" ד"ר אמנון רופא, נענה בחיוב ליוזמתה של הפסיכולוגית הראשית בביה"ח רינה מייזלס, להוסיף בפגייה בביה"ח תקן לפסיכולוגית רפואית ובתמיכתו של מנהל מחלקת ילודים והיחידה לטיפול מיוחד בילוד החולה, פרופ' דוד בדר, אשר מודע לחשיבות הדבר, הוקצו משאבים מהמחלקה למטרה זו. לדבריה של הגב' רינה מייזלס, "הפסיכולוגית הרפואית בפגייה, מייעצת להורים שמוצאים את עצמם בסיטואציה מלחיצה ותומכת בהם בשעת משבר. לעיתים נחוץ טיפול מתמשך בהורים, המתקשים להסתגל למצב החדש שנוצר, על מאפייניו השונים. מלבד הייעוץ והתמיכה הרבה, מקבלים ההורים מקום לחלוק את מצוקותיהם, כלים להתמודדות ויותר מכל, כשמסביב יש רק אנשי צוות לחוצים, יש מי שמעודד ומחבק, גם אם זה אומר להתלוות לשיחות ולהערכות מצב עם רופאים".
הפסיכולוגית הראשית במרכז הרפואי "בני ציון", הגב' רינה מייזלס, מציינת עוד כי, "עד לפני מספר שנים, הייתי הפסיכולוגית היחידה בכל ביה"ח ומשנת 2008, הוכר ביה"ח כמוסד להתמחות בפסיכולוגיה רפואית והתחלנו לקבל מתמחים. כיום, אחרי מאבקים רבים וגיוס תקנים מהמחלקות השונות, עומדות לרשות המטופלים בביה"ח 6 פסיכולוגיות במחלקות השונות ובהן: במרפאת הכאב, בילודים, ילדים, קרדיולוגיה, נפרולוגיה, שיקום, IVF ועכשיו גם בפגייה".
מן הראוי לציין כי, הפסיכולוג הרפואי, נמצא במחלקות כאיש מקצוע התומך הן באנשי הצוות הרפואי והן במאושפזים ומשפחתם. רינה מייזלס מוסיפה ומדגישה, כי "העבודה בפגייה היא תובענית מאוד ודורשת התמודדויות עם חולי ועם סכנת מוות של פגים קטנים מאוד. עבודת הפסיכולוג הרפואי היא פרטנית וקבוצתית כאחד לפי הצרכים השונים. חשיבות הימצאות הפסיכולוג הרפואי בפגייה היא עצומה. אנו עדים לכך מדי יום מהמשובים שמקבלת הפסיכולוגית מההורים השונים על כך שהטיפול שניתן להם היה יעיל. אם זה היה תלוי בי הייתי מעמידה פסיכולוגית רפואית לרשות כל מחלקה, אך לצערי, אין מספיק תקנים".
שלום,
ראיתי את הכתבה שהתפרסמה בערוץ 10 ביום ד' בנושא הפגייה, והתכלות הצוותים המאיישים אותה.
הבנתי שהתקציבים המופנים על ידי בתי החולים לנושא הזה מושפעים מהצרכים האחרים של בתי החולים ומאד נעצבתי על ליבי.
על כך אני מצרה יותר מאחר ואני הייתי הורה לפגית שנולדה טרם זמנה מתוך מצוקה גדולה של שתינו.
מאד מודה לייקום על שזכיתי לקבל מהפגית הזו אישה בוגרת ופורחת, אלא שהימים הראשונים, החודשים הראשונים היו כל כך קשים. במיוחד נעצבתי על שהפגייה לא יכלה בתקופה ההיא לסייע לי ולאבחן מה יהיה מצבה של הילדה בעתיד. לא היו מבדקים לבחון אם נוצר נזק מוחי, ולא נערכו בדיקות מעבר לבדיקות הרגילות שעורכים לכל ילוד.
אני מקווה שבעתיד, עתידן של הפגיות בארץ יהיה טוב יותר ושבתי החולים ידעו להשקיע בציוד תקנים וגיוס כוח אדם, שכן הפגיה היא העתיד שלנו.
מה שהפתיע אותי יותר מכל היה שיותר ויותר ילודים נולדים פגים, טרם זמנם מאשר היה בעבר.
הכל בטוב
תמר וייל